והרי התחזית

עולם העיצוב הישראלי משופע בסגנונות ובמגמות, המשתנים לעיתים קרובות. חלקם מצליחים להרשים את המבקרים ואילו אחרים לא עוברים את סף מדורי העיצוב. בכל שנה אחדים מהם מצליחים להנחיל לקהל הרחב את הרהיט, התכשיט או המוצר שיהפכו לדבר החם הבא.
לכבוד תשע"א שיוצאת ועוזבת, ולכבוד תשע"ב שכבר בפתח, קיבצנו כמה מהשמות הבולטים ביותר בעולם העיצוב הישראלי כדי לברר אילו טרנדים עשו להם את השנה, אילו הרסו אותה ומה הם מאמינים שיקרה בזו החדשה.

הכי אהבתי השנה: "לא בדיוק טרנד ולא בדיוק עיצובי, אבל הדבר המשמעותי ביותר שקרה השנה הוא המחאה החברתית. למחאה כזו יש השפעה גם על תחום התכנון ואני מקווה שהיא תמוסס עוולות של הגזמה בשטח, באביזרים ובחומרים ותחזיר אותנו לשפיות שימושית".

יכולנו לוותר על: "כל נושא ההגזמה והראוותנות".

בשנה הבאה: "אני מקווה שאכן נתרכז ברעיונות אדריכליים ובמהות של החללים שאנחנו מתכננים - בצרכים אמיתיים, בקשר ישיר לחברה ולמשפחה ובאחריות וידידותיות למשתמש ולקהילה".

טולה עמיר בעלת סטודיו לאדריכלות ומלמדת בבית הספר לארכיטקטורה של אוניברסיטת תל אביב. מתמחה בעיצוב פתרונות אחסון לדירות קטנות, מעורבת בתערוכות רבות וכותבת מאמרים לכתבי עת שונים.

הכי אהבתי השנה: "בשנה האחרונה ניתן היה לראות צבעוניות רבה מלווה בתעוזה ססגונית ושמחה, גם בטקסטילים וגם בגוונים של משטחים ורהיטים שונים. המגמה הזו משרה חמימות ונעימות בעיצוב".

יכולנו לוותר על: "אין משהו שהייתי מוותר עליו. כל טרנד שעולה מקבל אינטרפרטציות שונות וכל אדריכל ומעצב מפתח עוד נדבך עיצובי עד שלבסוף נולד סגנון חדש".

בשנה הבאה: "המגמות שאני מחובר אליהן הן עיצוב חללים שהמוטיב המרכזי בהם הוא אירוח וביתיות. כשכלל העיצוב מתייחס לפן האירוח, הוא יכלול גם נועם וחמימות, צורת הגשה וכלי הגשה. אני מאמין שיותר בתי עסק ולקוחות פרטיים יתייחסו ברצינות לחווית האירוח, שתבוא לידי ביטוי בעיצוב ובירידה לפרטים הקטנים".

מיכאל אזולאי, בעל סטודיו לאדריכלות ועיצוב פנים, המתמחה בתכנון מגוון רחב של פרויקטים.

הכי אהבתי השנה: "חד משמעית, את המבנה החדש של מוזיאון תל אביב שיפתח בקרוב. הוא מביא יצירה אומנותית עכשווית שלפני עידן המחשב לא ניתן היה ליצור. יש לו צורה מרתקת שמשתלבת נפלא עם שאר המבנים שסביבו ואולי הוא אף זה שמחבר ביניהם".

יכולנו לוותר על: "האלפיון עליון שמנסה להעתיק אלמנטים שקיימים בבתים של אנשים משפיעים בעולם כמו ביל גייטס. לדעתי זה חסר זהות לחלוטין. אם יש לך כל כך הרבה כסף לעשות איתו מה שאתה רוצה, אז תשנה. תשמור על הסטנדרטים שלך, אבל תיצור לעצמך זהות משלך בלי להידמות למשהו אחר".

בשנה הבאה: "לצערי מה שייעלם זה היכל התרבות בתל אביב, שמאז הקמתו נחשב לאחד מאבני היסוד של התרבות בארץ. יובילו לכך בירוקרטיות בעירייה ואגו של אנשים מסוימים, כתוצאה מכוחניות ולא ממקצועיות. לדעתי יהיה כאן יותר שימור חופשי ולא מוזיאלי. הנושא הזה מתפתח כל הזמן ואני מאמין שאפשר יהיה להגיע איתו ליותר ורסיות".

אמנון בר אור הוא בוגר הפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת פירנצה ומרצה בכיר בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב. עיסוקו העיקרי כיום הוא שימור מבנים.

הכי אהבתי השנה: "את החזרה לחומרים הטבעיים והפשוטים, את השילוב והחיבור בין חומרים ממוחזרים, את הגוונים האמיתיים של החומר וצורתו הגולמית, כמו שימוש בעץ לא מעובד וברזל חשוף, והערבובים האמיצים בין מספר סגנונות ללא חוקים".

