חדר הילדים הוא אזור שבו הילדים ישנים, ממלאים את מחויבויותיהם הלימודיות, מארחים חברים ומביאים לידי ביטוי את ה"אני" שלהם, ועל כן עיצובם באופן מושכל הוא חשוב ויכול אף להשפיע לטובה על התפתחותם. מעצם חשיבותו של עיצוב חדר זה, הורים רבים מתכוננים לקראתו, מתכננים את מראה שלו לפרטי פרטים, קוראים, מתייעצים וברור להם מאותו רגע מה עליכם לעשות ולאן לפנות. אלא שייתכן כי לא לקחו בחשבון גם את מה שלא מומלץ לעשות בחדר של הילדים ומסתבר שיש כמה "איסורים". רגע לפני ההשתלטות על החדר וביצוע התוכניות העיצוביות הנה מספר המלצות למניעת טעויות.
לא להכניס לחדר פרטי ריהוט גדולים
זה אולי נשמע מובן מאליו, אך רצוי לבחור ריהוט שיתאים למידותיו של הילד ולגודלו הקומפקטי. לא מעט הורים בוחרים ריהוט שאינו מתאים לחדר הילדים ואחר כך מתפלאים מה לא מסתדר בחלל. ריהוט שהוא גבוה מידי ומאסיבי מידי לא רק הופך פחות נוח לשימוש עבור הילד, אלא שברמה הרגשית הוא עשוי לגרום לו להרגיש שהוא פשוט קטן ממדים ונעלם בין הפריטים. כמו בכל תחום בחיים יחסיות הינה מילת מפתח, הרי שארון בגובה של 3 מ' עלול לגרום לילד נמוך במיוחד לפתח תסביך גובה, שאולי לא היה מפתח אלמלא הזדרזתם לרכוש ארון שכזה.
לא לשכוח מקומות אחסון
סוגיית האחסון הינה אחד הדברים היותר משמעותית בחדר הילדים. לעיתים יש נטייה להשאיר את נושא האחסון לסיום התהליך, מתוך תפיסה שמדובר בזוטות. אך למעשה יש לשלב אותו כחלק בלתי נפרד מהתכנון הכללי. מגירות, קופסאות מדפים וסלסילות יסייעו לילד לשמור על הסדר בחדר, למנוע מראש מצב של איבוד חפצים ולאפשר לו לשהות במרחב נקי שיוצר סדר בעיניים. ארון שיש בו כמה שיותר מגירות, שולחן כתיבה שמונחות עליו קופסאות, מיטה שיש מתחתיה ארגז מצעים גדול שיכול לשמש לאחסון חפצים נוספים מלבד המצעים, ימנעו מהחדר להראות כמו מחסן. תכנון ומחשבה מראש יאפשרו לשלב בחדר כמה שיותר פתרונות אחסון ולמצוא מקום לכל הצעצועים, יצירות, מזכרות ושאר חפצים שהילדים אוהבים לאגור.
לא לחסום את זווית הראייה לדלת הכניסה לחדר
העצה הבאה אמנם שאולה מתורת הפאנג שואי העתיקה, אך לא מוכרחים להיות פאנג שואיסטים פנטים כדי להודות בכך שהיא נשמעת די הגיונית. את שולחן הכתיבה מומלץ שלא למקם בניגוד לדלת הכניסה כיוון שאז נוצר מצב שבו הילד יושב עם הגב אל מי שנכנס לחדרו. וכדי שהילד ירגיש נוח ובטוח בזמן הכנת שיעורי הבית צריך לייצר עבורו קשר עין עם הדלת, כך שהוא יוכל להבחין בכל מי שעובר דרכה ולחוש שליטה.
להימנע מעומס ויזואלי
ילדים הם אמנם שובבים וצריכים גירויים רבים, אך אין זו סיבה להפוך את חדרם למרחב קירקסי שיתן דרור רב מידי לצדדים ההיפראקטיביים של הילד, שבכלל לא הייתם מודעים לקיומם. מומלץ שלא להכניס לחדר יותר מידי ריהוט ואביזרים משלימים, ולהקפיד על כך שלילד יהיה מספיק מקום להתנהל בחלל בחופשיות מבלי שהוא נתקל בדובי או במנורה, בזמן שהוא לובש חולצה. גם במקרים שבהם החדר גדול ומרווח, לא כדאי לתלות יותר מידי תמונות על הקירות, להשתולל עם צבעים או להעמיס בפרטי נוי. אם החלל לא יהיה שלו ורגוע מבחינה עיצובית, הזאטוט יגיב בהתאם ואף יתקשה להירדם.
אל תלכו שבי אחרי גיבורי על
למקרה שהילד שלכם חובב את סופרמן או אוהב במיוחד את בוב ספוג, דורה או בראץ, אל תמהרו להפוך אותם לנרטיב שסביבו החדר כולו יעוצב. העדפותיו של הילד עלולות להשתנות באופן פתאומי ואתם הרי לא רוצים למצוא תא עצמכם מעצבים בכל פעם מחדש את החדר כי הילד מצא לו גיבור טלוויזיוני אחר להעריץ. אין פסול בהכנסת מוטיבים לחדר הלקוחים מעולמו הפנימי של הקטן, העדפותיות ומושא הערצתו, אך רצוי שלא ללכת עם העניין הזה רחוק מידיי.
(צילום: IKEA / HOUZZ)
לפורטל העיצוב מבית מגזין בנייו ודיור
לאינדקס חדרי ילדים; לאינדקס בדים וטקסטיל לבית