רטרו תל אביבי: ביקור בדירת וינטג' מעוצבת

עמוד בטון הממוקם במרכז הסלון, מחיצות ניידות בצבע צהוב בוהק ורהיטים נוסטלגיים שניתנו בירושה. דירתה של אדריכלית עוברת מתיחת פנים מעודכנת בחסות זוג מעצבות

אפרת בראשי
24/10/2011

בכל תהליך עיצוב, ולו המינורי ביותר, נדרש מעצב הפנים לכישוריו של פסיכולוג קליני בעל כישורי קאוצ'ינג משופשפים, על מנת להשביע את רצון הקליינט. אם כן, אתם יכולים רק לתאר לעצמכם איזו יכולת מפותחת נדרשת בכדי לעצב את ביתה הפרטי של אדריכלית, הבקיאה ברזי המקצוע ואוחזת בדעות מוצקות בתחום התמחותה. למרות ניסיונה הרב בתכנון מבנים ציבוריים, גייסה האדריכלית לעיצוב דירתה את צמד המעצבות הילה גל ואנה וייל מסטודיו "מטקה", על מנת לתכנון בצורה המקצועית ביותר את חלל הפנים, ואכן השתיים צלחו את המשימה בצורה לא רעה בכלל.

עוד בוואלה!

בעקבות ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאב: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר
תחושה אוורירית וקלילה, החלל הציבורי בבית(צילום: נמרוד סונדרס)

בשלב הראשון פתחו המעצבות את המרפסות, על מנת להוסיף לבית תחושה אוורירית וקלילה. כמו כן בכדי להעניק למשפחה הצעירה מרחב מחייה אטרקטיבי, החליטו גל ווייל על קונספט של "חלל גמיש". "לחלל מסוג זה יש את היכולת להיפתח ולהסגר ועל ידי כך לאפשר בו זמנית פרטיות ושיתוף, על פי צרכיהם של הדיירים", מסבירות המעצבות את הרעיון, "כשיש ילדים בבית, החלל הגמיש הופך לאפקטיבי במיוחד. מצד אחד הוא מסייע לפקוח עין על הילד, לשמוע ולדעת מה קורה איתו כל הזמן ומצד שני, ישנה גם אופציה לאפשר לו מרחב מוגדר משלו, בזמן שהחיים בבית ממשיכים".

מחיצות גמישות, מאפשרות בו זמנית פרטיות ושיתוף(צילום: נמרוד סונדרס)

הקונספט הייחודי יושם בדירה, באמצעות מחיצות אקוסטיות, שיכולת הבידוד שלהן עולה על זו של קיר בנוי. המחיצות, שיצרו מפתח של כמטר וחצי בין החלל הציבורי לחדר השינה של התינוק, הושאלו בכלל מתחום של מבני ציבור, שם הן משמשות לרוב להפרדה באולמות גדולים במיוחד, כגון: בתי מלון, אולמות כנסים ועוד. האלמנט השימושי בדירה חופה בשני צבעים שונים: לבן הפונה כלפי הסלון וצהוב המתריס לכיוון חדר השינה של התינוק. התאמת הצבעים לחדרים ניתנת, כמובן, לשינוי בקלות, ברגע שהדיירים יחשקו בכך.

המחיצות בחדר הילדים, מסייעות לפקוח עין על הילד(צילום: נמרוד סונדרס)

כמו בכל בית סטנדרטי, נראה כי גם הדירה האמורה מחולקת לשני אזורים עיקריים: ציבורי ופרטי. אלא שההבדל המשמעותי שיצרו המעצבות בלוקיישן הזה מבוסס על הפרדה בין השניים באופן בו הדירה נראית גדולה יותר ונוחה להתנהלות יום יומית. האזורים הציבוריים שכוללים מטבח טורי, סלון ופינת עבודה שותפים לחלל אחד, ואילו שני חדרי השינה וחדר הרחצה ממוקמים באגף מקביל, המוצנע לחלוטין בפני אורחים.

חשוף לאורחים, המרחב המשותף(צילום: נמרוד סונדרס)

גל ווייל אחראיות גם על עיצוב כל פריטי הנגרות בדירה, המתחשבים בממדי החלל ובצורך לפתרונות אחסון מקוריים. "בחלל הציבורי שמאופיין בקו אחיד לכל אורכו מוקמו כמה פונקציות שימושיות", הן מציינות, "כך לדוגמה המייבש ומכונת הכביסה ניצבים כהמשך של המטבח כאילו היו שתי קופסאות צבעוניות. פינת העבודה מתאחדת עם משטח המטבח, וחדר ההורים הפך לקופסת אחסון דקורטיבית בפני עצמה, הכוללת מיטה שעוצבה במיוחד למידות החדר עם מגירות נסתרות".

פינת העבודה מתאחדת עם משטח המטבח(צילום: נמרוד סונדרס)
מספקים פתרונות אחסון, פריטי הנגרות בדירה(צילום: נמרוד סונדרס)

הבטון והעץ שמככבים בדירה בצורתם הגולמית שימשו כמצע נקי לריהוט ולשאר פריטי הדקורציה הצבעוניים, המשתלבים בצורה הרמונית תחת קורת גג אחת. הריצוף בחללים הציבוריים הינו בטון מוחלק ואילו לחדרי השינה נבחר פרקט עץ, נעים ואינטימי. שאר הרהיטים בבית עשויים גם הם מעץ מסוג אלון מבוקע, שחי לו בשלום עם המראה המחוספס של עמוד הבטון הניצב במרכז הדירה.

דורכים על בטון, הרצפה בדירה(צילום: נמרוד סונדרס)

בצבעוניות בבית שולט הצהוב המפתיע, שמופיע במחיצה הגובלת בין חדר השינה של הילד לבין הסלון. כתם צבע אחר נמצא בתוך ארונות המטבח, שנצבעו בגוון ירקרק ותורמים ללוק הרטרו הכללי המושל בדירה. שחקני חיזוק נוספים כמו כורסת וינטאג' מקורית, שניתנה לדיירת כירושה משפחתית, מיטת תינוק אדומה לצד ארון בגדים המשמש כלוח כתיבה, הופכים את הדירה שהתחילה את חייה כצפונבונית ומצומצמת לפינת חמד נוסטלגית ומקורית בנוף הישראלי.

מיטת תינוק בצבע אדום, בולטת על רקע חדר השינה(צילום: נמרוד סונדרס)
גם ארון וגם לוח כתיבה, פריט ייחודי לדירה(צילום: נמרוד סונדרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully