אחרי שנים של מגורים בבית פרטי בן שתי קומות במזכרת בתיה, ואחרי שילדיהם הבוגרים עזבו את הקן, הבינו בעלי הבית בו אנחנו מבקרים הפעם, אנשי אקדמיה בשנות ה- 60 לחייהם, שהגיע הזמן לשדרג את המקום בו הם חיים. בני הזוג קיבלו החלטה לערוך שיפוץ ממוקד, תוך טיפול במספר דברים שהצריכו שינוי, ובלי "להתפזר" בכל רחבי הבית. במקביל, הם ביקשו לשמר את הצביון הכפרי שאפיין את הבית ולשמור על הריהוט הקיים, בלי ליצור עומס עיצובי וכאן בדיוק נכנסו לתמונה המעצבות שני פרלה ולינור קמפאנו.
במהלך השיפוץ המשיכו בני הזוג לגור בבית, ולכן התהליך נערך בשני שלבים ובוצע באופן ממוקד ומהיר ככל שניתן כשבשלב הראשון שופצה הקומה העליונה והוקמה סוויטת ההורים ובשלב השני, אחרי שבני הזוג עברו להתגורר בקומה העליונה, התחיל השיפוץ של קומת הקרקע.
בקומת הקרקע של הבית נעשו מספר שינויים כשהמשמעותיים ביותר היו ביטול של אחד מחדרי השינה בקומה, וסיפוח המרפסת לתוך שטח הבית. החללים שסופחו הפכו את אזור האירוח לחלל רחב ידיים, מזמין ומואר, עם מטבח פתוח, פינת אוכל מרווחת שיכולה בקלות לגדול כשמארחים משפחה וחברים, וסלון אינטימי ונינוח. הבית רוצף מחדש באריחי גרניט פורצלן בגוון אפרפר, והמדרגות שמובילות לקומה העליונה חופו גם הן מחדש בשיש.
במטבח נשמרו הארונות כמו שהם, פשוט כי היו במצב מצוין, גם ריהוט פינת האוכל הקיים נשמר ובסלון נוספו מספר שדרוגים - הספות רופדו מחדש בבדים אפורים-שחורים בדוגמת קפיטונאז', שטיח אדום הוסיף כתם צבע, פריטי נגרות מעץ אלון טבעי הוזמנו מנגר כך שישתלבו בהרמוניה עם הקיים, גופי תאורה מגוונים תרמו לתחושת האינטימיות בחלל והחלונות הוחלפו לחלונות מפרופיל בלגי בגוון כהה.
בקומה העליונה התמקד השיפוץ דווקא בהפיכת חדר ההורים לסוויטה מפנקת, ולכן בוטל חדר טלוויזיה שהיה בקומה וסופח לשטח החדר של ההורים. החלל החדש שנוצר תוכנן כך שיכיל גם מבואת כניסה מרווחת וחדר ארונות, ספסל בנוי לישיבה והתרגעות (הכולל אחסון נסתר), פינת איפור-עבודה ואחסון, אזור שינה מרגיע וחדר רחצה עם מקלחון רחב ידיים. גם כאן נעשה שימוש רב בעץ אלון טבעי ובכתמי צבע אדומים וכתומים ליצירת איזון בין קו עיצובי נקי לבין אוירה כפרית חמימה וביתית.
כדי להימנע מחריגה בתקציב ומהארכת תהליך השיפוץ, הוחלט שלא לפרק תקרת רביץ שהייתה בקומה ובמקום זאת החליטו המעצבות להוסיף קונסטרוקציה שתאפשר יצירת מפתח רחב בסוויטת ההורים. סביב הקונסטרוקציה הזו נולד האלמנט המרכזי בחלל - אלמנט הפרדה בנוי שיוצר חציצה בין מבואת הכניסה וחדר הארונות לבין אזורי השינה והרחצה, ובמקביל מספק שטחי אחסון ויוצר עניין באמצעות פרט ניתוק עם תאורה, כתמי צבע וגיאומטריה פיסולית.
עם רגליים נטועות עמוק בקרקע, מתוך רצון לחדש את הקיים בתקציב מרוסן הצליחו בעלי הבית להפוך את ביתם הוותיק במושבה לבית שמרגיש חדש לגמרי, ומלא חום ואינטימיות. התוצאה הסופית משדרת פשטות ישראלית סולידית, מקסימה ושובת עין, שילוב מרענן בין מודרני וכפרי.
(צילום: אלעד גוטמן)
לפורטל עיצוב פנים מבית מגזין "בניין ודיור"
לאינדקס ריצוף הבית; לאינדקס אדריכלים