לאן הגענו?
בניין תל אביבי לשימור ששייך לקרן קיימת לישראל, מסמך מ- 1912 המתעד את הבניין ברחוב מונטיפיורי שקיים מאז ועד היום. אוסף פריטים ישנים שנראה כמו "סניף" חדש של שוק הפשפשים וזוג שצבע את הכל בגוונים שמחים ושונים והעניק פרשנות חדשה שאינה סותרת את העבר אך מבקשת לקחת בחשבון היבט נוסף בהווה ובעתיד.
כאן גרים
תום, ולדי וטופולינו. תום וולדי בני זוג, יפים במיוחד, כובשים במראה אך בעיקר באופי. מצחיקים שנונים ומרגשים עם פער גילאים שהוא רק מספר ושמות חיבה לא מקוריים שפשוט מכפילים את שמם (תום תום וולדי ולדי). הם מנהלים זוגיות יוצאת דופן ואהבה ענקית כבר שלוש שנים. אנחנו נשארנו לשמוע עוד דברים שאינם קשורים כלל לעיצוב הבית.
תום נוימן (37), ספר כלבים וחתולים, למד בלונדון את המקצוע אך את הסודות האמתיים ואת הכישרון רכש כבר בגיל צעיר מאוד מאימו, הספרית לבעלי חיים הראשונה בישראל, שרה נוימן. המספרה של תום נמצאת בדירתם, מספרה בהחלט מאובזרת ומקסימה הפועלת ללא הפסקה. תום, איש אשכולות, לא נח לרגע ועובד בנוסף כמנהל מסעדת "בולוניה" ברמת השרון אך משרת חייו והחשובה ביותר היא הדאגה לוולדי. תום אחראי על הניקיון, הבישול והתשלומים. בנוסף, הוא מסדר לוולדי מראש הבגדים לכל בוקר.
ולדי (22), תחקירן ב"חדשות הבידור" ומעריץ גדול של דיוויד בואי (שלושה קעקועים של הזמר מעטרים את גופו). עובד במערכת כתשעה חודשים, אוהב את התחום (ועל פי מקורותינו, הוא גם מצליח מאוד וסביר שיגיע רחוק בתעשייה). מוכשר, כריזמטי עם מראה כובש. אומנם פחות דומיננטי בחלק התפעולי בבית, אך מעניק שמחת חיים יוצאת דופן שבהחלט מסבירה מדוע שווה "לטפל" בו.
הדייר השלישי הוא טופולינו - תחש גמדי מיניאטורי שפירוש שמו באיטלקית הוא מיקי מאוס. הוא בן שנתיים, חתיך אמיתי עם תחביב אחד בלבד שינה. הזוג מספר שחברים רבים עדיין לא זכו לשחק איתו מכיוון שהוא לרוב יישן כשהם שם. המדור זכה.
מוציאים חוזה
שכ"ד 3,500 שקלים. על כל היתר ולדי ממש לא יודע לענות אך מזל שתום מציל אותו ושולף את המחירים ברגע. מים "סדר גודל של 200 שקלים לחודשיים" וארנונה 318 שקלים. ולדי לטענתו טוען שתום הוא האחראי על כל תחזוק ותפעול הבית ומודה שבלעדיו הוא פשוט אבוד. הוכחה לכך שאהבה נמצאת גם בתשלום חשבונות לפעמים.
הום סטיילינג
בכניסה לבית עומד לו שולחן מיוחד, צבעוני ויפיפה שאבא של תום בנה במו ידיו לפני שתום נולד. הוא הדביק פסיפס, חתיכה אחר חתיכה. מולו ניצב לו פסל שתום מצא ברחוב. הפסל מברזל ובמרכזו לב אדום ובולט. לפסל מנעד רחב של סיפורים. ולדי מסביר שזה תלוי באיזה יום אנחנו שואלים.
בחדר העבודה ניצב שולחן מהדירה הקודמת של ולדי. על השולחן מכונת כתיבה של פעם שבני הזוג נוהגים להקליד בה מכתבים אחד לשני או סתם הערות שחייבים לזכור. לצידה מאוורר ישן ממשפחתו של ולדי וטוחן פולי קפה מהמשפחה של תום. כולם ביחד יוצרים פינת וינטאג' מושלמת ושימושית. על התקרה בבית תלויים במקום מנורות, כדורי דיסקו, אהבה של תום שיוצרת אווירה קצת אחרת. בחדר העבודה פזורים להם חפצים ישנים מהעבר המאוד רחוק; סרגל של סבא של תום, מקרן שקופיות, אוסף פעמונים ישן, מסמך מהעירייה שמוכיח שהבניין עוד קיים משנת 1912 ועוד רבים וטובים שבהחלט מקנים אווירה של סניף נוסף של שוק הפשפשים. הכל בטוב טעם והכי חשוב הכל עובד.
בסלון ניצב לו אקווריום ענק שתום ואביו בנו. "תום נחשב למומחה מספר אחד בטיפול בדגים", כך מפרגן לו ולדי, ההוכחה לכך שהדגים כבר שוחים להם 13 שנה באותו המקום. הסוד לאריכות ימיהם הוא "בטיפול נכון, בניקיון ובאוכל המתאים", מגלה תום. את האקווריום מקשטות בבושקות מקוריות ממוסקבה, גזיה אותנטית ומכתש שקיבלו מאימא של תום. מביטים מלמעלה ומנצחים על כולם, הם הזוג מ"הנשיקה", ציורו הידוע של צייר האר נובו האוסטרי גוסטב קלימט.
