הצצה ראשונה: תערוכות הבוגרים יוצאות לדרך - חלק א'

בשבועות הקרובים עתידות להפתח ברחבי הארץ תערוכות הגמר של הסטודנטים למקצועות העיצוב, לרבות עיצוב תעשייתי, שיציגו את ניסיונם של הסטודנטים ליישם 4 שנות לימוד אינטנסיביות. זו יכולה להיות גרסה חדשה למוצר קיים ולעיתים מוצר חדש לחלוטין, בשעה שכולם מבקשים לשבור את המוכר ולהביא דרך חדשה למציאות הידועה. התערוכות יערכו במהלך יולי- אוגוסט ויהיו פתוחות לקהל הרחב.

מתוך כלל הבוגרים של בית הספר לעיצוב הפועל בסמינר הקיבוצים, 15 עמלו בשנה החולפת על עיצוב מוצר חדש וקונספטואלי. הבחירה של הסטודנטים בכיוון בו הם פועלים נתון לשיקול דעתם המלאה, מסביר רונן לייבמן, ראש בית הספר, עם זאת, הוא וסגל המרצים מעודדים את הסטודנטים לבחור בנושא שיש בו עניין חברתי, סביבתי, חינוכי או לחילופין תרבותי. "אנו רואים במעצב כדמות הפועלת במרחב ציבורי", כלשונו של לייבמן וכפועל יוצא מכך אפשר לראות בבירור כיצד חלק מהפרויקטים עוסקים בנושאים בעלי משמעות חברתית הנוגעים למציאות בה כולנו חיים.

מתי: 16 -26 ביולי, א'- ה' 12:00 -20:00, ו' 10:00 -14:00

איפה: שושנה פרסיץ 3, תל אביב

בתמונה: פינת קריאה בהשראת עולם האגדות שעוצבה על ידי לנה גלוזנברג. הפרויקט זכה לכינוי HooDoo והוא מבוסס על פינת ישיבה המורכבת מעץ קשיח וחלקים מרופדים ורכים. לנוחות מרבית יש גם מגש נלווה המשמש להנחת כוס שתייה או טלפון נייד, וכן מנורה תלויה שהבסיס שלה משמש כנישה לאחסון ספרים וחפצים נוספים.

צילום: שחר פליישמן

פרויקט הגמר של אלון ביטון הינו כורסה המיועדת לאלו שמלווים את יקיריהם המאושפזים בבית חולים. צורת הכורסה משתנה ממצב של ישיבה לחצי שכיבה, היא מאובזרת במגש להנחת ספר ומשהו לנשנש, יש בה מקום ייעודי לאחסון החפצים האישיים ומתלים חיצוניים לתיק ומעיל. מתוך חשיבה על ניקיון וסטריליזציה בחר ביטון בבדי ריפוד שניתנים להסרה ובכאלו המשלבים חומר אנטי בקטריאלי.

צילום: שחר פליישמן

"פוגי" הוא שמו של צעצוע הילדים שעיצבה גילה גרבלי והוא מבוסס על עיצוב שמכוון לצדדים הרגשיים והוויזואליים של הילד. הוא מורכב משש יחידות בסיס ומספר חלקים נוספים המתחברים זה לזה, שעשויים מחומר רך הבטוח לשימוש הילד. בשונה מהמקובל, פוגי תוכנן ללא הוראות שימוש והכוונה, במטרה לאפשר לזאטוט להשתמש בדימיון ולשחק בו כפי שהוא רואה לנכון.

צילום: שחר פליישמן

הפרויקט של סרגיי מורוזוב, שזכה לכינוי WheelStair, הוא למעשה כיסא גלגלים חשמלי שמסוגל לטפס ולרדת במדרגות. עיצוב הכיסא בעל מראה עתידני, והגלגלים מתהדרים בצורה של צלב בשעה שהם נפגשים עם במדרגות. בדרך זו הם יוצרים יציבות ומסוגלים לרדת או לעלות בבטחה.

במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון אבני שני מסלולי התמחות שונים, המשפיעים על עבודת הבוגרים. מסלול אחד של "מעצב יוצר", מוקדש לפיתוח חשיבה מעמיקה, בעוד שב"פיתוח מוצר" מתמחים הסטודנטים בצורה קלאסית בעיצוב מוצרים. תערוכת הבוגרים של שני המסלולים תציג 15 עבודות העוסקות במגוון נושאים לרבות אישיים, חברתיים ואחרים שמבקשים לפרוץ דרכים חדשות בפיתוח המוצרים.

מתי: 19 ביולי - 3 באוגוסט, א'- ה' 10:00 -13:00
היכן: רחוב אילת 23, תל אביב

בתמונה: גופי התאורה שעיצב עדן אוחנא הבוחנים את גבולותיהם של האובייקטים המוכרים לנו. לשם כך אוחנא ניפח ועיוות תבניות צבעוניות עשויות לטקס, ויצר מהם פסלים של אור בצורות מפתיעות.

הפרויקט של עודד מרכוס פונה למי שאיבד במהלך חייו אצבע בכף היד. תהליך הפרויקט כלל סריקה תלת ממדית של אצבע ולאחר מכן הדפסה תלת ממדית, כך שהתוצאה שהתקבלה היא אצבע הניתנת ללבישה על הגדם כמו כפפה קטנה שיכולה לשמש גם כעכבר למחשב במגוון צבעים. מטרתו של מרכוס היא להפוך את האובדן ליתרון תפקודי ואפילו חזותי.

