קורה שיש חילוקי דעות בין בני זוג שבונים יחד בית. אחד מעדיף סגנון מודרני והאחר הוא טיפוס של כפר ורומנטיקה. אבל מה עושים כשברקע מככבת דירת קבלן עם תכנון קבוע מראש? מגייסים מעצב ויוצרים את הבית הכי אישי. איך? שלב אחרי שלב. האירוע המכונן בעיצוב הבית בו אנחנו מבקרים במעגן מיכאל התחיל בכך שהבעל, דוקטור לביולוגיה במקצועו, החליט לשנות את כל הקונספט של עיצוב הבית על ידי שינוי מהותי בבחירת הריצוף. במקום לבחור, כמו כולם, באבן פורצלן הגיעה כאן בחירה בטרדו אפור.
"ברגע הזה", נזכרת האדריכלית לילך שחף, "כל הקונספט העיצובי של הבית היה חייב לעבור שינוי והתאמה ובגלל הקור שמשדרות הרצפות האפרוריות נמשך כל קו העיצוב של הבית למראה החד והישר". לאט לאט, ועל ידי שילוב של רהיטים בעלי קווים מעוגלים שלקוחים מעט מן הווינטג' והפרובאנס, הצליחו בני הזוג להגיע למראה מאוזן שמשלב בין הסגנונות הכה שונים ובכל זאת יוצר בית הרמוני שנעים להיות בו.
נכנסים:
כבר בכניסה אפשר להבין במה מדובר כשאת הבית פותחת דלת פלדלת חיננית עם חלון זכוכית חלבי שמשדר רכות ומשתלב בסגנונו עם שידה לבנה, משולבת עץ טבעי ומראה מעוגלת שתלויה מעליה. כשמביטים אל פנים הבית, החלל הראשון שנגלה הוא הסלון, או יותר נכון, החלון שבסלון, שמשקיף אל הנוף של הגינה האחורית ומכניס את האווירה הרגועה בעדינות פנימה.
המטבח:
ממוקם מימין לכניסה ובנוי בצורת האות ריש כשהוא נתחם על ידי אי, שמשמש גם כשולחן אוכל. במקור, גוון המטבח כאן היה אפור, אך בגלל השינוי בסוג הריצוף, מצאה שחף פיתרון מפשר בדמוי הצבע וכך ניתן הגוון התכול והרך שמצליח לשבור בעדינות את הקור האפור ומעניק לבית מימד נוסף של חמימות. עבודת תכנון רבה נעשתה בכל שלבי המטבח, שבמקרה הספציפי הזה הוא מעוזו של הגבר. ברמת העיצוב היה חשוב כאן מאוד שיודגשו הקווים המודרניים, וברמה הפרקטית ליצור משטחי עבודה רחבים שכוללים כיור גדול ותנור עבודה שהוטמע בחלקו הפנימי של האי. דגש מהותי נוסף ניתן לכל נושא האחסון וכפיתרון לכך שולבו ארונות רבים ככל האפשר.
פינת האוכל:
מימין לסלון ניצבת פינת האוכל שכוללת שולחן עץ בסגנון נזירי שמוקף כיסאות לבנים מסוגננים, אבל מה שהכי מושך כאן את העין, ומסתבר שגם היה לנושא המפתח בעיצוב הפנים, היא התאורה. כאן, מעל שולחן האוכל, מוקמה שלישיית גופי תאורה בגוון כתום עז שמוסיפים חיות לגוונים הניטרליים.
הסלון:
למעשה, הסלון הוא אחד המקומות הבודדים בבית שמיקומו היה ניתן לשינוי אבל עם זאת העדיפו בעלי הבית להשאיר אותו במיקום הראשוני שלו, בעיקר כי רצו ליצור קשר עם הנעשה במטבח. בסלון ביקשו הבעלים לחזור וליצר אוירה חמה אך בעלת קווים נקיים, ולכן הציבו במרכזה ספה פינתית מזמינה ומפנקת וכדי לשבור את הגוונים הבהירים שובצה כורסא פרחונית ומפתיעה שמזריקה שמחה לחלל ובמרכז הסלון ניצב שולחן ייחודי, עבודת יד של הבעלים, שמתכתב עם פלטת העץ בשידת האחסון. גם כאן אפשר לראות את הבחירה המוקפדת של גופי התאורה, גופים מזכוכית חלבית שפוזרו בחלל ומעניקים אור טבעי רך ונעים שמאזן את האווירה.
עולים למעלה:
מדרגות פשוטות מאבן חלילה בהירה ומעקה ברזל שחור בצידן מובילות אל הקומה העליונה שכוללת את חדרי הילדות, חדר השינה של ההורים וחדרי הרחצה. על הקיר הנגדי למדרגות מוקמו שני חלונות חלביים שמכניסים תאורה טבעית לבית בשעות היום וצובעים את הבית בגוונים נעימים.
חדר השינה של ההורים:
החדר בו גרים ההורים פשוט וחמים כשהקיר המרכזי כאן נצבע בגוון כחול עמוק שמעניק לחלל אפקט מרגיע ואל חדר השינה מצורפים חדר ארונות רחב ידיים וחדר רחצה.
חדרי הרחצה:
מושתתים על טהרת הלבן והאפור כשחדר הרחצה של הילדות הורחב ובמקום מקלחון סגור הונחה אמבטיה. כדי להוסיף חיות לחלל שולב בו ארון אמבטיה בגוון אדום עמוק ובחדר הרחצה של ההורים שובצה ארונית בגוון שמנת בעלת ידיות קריסטל וקווי גימור בסגנון תחרה שיוצרים מראה רומנטי.
התוצאה הסופית בהחלט השיגה את המטרה וכל הצדדים מדווחים היום על כך שהם מרוצים. אבל אם לומר את האמת, האתגר שבאמת מעניין בבית הזה, מעבר לתוצאה המדויקת, הוא ביכולת להפוך סטנדרט קבלני עם חלוקה מאד ברורה וידועה מראש למשהו בעל אופי וזהות ייחודיים לדיירי הבית. זה, בסופו של דבר, הפרט הכי חשוב כשיוצרים בית שיתוף פעולה שמביא לסיפוק.
צילום: אלעד גונן וזאב ביץ - "שגב צילום"
BVD - פורטל עיצוב פנים מבית המגזין "בניין ודיור"
