לאן הגענו?
לרחוב שיש כמעט בכל עיר בארץ הקרוי על שמו של העיתונאי האוסטרי מהמאה ה-19 שחזה פה מדינה. הוא עמד לו ובהה במרפסת במלון בבזל. הדיירת שלנו השבוע עומדת במרפסת אבל עסוקה בפרקטיקה שימושית - היא משלשלת לנו מלמעלה את המפתח לשער מתכת גדול בעזרת סלסלה. לאחר השתהות ארוכה, אין ספור סיבובים בבית ונס קפה התחלנו לכתוב. גרה פה דיירת אחת יפיפייה אשר נהנית מחלל עצום תקרות גבוהות, קירות לבנים (לשעבר צבעוניים), אריחים לא אחידים המגדירים בדיוק היכן מתחיל כל אזור, מסדרונות ארוכים ותמונות שצילמה בעצמה. כל אלו יוצרים ביחד מושלמות שהיא אך ורק שלה ושל שותפתה.
כאן גרות:
אסנת שושלב (35), צלמת בחסד כבר 8 שנים, מצלמת בעיקר אנשים, משפחות, דיוקנאות, נשים בהריון ו"מאמינה שכל בן אדם הוא יפה מבפנים". היום היא לומדת לתואר שני תולדות האומנות באוניברסיטת תל אביב ומלמדת במכינה. בזמנה הפנוי המועט, היא נהנית מספורט, רצה בים, עושה יוגה וקוראת הרבה, בעיקר קלאסיקות. את התמונות ללקוחותיה היא מוסרת בדרך מקורית: היא אוספת מגירות ישנות, משפצת אותן ובפנים תולה את התמונה.
דיירת שנייה היא ג'ולי, כלבה מקסימה בת 20, "בשנתיים האחרונות". היא נמצאה ברחוב, ולאחר בדיקה קלה אצל הווטרינר, החליטו להישאר יחד לעולם. שהגיל לא יטעה אתכם, "היא צלולה לחלוטין". לפעמים צ'יינה, הכלבה של החבר של אסנת מגיעה לביקור ואז השתיים בהחלט מוצאות מכנה משותף, למרות הפרש גילאים של 10 שנים.
מוציאים חוזה
שכ"ד: 4,800 שקלים; מים: 70 שקלים ("לא כל כך בטוחה"); ארנונה: 720 שקלים לחודשיים. אסנת אומרת שהיא "עובדת בשביל הדירה". אנחנו מבינים.
הום סטיילינג
הכניסה לדירה מובילה לתוך חדר שבו תמונות שאסנת צילמה, שולחן שהיא מצאה ברחוב, ארגז קש שקבלה מאמה לאחסון ומעליו יחידת איפור תלויה ומראה עם נורות תיאטרליות מסביב. האריחים השונים במרכז יוצרים שטיח מיוחד וכניסה מושלמת לבית שרק גורמת לנו לרצות לראות עוד. שתי יציאות מובילות לחללים שונים, האחת לסלון והשנייה למסדרון. בחרנו במסדרון. אם נפנה ימינה נגיע לחדר שינה. האור החודר אליו בבוקר גורם לו להיראות מרגיע אך העיצוב בהחלט לא מרדים.
ארון מדפי מתכת בגדלים שונים מחנות בדרום תל אביב מכיל המון פריטים מיוחדים כמו תיקי עור ישנים משווקים בעולם והמון בגדים מגניבים. הכל ביחד יוצר קומפוזיציה מושלמת וצבעונית. שידה עתיקה שקבלה אסנת מאמה נצבעה בקרם ומשמשת לאחסון תכשיטים ואקססוריז משלימים משוק פשפשים באנגליה. מימין שני לוחות חשמל של מחשב שאסנת החליטה למסגר. פשוט, יפה ובהחלט מקורי.
המשכנו הלאה והגענו לסלון. כאן ספות שנרכשו מיד שתיים, עליהן כריות מנחלת בנימין ומדי פעם מתחלפות. מקרר קטן מדירתה הקודמת ש אסנת אשר עלה 150 שקלים ולאחר שסיים את תפקידו בלקרר, היא התלבטה האם להעניק לו תפקיד חדש כארון ספרים או כארון לכוסות ולאחר לבטים רבים החליטה להשאיר אותו פשוט עומד עם דלת פתוחה ומגוון גדול של כוסות, מענה מושלם למדפים השקועים בנישה בתוך הקיר ועליהם סוגים רבים של אלכוהול שלא היה מבייש שום בר תל אביבי.