גוף התאורה שתכנן אלון מלצר מבטיח להתאים את עצמו לצרכי הקורא. הוא עשוי חומר רך למחצה הקרוי אלסטומר, תוך שהוא משלב בתוך גוף התאורה משקולות. את המוצר ניתן לשנות, כאמור, והמשקולות מתאימות את עצמן במטרה לספק לו יציבות.

החוג לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה שם לעצמו כמטרה להפוך מתקנים שירותיים, סביבת חיים ומוצרים יום יומיים, לנגישים ככל האפשר עבור אנשים רבים. זאת, מתוך ההבנה כי תחום העיצוב התעשייתי משפיע רבות על החיים של כולנו ומן הראוי לתכנן אותו בחכמה. ראש החוג לעיצוב תעשייתי דינה שחר, מסבירה כי תחת תפיסה זו מציגים 24 הבוגרים של החוג תוך שהם נוקטים עמדה ביחס לתחום שהם חוקרים ביצירתם.

מתי: 17 ביולי – 2 באוגוסט, א'- ה'- 10:00 -20:30, ו' 9:00- 13:00

איפה: הנביאים 37, ירושלים

בתמונה: סדרת כלים בעיצובה של עדית קפלן שנובעת מתוך גליל שטוח, הארוז במינימום חומר ושטח. הכלים הם חד פעמיים ומעוצבים כך שהמשתמש מביא אותם בעצמו למצבם הסופי. קפלן פיתחה בפרויקט זה שיטה חסכונית לייצור ולאחסון הכלים.

ככל שהמודעות למחזור ולשימוש חוזר בפריטים ומוצרים תופסת תאוצה והופכת לחלק אינטגראלי בשגרת חיינו, כך גם גדל הצורך בפתרונות חדשים. בן יפרח פיתח מערכת שמתחברת לעמודי רחוב והיא מהווה סדרה של קולבים שניתן לתלות עליהם בגדים וספרים המיועדים למסירה. אפילו על שקיות הניילון שאיתן מביאים את הבגדים חשב יפרח וניתן לדחוף אותן גם למתקן בחורים המיועדים.

מורן ברמפר התמקדה בעבודה עם נירוסטה, שהפכה לפופולארית בעיצוב תעשייתי בשנים האחרונות. העבודה עם החומר נעשתה בצורות שונות, בעיקר תוך כדי נפוח הנירוסטה, במטרה ליצור רהיטים שונים המשלבים חוזק, פונקציונאליות ומראה ייחודי.

מיכל אונטרברג הקדישה את פרויקט הגמר שלה למען חולי דמנציה (מחלה מוחית הפוגעת בתפקוד הקוגנטיבי). תחת השם SCOPO היא פיתחה סדרה של כלי אוכל, אותם התאימה לתפישה הויזואלית והקוגניטיבית של האנשים המתמודדים עם מחלה זו. הצורה הייחודית של הכלים מאפשרת לאכול באופן עצמאי ובנוסף, הם עשויים להיות יעילים גם בעבור לילדים.

אלכס פדואה, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, משווה את העדר האסתטיקה בסביבה שלנו לחוסר במים איתו מתמודדת המדינה, וקורה תיגר על מי שאיננו מייחס חשיבות לעיצוב. כפועל יוצא מכך, הונחו הסטודנטים לתת מקום חשוב להבט האסתטי של המוצרים שהם עבדו על פיתוחם במסגרת עבודות הגמר שלהם. 39 הסטודנטים יציגו עבודות בתחומים מגוונים, עם מכנה משותף אסתטי אחד.

מתי: 18 -31 ביולי, א'- ה' 10:00 -21:00, ו' 10:00 -13:00
איפה: ידע- עם 8, רמת-גן

בתמונה: רותם בן- שלום הבחינה כי מעולם לא פיתחו רהיט המיועד לבלגן שיש כמעט בכל חדר, ויצרה מוצר מקורי ויעיל שמשתלט על העניין. מאחר והחדרים המודרניים אינם גדולים במיוחד ובו זמנית עתירים פריטים, היא יצרה מוצר שמעלה את הבלגן אל מרומי התקרה, שם הוא יוכל לשהות בבטחה עד שנחליט לסדר אותו, מבלי להפריע לנעשה בחדר.

מה ילדים צריכים בשביל להנות מהצעצוע שלהם? שואל ינאי אלעד בשעה שפרויקט הגמר שלו מספק את התשובה. הוא צריך להזכיר לילדים דמות שהם יוכלו להזדהות איתה ובו זמנית יוכלו להניע אותה. כשמצרפים לכך את הצורך התמידי של ההורים באחסון, נוצר משלוש העקרונות שליוו את אלעד ביצירת הצעצוע Joe. הוא מיועד לגילאי שנה וחצי עד ארבע ומעוצב בצורת גורילה עם גלגלים לתנועה ויש לו מדף מתחת לאזור שנראה כמו בטן, כדי לאחסן בו פריטים שונים.

Trip הוא השם שנתן יקי מזור לפרויקט הגמר שלו, תוך שהוא מקבל השראה מכלי התחבורה הנפוץ במזרח בכלל ובהודו בפרט- הריקשה. מזור פיתח ריקשה חשמלית המיועדת למתגוררים בתל אביב הצפופה. בצד הצורה המוכרת מרחובות הודו, השתמש מזור בסגנון הבאוהאוס כהשראה עיצובית, וכך נתן למוצר אופי תל אביבי אמיתי.