מיד כשנכנסים לבית של היידי ארד בולט לעין גוון כחול של ים אמיתי, וזו, לכל הדעות, פתיחה מוצלחת למדי. ארד, אדריכלית ומרצה בכירה לעיצוב פנים ותל אביבית בנשמה, השתעשעה כל חייה ברעיון לגור בטבע, ורצוי בצפון. היתקלות מקרית בשלט "מגרשים למכירה" הביאה אותה ואת בעלה לשנות את מסלולם וכך, ללא תכנון מראש, הם מצאו את עצמם לחוף הים באחד המושבים במרכז הארץ, שהחל בהפשרת קרקעות. ההחלטה לרכוש מגרש הייתה מיידית, ופתאום החל החלום להפוך למציאות.
"מהרגע הראשון שכף רגלי דרכה על המגרש, ידעתי שאתכנן את הבית עבורנו, אבל מי שיקבע את הכללים יהיה הים", אומרת ארד. המגרש, שצמוד לשמורת טבע קטנה, נמצא מעט גבוה מעל קו המים ומיקומו מאפשר למראה הים לחדור לכל פינה בבית. יש דיאלוג רחב בין פנים הבית לחוץ: אלמנטים רבים בבית הותאמו במיוחד להשפעתו של הים, הן במראה והן בבחירת החומרים. מיקום הבית מול הים התגלה כנכס אמיתי ובשל הבריזה המדהימה ותכנון נכון של שליטה באמצעי הצללה השימוש במזגנים מיותר כאן גם בחודשי הקיץ החמים.
הבית משתרע על פני 340 מ"ר בשלושה מפלסים: מרתף, קומת כניסה ומפלס שינה. החצר האחורית, שאליה יוצאים מקומת הכניסה, לא תחומה בגדר והיא ממשיכה את שמורת הטבע שצמודה אליה. הסלעים הגדולים שהוצאו לשם התאמת הקרקע לבנייה הוחזרו וארד, שהשכילה להקשיב לטבע, טשטשה את קו הגבול בין הגינה לשמורת הטבע שבה גדלה צמחייה המורכבת מצמחי הבר האופייניים לאזור. "בתקופה הקצרה שבה אנחנו גרים בבית הפכתי להיות אינדיאנית, נהייתי רגישה למחזוריות הטבע ולכל שינוי קטן שחל בו", היא צוחקת ומסבירה: "התעסקות בתכנון נוף היא שיעור בסבלנות. בבנייה, יום השיא הוא יום סיום הבנייה. בתכנון נוף מתחילה העבודה ביום שסיימנו את העשייה".
מעבר להשפעתו של מראה הים על התכנון בולטת בבית גם בחירה ייחודית של חומרים. כך לדוגמא, הספרייה בכניסה לבית שניצבת על מדרגת אבן בירזט, עשויה מאלומיניום מגלוון וממדפי זכוכית שקופים. חומריות הספרייה בולטת במיוחד על רקע הריצוף, שעשוי מרצפת פרקט אלון תלת שכבתי. למראה המתכתי של הספרייה מצטרף גם גרם המדרגות שעולה למפלס העליון ובו נמצאים חדרי השינה. הגרם עשוי מברזל שמושפע מאוויר הים הלח והפשטות לכאורה שלו והקורוזיה שעוטה אותו הם אלמנט עיצובי שמתחבר עם יצירות אמנות שנבחרו בקפידה, ובהן יצירות של פנחס כהן-גן, של האמנית Paula Scher ושל האמן, השנוי במחלוקת, Volker Marz. לשלמות מראה החלל מוסיף משחק של תאורת יום הנשלט על ידי מחיצות הצללה ותאורה מלאכותית.
על יחידת ההורים, שנמצאת במפלס השינה, אומרת ארד: "הפנטזיה הראשונה שלנו, כשחלמנו על הבית, הייתה חדר שינה עם וילון לבן דק המתנפנף ברוח מול הים. שמרתי על הפנטזיה הזאת גם כאשר תכננתי את יחידת העבודה שלי שנשלפת מהארון. היה לי ברור ששולחן העבודה שלי יהיה מול הים". כדי לא לפגוע במראה הלבן והצח של חדר השינה, מסך הפלזמה מוחבא בתקרה ויורד רק בשעת הצפייה. "רצינו חדר נקי ללא אביזרים, אך גם לי יש גבולות. אני אוהבת לצפות בטלוויזיה בחדר השינה, וזה היה פתרון מושלם שפיתח המסגר שאני עובדת איתו".
בית שכזה אמנם נראה פשוט, אבל התכנון והבנייה שלו היו מורכבים מאוד. החוכמה בתכנון וביצוע נכון היא שהמורכב והמסובך ייראו פשוטים, כאילו מובנים מעצמם ונונשלנטיים וזה בדיוק מה שקרה כאן, בבית שהפך לפרויקט אישי ונולד ממש במקרה, על הדרך, בטיול סוף שבוע לצפון.
מעצבות פנים: מאיה שנברגר וציפי יעבץ-חן
(צילום: שי אפשטיין)
לפורטל העיצוב מבית מגזין "בניין ודיור"
לאינדקס חדרי שינה; לאינדקס שיפוץ אמבטיה