שידה אדומה מאיקאה לטלוויזיה ולידה כיסא ירוק שניצל על ידי אסנת רגע לפני שנזרק לרחוב. מנורה עומדת שאסנת הרכיבה מחצובה ישנה להשלמת האווירה בסלון. שטיח אחד שקיבלה כשי מחבר, או יותר נכון כפי שהיא אומרת, "החלטתי שזו מתנה", עושה את עבודתו נאמנה ומעניק אווירה חמה וביתית.
קרני השמש מהדלתות הגבוהות במרפסת נכנסות בדיוק לפינה ישיבה מושלמת שאותה יצרה אסנת בעזרת תמונותיה המקוריות (הראויות לכתבה נפרדת). נישת מדפי עץ לספריה הרבים ושולחן קטן ומסביבו ארבעה כסאות שכולם, כולם, כולם נמצאו ברחוב ועברו שיפוץ קל בלבד. הכוונה בשיפוץ קל, הוא צבע קרם המכסה חלקים כהים. בפינה עומד לו שולחן עבודה ומעליו שני מדפים עם אוסף מרשים מאוד של מצלמות ישנות שאותן אסנת אספה במשך שנים. בקצה המסדרון, בין הסטודיו לפינת ישיבה, ניצבת לה כורסא לבנה שנמצאה מחוץ לגלריה ואם מביטים בה מקרוב מגלים שמושב הכורסא עשוי גבס. מעל תמונת פרחים אדומים שאונת כמובן צילמה ומתחת אריחים בגוונים זהים ועל הרמקול קופסא קטנה אדומה שמשתלבת באופן מושלם עם כל הפינה ומכילה כרטיסי ביקור של הצלמת המוכשרת. מעל הסלון קיימת גלריה שמשמשת כמחסן וחדר אורחים בהחלט מגניב ואחר, כיאה למעמדו בדירה בתל אביב.
מהסלון אנו מגיעים למסדרון ארוך ולבן עם אריחים משובצים. מימין, תמונות של אסנת, צנצנות המכילות כל מיני דברים מהעבר (תמונות ילדות של אסנת ומכתבים, למשל. ביטוי ויזואלי לתחושות מהעבר). המסגרת הלבנה מאגדת הכל וביחד הן מצליחות להביא את המסדרון לעולם אחר לחלוטין. משמאל שלוש דלתות שמקבלות תאורה טבעית מהחלון בקצה המסדרון ורק גורמות לנו לעמוד כמה דקות ארוכת לפני שגילנו מה מסתתר מאחוריה; הדלת הראשונה מובילה לאמבטיה עם שידות וינטג' משוק הפשפשים, השנייה למטבח "של פעם" המאובזר בפריטי וינטג' ישנים אך פעילים, והשלישית מובילה לשירותים. בכל החלל מוצגות עבודות אומנות של אסנת שבלעדיהן הדירה הייתה אחרת, אך בזכותן יש הרגשה לעתים שאנו נמצאים בגלריה ולא רק בדירה של אסנת.
פנלים
אסנת מנקה לבדה פעם בשבוע. נכון שזה נראה קשה בחלל גדול אך אסנת מרגיעה אותנו ואומרת שהרבה יותר קל לנקות בחלל פתוח ורחב מאשר בדירות הקטנות. נרגענו, מודים. ואולי נתחיל לחפש מיד נחפש דירה כזו גם.
כביסה
בימי שישי אסנת "מסיימת את חובותיה" ומכבסת את הבגדים מכל השבוע במכונת כביסה בביתה.
מצב רוח
שני מזגים, שפשוט "היו פה" בדירה, אבל אסנת אינה מרבה להשתמש בהם.
דו"ח מקרר
הצלחנו להפתיע גם את אסנת כאשר פתחנו את המקרר. "יום טוב" היא מכנה זאת. בשבילנו זה היום היחידי שאנו מכירים. תמונה אחת שווה אלף מילים.
עתידות
אז ככה, אסנת כבר 10 שנים עוברת כמעט בכל שנה דירה. החוזה הפעם הוא היחיד שאותו היא חידשה ובנוסף, הבעל דירה "הוא הנכס האמיתי". אז היא לא מתכוונת לעזוב ואנו בהחלט מבינים מדוע.
רוצים להשתתף במדור? כתבו למיכל אסף: micasaf@gmail.com
