לאן הגענו: קצת פקקים וכמה סניפי מקדונלד'ס שהיו פזורים במהלך הדרך היוו גורמים מסיחים, אשר עיכבו אך במעט את הגעתנו ליעד הנכסף. סמוך לעיר נתניה, במועצה אזורית עמק חפר, שוכן לו כפר ויתקין ומהווה פנינת גן עדן ונווה מדבר לסטודנטים הלומדים באזור. הבית המיועד עבר גלגולים ושוכנו בו בין השאר פרות, תרנגולות ועוללים רכים בשנים (לא סימולטנית, כמובן) עד שהוחלט להסב אותו ל"דירה להשכיר".
עברו של הבית יצוק במבנהו המוזר מעט, הנחשף בהדרגה לבאים וכולל תקרות גבוהות, סלון רחב ידיים ופינת אוכל שיכולה להוות סלון בפני עצמה. הבית אידיאלי לשותפים, כאשר כל חדר נמצא בקצה אחד ובחדר האמבטיה ניצב כיור רחצה, שאורכו וצורתו מסגירים את בית הילדים שהיה פה פעם (ואולי זה דמיונו המפותח של המדור).
כאן גרים: ארבע גומות חן עמוקות, שתיים לכל שותף, המתנוססות בגאון על שקד ארבל, 27, סטודנטית לאדריכלות נוף במכללת רופין ועומרי ירוביץ', 26, גם הוא סטודנט לביולוגיה ימית בקמפוס הימי במכמורת. שקד מתגלה כאדפטציה מודרנית לדמותה של "היהודייה הנודדת", ונעה בין בית ילדותה בכרכור, מגורים של שנתיים באוסטרליה ופרק זמן זהה בתל אביב. לפני כשנה וחצי החליט צמד הגומות הנשי להכות שורשים בכפר, לטובת ההשכלה ההכרחית. שקד התגוררה בדירה עם חברה שעזבה לפני עשרה חודשים ולאחר מבחני כניסה "מפרכים" (שקד: "לא באמת היה לי כוח לחפש. הוא נראה לי בסדר") הצטרף צמד הגומות הגברי ועיניו הכחולות.
מוציאים חוזה: שני צמדי הגומות נפרדים יחד מ-3,200 לטובת שכר הדירה. החשבונות עצמם זולים יחסית וכוללים חשבון חשמל חודשי שנע בין 150-300 שקלים בחודשים החמים, 42 שקלים מים+ביוב ו-100 שקלים לכבלים לשניהם.
רק אצלנו: שני גופי תאורה כחולים וגדולים, עדות דוממת לשימושו הקודם של הבית כבית גידול לתרנגולות. ליד פינת האוכל ניצבים שני כסאות תיאטרון אדומים, מתקופת הנדידה של שקד לתל אביב, שנמצאו ליד תיאטרון הבימה בעת השיפוץ הידוע לשמצה. בין פינת האוכל לסלון תלויה נדנדה שהכינה השותפה הקודמת בסדנא שבה פגשה את ארוסה לעתיד. בסלון מתקן כושר ועליו פתק מקורי בזו הלשון: "לא מתלה חדש לבגדים, תתחדשי, אוהב המון", באדיבות הבויפרנד של שקד.
ועדת תרבות: בחדרה של שקד, תמונה נוסטלגית ומרגשת שציירה אשתו של אביה, המתארת את נוף ילדותה ובפרט גזע עץ חלול בו הייתה נוהגת לשחק. בחדר האמבטיה יצירה שמנמנה של הצייר והפסל הקולומביאני פרננדו בוטרו, שיצירותיו מתאפיינות בציור גופים דשנים של נשים וגברים. בחדר השירותים שולט מוטיב עולם החי, כשפח האשפה ומברשת הניקוי מתגלים כחזיריים למדי, אולי כניסיון למנוע קיפוח מחיה שלא התגוררה בבית בגלגולו הקודם. בחדרו של עומרי פריטים מעולם הגלישה בדמות חליפה, גלשן ותמונה של חופים קסומים. בסלון תמונות ששקד קנתה בדליית אל כרמל. פינת האוכל+הכיסאות שייכים לשותפה הקודמת והופקדו למשמר אצל שקד.
אוטופיה בוויתקין: שני צמדי הגומות מעידים על שותפות מושלמת. נרשמו בין השאר היתקלויות מבהילות אה-לה 'פסיכו' ביציאה מהמקלחת. המדור היה מעדיף היתקלויות אה-לה 'קסטרו', אבל השניים דוגלים בצנעת השותף.
פרזיטים: אין בעלי חיים רשמיים, אבל חתולת הכפר פליצי, המסתננת מדי פעם לחצר ומגורשת באהבה ("לכי!"/"לך!"), סובלת ככל הנראה ממשבר ג'נדריאלי עמוק, מאחר והשניים פונים אליה בלשון נקבה וזכר לסירוגין.
דו"ח מקרר: בצרכנייה השכונתית "פוליצר", נערכות הקניות היומיומיות ואם יש צורך באחת גדולה, היא נעשית באחד מסופרי הענק בסביבה. שקד מבשלת, עומרי מפרגן והמדור אף זכה לטעום עוגיות ("עומרי, אבל למה אתה מוציא את השרופות?") מעשה ידיה. גילוי (לא בטוח שנאות): המדור הרעב הגיב ככלב פבלובי למראה סניפי המקדונלד'ס שהיו פזורים במהלך הדרך לכפר והעוגיות של שקד היו טעימות, אפילו מאוד.
מה בפנים: את עיננו לכדו ביצי פסחא מצוירות לקישוט לצד חצי פלפל, עוגת שמרים באדיבות סבתא של עומרי ושלוש עגבניות ושלושה מלפפונים (שקד: "בשביל סטודנטים זה הרבה"). בגזרת מוצרי החלב נרשמו מיכל שמנת מתוקה וקוביית פרמז'ן מגרה. המקפיא התפאר בפיתות, ירקות קפואים, מיני בשר קפוא, טבעול וטורטיות. "לא מזמן היה ערב מוצלח של "צ'ילי קון קרנה" בחסות שקד. השותפים אוכלים יחד כשיוצא, אחד מכין אוכל, אחד שוטף כלים וכששולחן האוכל לא מלא בספרי לימוד, משתמשים בו גם לאכילה בצוותא. לעומרי פוזיציה מיוחדת לנשנושים בלבד, בה הוא נשען על השיש ופורש את רגליו לכל אורך המטבח.
כביסה שחורה: מכונת כביסה של שקד ומתקן ייבוש ליד פינת האוכל. מה עושים כשהוא תפוס? "אנחנו מקפלים כל אחד את בגדי השני". מתוקים.
צילום: נמרוד סונדרס
רוצים להשתתף במדור? כתבו לרוני קציר: katzironi@gmail.com
לעוד דירות שותפים במדור 'חדר משלהם'