ספות שנקנו בדרום תל אביב, הרכישה היחידה של בני הזוג, שולחן אוכל המשלב זכוכית ואבן שקיבלו מאימא של תום, ושידה "ממש ישנה" שעברה שיפוץ, נצבעה בצהוב וכחול וקיבלה ידיות "בייבוא אישי מהודו", לפי ולדי, ובקרוב תעבור שיפוץ נוסף "הדור השלישי בשיפוצים". לשידה הם שידכו תמונה מעיתון "המחנה" בצבעים זהים, אך החשוב מכל זה הפטיפון שעומד לו שם ולעיתים מנגן לו כמה תקליטים ישנים, אוסף בהחלט מכובד שוולדי שומר מהעבר הרחוק. אגדת הרוק, דיויד בואי, בולט באוסף, בואי הוא מושא להערצה של ולדי. התמונות והתקליטים על הקירות בבית ובעיקר שלושת הקעקועים המעטרים את גופו מעידים על אהבתו העצומה לבואי.
בחיבור בין בחדרים ניצבות להן דלתות, ישנות ואותנטיות אחת בזהב ואילו השנייה נשארה בלבן, תחילה חשבנו שמדובר באיזו אמירה עיצובית מאוד מיוחדת אך לפעמים קיים הסבר מאוד פשוט ובמקום עוד סיפור מרתק, ולדי סיכם בשתי מילים שפשוט "נגמר הצבע".
בחדר השינה שולחן מכונת תפירה אותנטית של "זינגר" שהייתה ל"שידת טלוויזיה" מקורית, בהמשך נראה ארון מעט יוצא דופן משאר הריהוט בבית - הוא מאיקאה. "אי אפשר בית ללא איקאה", הם אומרים וגורמים לנו לחשוב שהם ממש צודקים. (אגב, גם הארון מאימא של תום). בחדר השינה, ובכלל בבית, תמונות רבות שמספרות את סיפור חייהם של בני הזוג; תמונות עבר, תמונות ילדות, מסמכים ישנים. תמונה אחת, נראית כבחירה של הזוג מחנות יד שנייה, אך הסיפור מאחוריה מעניין ומרגש; בשכנות לוולדי בדירתו הקודמת גרו בני זוג קשישים ומקסימים. לאחר שנפטרו העניקו הנכדים לוולדי את הציור שציירה האישה, מזכרת מיוחדת משכנות מיוחדת.
המון סיפורים מרגשים ומצחיקים פזורים להם בחלל הבית אך גולת הכותרת, והסיפור הזוכה מבחינתו, הוא העץ "שנשאלה" ממסילת רכבת ישנה ברחוב יהודה הלוי. העץ ניצב לו במרפסת כמעמד לעציצים. העץ שייך לרכבת הישנה שחיברה בין ישראל-דמשק-איסטנבול בימי המנדט. אנחנו טוענים שאם כבר להיות עציץ אז לפחות לעמוד על חתיכת היסטוריה שכזאת.
פנלים
תום קיבל את האחריות המלאה לניקיון הבית משתי סיבות עיקריות; האחת, המספרה שבחדר הסמוך (חייבים לנקות אחרי כל תספורת חיית מחמד), והשנייה, "ולדי פשוט לא יודע איך". תום מנקה כמעט כל יום, עושה ספונג'ה שלוש פעמים בשבוע, ולדי בכל זאת מנסה לתרום ובימי שישי (לא תמיד) הוא מטפל באבק.
כביסה
יש מכונת כביסה בבית באחריותו המלאה של תום ושני מתלים לייבוש. תום מכבס ומפעיל מכונה בכל יום, אך כאן לוולדי יש תפקיד בהחלט מכובד - הוא מקפל. מיומנות אותה רכש מעברו כעובד בחנות בגדים. "הבגדים יושבים בארון כמו פלס".
מצב רוח
שני מזגנים בפינות שונות בבית. האחד בסלון ואילו השני בחר לו מקום מקורי ושונה משאר המזגנים בעולם והחליט להיות באמבטיה. המזגנים בדרך כלל לא עובדים, הפעם אנחנו מבינים מדוע. עם ארבעה כיווני אוויר,"דלתא של רוחות", אין שום מזגן שיכול להעניק משב רוח עוצמתי כמו הטבע.
דו"ח מקרר
מגנטים וינטג', או לפי בני הזוג, "הזמנות של אוכל לפני המנדט", מקשטים את המקרר מבחוץ. בפנים יש סירים מאימא של תום שמבשלת לשניים בכל סוף שבוע. תום מבשל באמצע שבוע וולדי מבשל "כשצריך לאכול". מסביב, מוצרי בסיס שקיימים בכל מקרר, כמעט: תרופות, ארק, מיץ לימון וביצים.
עתידות
הם בוחנים כל הצעה שמגיעה אליהם ומאוד אמביוולנטיים לגבי עתידם בדירה. הם מרוצים מהמיקום, מההיסטוריה ומחלל הדירה, אך רעש עבודות הבניה מסביב והאוטובוסים החולפים ברחוב רועשים למד. הם מעידים על עצמם שהם ספונטניים ומסוגלים "לעזוב הכל ולטוס, גם עוד שבועיים, להודו", אך בפועל תום גר בדירה כבר שמונה שנים וולדי גר איתו כבר שלוש שנים. לא קיבלנו תשובה חד משמעית, אך כרגע הם לא מתפנים, לדעתנו. בכל אופן ביקשנו להודיע במידה וכן.
רוצים להשתתף במדור? כתבו למיכל אסף:
micasaf@gmail.com
לעוד חדרים יפים של אחרים