יש מי שמבקש לעצמו את מירב הפרטיות והאינטימיות בבית וזה בדיוק המצב בבית בו אנחנו מבקרים אשר שנבנה על מגרש צר וארוך ששכן בו כבר בית דו משפחתי. הבית, בעיצובה של האדריכלית סמדר מוזס אורן, כולל חזית ארוכה לאורך כביש שמחבר בין שכונות שהוחלט לבודד אותה על ידי יצירת קיר מסך ארוך עם פתחים מועטים ו"הלבשה" של הכניסה באופן שייצר חווית תנועה והפתעה.
אותה כניסה הוגדרה באמצעות אלמנטים תלת מימדים של קיר ניצב למישור קיר המסך וקורה שחודרת את הקיר הניצב בו נפער פתח למפל מים שנשפך אל בריכה ומדרגות בטון מרחפות יוצאות מהקיר ומסייעות להגדרת אותה כניסה. קיר המסך שלאורך הבית ממשיך כישות עצמאית מעבר לחדרים אותם הוא תוחם ומרמז על היותו בתפקיד נוסף באמצעות שלושה פתחים ריבועיים המאפשרים הצצה אל השמיים.
חיבור יחידת הדיור החדשה בקירות ניצבים לגבול המשותף נוצל גם לנסיגת הבית החדש ביחס לרחוב והשכונה ולהתקרבות של החזית האחורית לכיוון הנוף הרחוק. מצב זה יצר מעין חזית רביעית, למרות שהבית הינו חלק מדו משפחתי וכך החיבור פחות מורגש מתוך הבית ונוצרה מרפסת פינתית הצופה לנוף הרחוק באין מפריע ובעלת זווית ראיה רחבה יותר כשהגבול המשותף נוצל למרפסת שירות מוסתרת שפרט להיותה מוצנעת גם מאפשרת החדרת אור ללב היחידה.
כדי להעצים את הקשר בין הבית לנוף הרחוק נבנו המעקות של המרפסת מזכוכית, נפתחו דלתות זכוכית רחבות בחדר משפחה, בחדר המגורים ואפילו בחדר השינה של ההורים שבקומה עליונה בו תוכנן מעקה זכוכית כדי ליצר אשליה של יציאה החוצה. כדי למשוך את המבטים החוצה לנוף הרחוק רוצפה היציאה האחורית מפינת המשפחה ומחדר המגורים בלוחות דק שכיוונן מהבית החוצה ובניצב לחזית האחורית ונעשתה גם הקפדה לשתול צמחיה נמוכה בגבול המגרש הפונה לנוף כדי לאפשר מבטים דרך הגינה אל הנוף. כך, חלקים רבים של הבית נהנים מהגישה אל הנוף, החל מהמטבח ועד חדר המשפחה, בלי לפגוע בפרטיות של מי שגר כאן.
לריצוף קומת הכניסה נבחרו מרצפות גרניט פורצלן בגוון אפור עכבר ובמידות גדולות כדי להדגיש את החלל הגדול ולייצר אווירה רגועה, יחד עם הקירות שנצבעו בלבן שבור. מנגד, רצפת הקומה העליונה חופתה בפרקט מעץ אלון בהיר שמשרה אוירה חמימה לקומת חדרי השינה. בחדר המגורים נשמרה אוירה מאופקת עם גווני לבן שבור של בדי הריפוד לספות והכוננית והשולחן צופו בחומר מיוחד שמזכיר מרקם של בד או טפט בגוון חום אפרפר בהיר מאד ובתוך החלל נעשו נגיעות של אדום כתום ושחור לשבירה קלה של המונוטוניות.
מאחר והמטבח לא גדול נבחר הלבן כצבע לארונות ולמשטחי העבודה בו וכדי להחיותו מוקם שולחן אכילה מעץ בהיר בניצב למשטח העבודה ומעליו מוקמו מדפי עץ קלילים וגוף תאורה בגוון ירוק עליז שמשתלבים בפינת המשפחה הפתוחה למטבח.
בקומת המגורים נעשה חופש רב יותר בשימוש בצבעים כשבחדרי הילדים נצבעו הקירות בכתום ובצהוב ובדי הריפוד ושאר הפריטים מקנים לחדרים אוירה שמחה במיוחד. בחדר השינה של ההורים נעשה שימוש בצבעי שמנת ומוקה עם נגיעות של בורדו, וורוד וכתום אפרסק שמקבלים הד מעץ עם עלים בגווני שלכת זהים שמציץ מהדלתות הרחבות שמשקיפות אל הגן.
זרימת החללים בבית תורמת מאוד גם להתנהלות המשפחה ולשמירת הקשר ביניהם והמציאות היא שאין כאן קירות סוגרים אלא תחושת ריחוף תמידית עם איזורים מופרדים אבל ממש לא מנותקים.
לפורטל BVD לעיצוב פנים מבית מגזין 'בניין ודיור'
(צילום: שי אדם)