לאן הגענו:
לדירה כאן ועכשיו בעיר במישור החוף הדרומי שמרגישה לגמריי כמו "אז" כלשהו. דייר יחיד וידידו האמריקאי המגיע לביקור מדי מספר חודשים, שיתפו פעולה בעיצוב בסגנון רטרו, עם כמה פריטי וינטג' אותנטיים. הם שיחזרו רהיטים ישנים ואקזוטיים בעלי ערך סנטימנטלי כשצבע, פוליטורה, ובעיקר אהבה גדולה, שימשו בתהליך החוזר על עצמו מדי מספר חודשים. מסתבר שהדייר מעצב את דירתו מחדש תכופות להנאתו.
כאן גרים:
אלדד ו"ג'וי הלבנה ובל השחורה", שתי כלבותיו הנאמנות והמתוקות. אלדד יחגוג מחר (שבת) את יום הולדתו ה-32, אבל כרגע הוא "בן 31". עיסוקו: "עצמאי". כן, גם אותנו עניין לדעת בכל זאת מה עיסוקו ונגלה פה רק, בהתאם להבטחה שלא לחשוף פרטים, שהוא "בתחום האופנה". כתחביב, אלעד מתנסה גם בתחום הקולינרי - מה שמתגלה באמצעות ניחוחות בישול משגעים ואבזור מטבח מרשים ביותר.
מוציאים חוזה:
עבור שכר דירה הכולל ארנונה בגובה 4,000 שקלים, אלדד מקבל 3 חדרים (אחד קטנטן בקומה עליונה שגרם מדרגות עץ מתפתל מוביל אליה), אמבטיה, שירותים, מטבח ומרפסת.
הום סטיילינג:
שנדלירים עתיקים "של בעלת הדירה" מעטרים כל תקרה בבית, לצד חדישים שנקנו ממחסני תאורה; ספות נוחות מאוד ומרווחות מדרום תל אביב נקנו תמורת 2,500 שקלים כל אחת (לא כולל "200 שקלים הובלה"); ספריה יפיפייה של בעלת הדירה שאלדד רצה לצבוע בשחור, אך לבסוף צבע בלבן ("התפשרות" עם בנותיה של בעלת הדירה); כלוב על עציץ פלסטיק בפינה של הסלון. עם הסבר לא בלתי הגיוני: אלדד גילה יום אחד שאצלו עציצים אמיתיים לא צומחים אף פעם, אז הוא סגר עם עצמו על עציץ פלסטיק והניח עליו כלוב ריק שנראה ממתין לשובה של ציפור כלשהי; מעל, שנדליר פמוטים שאלדד קנה בשנות העשרים לחייו והחליט שיום יבוא והוא יתלה אותה בדירה שהיא שלו ולאחר עשור קל זה אכן קרה; חד קרן עשוי בד בעיצוב קרן גילן תלוי על הקיר ותורם ממד פנטסטי; שתי שידות של ההורים "מפעם, פעם, פעם" שצבע בשחור (הפעם, בלי לבקש רשות); כורסא משוק הפשפשים שקנה ב-600 שקלים אך שיפץ רבות כדי שיבינו שזה כורסא. בשאריות בד הריפוד החדש הכין כריות; מסגרות התלויות על כל קיר ממסגרות בכל כמה שבועות תמונה אחרת; שלוש מראות בפינת האוכל שהסכום המבוקש עבור שלושתן יחד היה 900 שקלים ואלדד גאה לספר ששילם רק 300 שקלים; בדים מנחלת בנימין בתל אביב גודשים את הארון פה ומשמשים כמפות מתחלפות לשולחן אוכל בכל כמה ימים; שולחן פינת אוכל וכסאות עתיקים לאחר טיפול פוליטורה; גמדים צהובים ושחורים על רצפת השירותים ומעל תמונות בצבעים תואמים; מטבח מאובזר בכלי בית וינטג'ים מסבתו המנוחה של אלדד.
שותפים להצלחה:
סאל, החבר האמריקאי
דו"ח מקרר:
"פעם המקרר היה קטן יותר, עברתי לגדול, תשאלו למה".
למה?
"בשביל המקפיא". חשבנו על כך, אך לא ציפינו לתשובה שכזאת מרווק המתגורר לבדו, אבל בכל זאת ביקשנו להציץ וגילינו שהוא מפוצץ עד אפס מקום. כל בית צריך מקפיא., גם של דיירים גברים השוכרים דירה לבדם. במקקר עצמו, גבעי קרלו שוקולד, שתייה, רד בול, ירקות ,ביצים וקינוחים מפתים למסיבה המתוכננת בשעות הקרובות.
פנלים:
אלדד מנקה פעם בשבוע בעצמו.
מצב הרוח:
מזגן מפוצל עם פלאי הטכנולוגיה של פעם. לכל חדר יש מתג שבעזרת סיבוב קל אפשר לשלוט על פתיחת השלבים וסגירתם. אנחנו טוענים שגם היום אין צורך ביותר מכך. פשוט וקל. והכי חשוב, עובד.
כביסה שחורה:
לאלדד יש מכונה והוא מכבס בעצמו.
עתידות:
לאלדד "יותר מדיי טוב" בדירתו בכדי לעזוב ומוסיף כי בעלת הבית היא "אחת הנדירות", אך באותה נשימה אומר שהכל ארעי והוא מקפיד שכל פריט שהוא רוכש "יגיע בקופסא" כדי שלדירתו הבאה הוא יארוז מהר ובקלות. טיפ לחיים.
רוצים להשתתף במדור "חדר משלהם"? כתבו למיכל אסף:
micasaf@gmail.com