יכולנו לוותר על: "הסגנון הקלאסי אלגנטי ומבריק, סטייל 'ערס שיק'. זה מנצנץ, מנקר עיניים, מתלכלך ומעצבן בגלל המראה הקר והנובורישי. ממש לא משהו שאני אישית יכול לקום איתו בבוקר ולקחת נשימה של יום חדש. הייתי מוותר גם על תופעת העדר וחוסר המקוריות שקיימת בארץ וההעתקות שגורמות לכך שלכולם יש אותו הסלון, אותו המטבח ואותם צבעים. הייתי מוותר על האיפוק ועל ההליכה על בטוח ונותן למזרח התיכון לחדור לנו לבתים".

בשנה הבאה: "נראה שימוש מסיבי יותר בחומרים ירוקים ושילובם בראש סדר העדיפויות. טכנולוגיות קיימות כמו חיתוכי CNC וכיפופי עץ וזכוכית יתפסו מקום נרחב יותר ויהיו נגישים לפרויקטים בעלי תקציב נמוך. התאורה הולכת לכיוון ה-LED. טכנולוגיות ההדפסות על חומרים שונים תתפוס מקום עממי יותר ותשולב בכל מקום אפשרי".

ירון טל, בעל סטודיו לעיצוב מזה 17 שנה, בוגר בצלאל ומתמחה בעיצוב חללים שמבטאים הרמוניה לאורך זמן.

הכי אהבתי השנה: "המגמה העיצובית החשובה ביותר בשנה החולפת היא טרנד שאני קורא לו 'הכוח של הרחוב'. מכיכר תחריר במצרים, דרך חאלב שבסוריה ועד ככר המדינה בישראל, פתאום אוהל זמני שהוא מוצר תעשייתי קל משקל הופך לאייקון בעל עוצמה".

יכולנו לוותר על: "טרנד האולטרה-לוקסוס שחדר לישראל בלי התאמה מקומית וסחף את העיצוב של מסעדות לקיטש בלתי נסבל".

בשנה הבאה: "התחזית שלי היא שהעולם הולך למפולת כלכלית קשה שתגמד את אירועי 2008. בשנה הבאה יחל לפעול חוק הכלים השלובים והרבה מדינות עשירות באירופה ובאמריקה יאבדו את העצמה הכלכלית שלהם לעומת העולם השלישי. הטרנד המשמעותי ביותר יהיה החזרה לפשטות הכי בסיסית שיכולה להיות ולאיכות שלא מתכלה. המשבר הכלכלי יעלה את הדרישה של הלקוח לעיצוב שיש בו מרכיב רוחני מעשיר ולא עיצוב המחניף לזהות".

עזרי טרזי הוא ראש התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. ב-1996 הקים את סטודיו טרזי והיה בין מקימי סניף IDEO בישראל.

הכי אהבתי השנה: "מחאת האוהלים בישראל היא טרנד שלדעתי הוביל לחשיבה חדשה בתחום העשייה העיצובית בארץ. לאור הביקוש הרב לאוהלים והפיכתם למוצר צריכה פופולרי לתקופה של מספר שבועות, חלו כמה עדכונים תוך כדי המחאה גם באוהלים עצמם: הם שודרגו, הוגדלו ואווררו בצורה יצירתית. אין ספק שעכשיו יבואו מעצבים ויהפכו חזון למציאות בדגמים חדשים ובתחכומים נוספים".

יכולנו לוותר על: "כמו ששמחתי, כך גם הייתי מוותר על טרנד האוהלים, על ההרס שהוא יצר, על הסירחון ועל נשרכות של כל מיני אנשים שיצאו מחוריהם ולא בגלל מצוקת הדיור, אלא בגלל מצוקת סמים".

בשנה הבאה: "השנה הבאה תתאפיין בפשטות עיצובית עם שילוב של טכנולוגיה מתקדמת. אנחנו רוצים להזדהות עם המקום בו אנחנו חיים ולערבב דברים מקומיים עם תופעות גלובליות. הבתים של המחר יהיו קלים יותר לבנייה מבחינה טכנולוגית, תהליך יצירתם לא ידמה כלל לבניה אותה אנחנו זוכרים מהילדות שלנו".

אלון רזגור הוא בעל חברה לעיצוב, אוצר תערוכות עיצוב בארץ ובעולם ומרצה בכיר במרכז האקדמי ויצ"ו חיפה.

הכי אהבתי השנה: "את הטרנד של מספר שרשראות ממש ארוכות, שמשלבות חרוזים שונים ואבני קריסטל נוצצות".

יכולנו לוותר על: "הייתי מוותרת על הטרנד של כתובות קעקע על הגוף".

בשנה הבאה: "תגבר המגמה של שימוש בחומרים שונים כמו עץ או אקריליק. ישבצו יותר אבני קריסטל בתכשיטים ופחות ישלבו זהב ויהלומים".

איה עזריאלנט, מעצבת תכשיטים מזה שלושים שנה, הקימה בארצות הברית חברה ליצור ושיווק תכשיטים שהפכה לאחת משלוש חברות התכשיטים המובילות בשוק.

פורטל BVD לעיצוב - מבית המגזין בניין ודיור