לאן הגענו?
הגענו להירגע. בר רומנטי בכניסה לבניין עם תאורה חמה, בניין עם עיצוב שונה וצעיר, קול מעודן שנשמע מהאינטרקום ודלת צהובה אחת שנפתחה בשבילנו. "היי ברוכים הבאים" אומרת בחיוך גיבורת המדור השבוע. מוסיקה ספרדית אותנטית נשמעת ברקע. "הורדתי אפליקציה באייפון לרדיו ספרדי", היא מסבירה. ניקון וסדר מופתי. "אני פדנטית. מאוד משקיעה". רואים, במובן הטוב. ריח של כביסה באוויר. "יש לי תרסיס של הכביסה, פעם בכמה ימים אני מרססת את כל הבית". טיפ מקורי. העיצוב פה מרגיע ויש בו נגיעות של צבע בגוונים עדינים. הכל ביחד עשוי להגדיר מחדש את דרום תל אביב עבור רבים שסבורים שמדובר בג'ונגל אורבני חסר סטייל. אז לידיעת כל מי שלא ידע, דרום תל אביב כבר מזמן איננה רק הגדרה גיאוגרפית, אלה מקום עם סבירות גבוהה להתרגעות בו לאחר התמודדות עם לחצי-רעשי מרכז העיר הגדולה. דירה אחת פה, היא בפירוש מפלט מושלם. הדירה של שי.
כאן גרה:
שי. בת 24. לומדת לתואר ראשון משפטים וממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. בעברה הלא רחוק שלוש שנות מגורים בספרד. עכשיו, פה בדרום הקטן של תל אביב, היא נהנית מהחיים בעיר ויודעת בדיוק מה היא רוצה. היא גולשת, "הגלשן בעיקר משמש אותי כדי לתפוס בנים", אך עדיין לזכותה נזקפים הנחישות והמקוריות. בנוסף, היא רוכבת על סוסים, רוקדת פלמנקו, כותבת שירה ואת כל זה היא גם עושה באנגלית, ספרדית, גרמנית וחיוך כובש אחד.
מוציאים חוזה:
שכ"ד: 3,900 שקלים לחודש, לכל היתר לקח קצת זמן עד שקיבלנו תשובה, מזל שיום אחרי הגיעו החשבונות הביתה וקיבלנו מייל: "אגב, הרגע קיבלתי חשבון חשמל, זה יוצא 315 לחודשיים, 90 שקלים לחודש והארנונה 147 שקלים". ולאחר כל המידע המקיף הזה, נשלח אלינו גם סמיילי חמוד. דיירות חמודות כותבות מיילים חמודים.
הום סטיילינג:
"לכל רהיט יש סיפור מעניין", היא אומרת ולחלוטין צודקת. לכן, נספרם בקצרה. ספה וכורסת תכלת נוחות להפליא שעוצבו לפי מידותיה של שי בהזמנה מיוחדת מרפד, שולחן בר שהיא חתכה לו את כל הרגליים בבטחון רב כי צפתה לו עתיד מזהיר יותר בתור שולחן סלון, שני שרפרפים מעוצבים בפינת הסלון שקנתה בצפון הארץ, גלשן בוורוד פסיכדלי אחד, מחבתות וסירים שנקנו כאקססוריז משלים, למרות ש"אפשר לספור על כף יד אחת" את הפעמים שהיא בישלה פה, ספרים בספרדית פזורים בכל פינה בבית, שתי תמונות מונחות על הרצפה כי אף פעם היא לא מצאה להם מקום נכון לתלייה, אך החליטה להשאיר אותן כחלק מהעיצוב, שידות לצד המיטה שהוכנו, שימו לב, משאריות עצי סירה מאינדונזיה, שולחן כתיבה ושידה משוק הפשפשים שגם עליהן שי לא ריחמה והסכימה להכניסם לדירתה רק אחרי שיפוץ שכלל צבע ושיופים. "קיבלתי אותם עם שני סבלים ונייר זכוכית אחד". ציור מחברה טובה שמתאר "זכרון אחד מושלם" מילדותה של שי, וממש ממול ציור עם מתחרה רציני, האימפרסיוניסט הצרפתי אדגר דגה, על השידה תמונה של הוריה בצעירותם, תמונה שנראית כסצינה מסרט ספרדי ישן. ולבסוף - המדפים, בה' הידיעה.
למדפים נקדיש פסקה נפרדת כי הם בהחלט ראויים לכך. מדפים אלו הוכנו והבואו מן הצפון הרחוק (בארץ). בחוות סוסים של חבריה, החליטו שי וחבר קרוב לחפש בול עץ מתאים למערכת מדפים. לאחר מציאתו, היא וחבר משפחה ניסרו, צבעו ועיצבו אותו. לאחר מכן, היצירה על 150 הקילוגרמים שלה, הובאה לדירתה של שי בעזרתם של לא פחות משלושה גברים, שני חברים טובים והומלס שעבר במקרה, שצלחו את המשימה.
שותפים להצלחה:
הדירה היא פרוייקט אישי של הדיירת: "תכננתי שזה יהיה הבית שלי". אבל היא רוצה להודות שוב לשלושת ה"מובילים".
דו"ח מקרר:
אלכוהול, שתייה קלה, חלב, ירקות ירקות ירקות ושני צנצנות גדולות של רסק תפוחים. חוץ מאלו, כל מה שהיא אוכלת, היא אוכלת בחוץ.
פנלים:
בכל פעם ששי מתחילה ללמוד, היא פתאום מנקה את הבית - פטנט נטול רגשות אשם להתחמקות מלימודים, אך מצד שני, היא לא יכולה להתחיל ללמוד עד שכל הבית מבריק, כי רק כך היא מתרכזת. מי באה קודם הביצה או התרנגולת? כנראה שאפילו שי לא יודעת.
מצב הרוח:
"המזגן על חימום בלבד. כל דבר שהוא מתחת ל-45 מעלות זה קר לי מדיי, אני סובלת מקור באופן כרוני." רק נוסיף שתעלת המיזוג ,תודות לבעל הבניין, מעוצבת גם כן, לכן בין אם מדליקים את המזגן או לא, הוא תמיד שם, בשביל היופי. ואנחנו לא מצפים ממנו ליותר מכך במדורנו.
כביסה שחורה:
"יש חדר כביסה משותף לכל דיירי הבניין".
עתידות:
"אני אעזוב רק כשאעבור לגור עם הנסיך על הסוס הלבן, עד אז אני פה, וכדאי שיהיה לו סוס טוב, כי אני מאוד אוהבת סוסים."
לעוד כתבות מדור 'חדר משלהם'
רוצים להשתתף במדור? כתבו למיכל אסף:
דוא"ל: micasaf@gmail.com
(צילום: נמרוד סונדרס)
