לפעמים, בחיים כמו גם בעולם העיצוב, המציאות מכתיבה צורך בהתארגנות מחדש והתאמה לסיטואציה קיימת. כך למשל קרה בבית הממוקם במרכז הארץ ובנוי על מגרש צר וארוך בעל מידות של כ-46 מטרים לאורך ורק 17 מטרים לרוחב. מצב כזה מצריך התייחסות מיוחדת לנתונים ההתחלתיים ובמקרה הזה, הוא משמש כאלמנט עיצובי לכל דבר, המתווה לא רק את האדריכלות, אלא גם את בחירת החומרים והריהוט לבית. אז איך בדיוק עושים את זה? "אני אוהב מגרשים מאתגרים", משיב האדריכל עודד טל, שתכנן את הבית, "רק כך אפשר ליצור ארכיטקטורה מעניינת. אני מעריך לקוחות שמגיעים אליי עם מגרש כזה".
כדי להדגיש את אורכו של המבנה, השתמש טל באבנים סרוקות, המסודרות בקווים אופקיים לאורך הגדר. להן הוא הוסיף שורה של עצי צפצפה וריצוף גינה שמדגיש אף הוא את הכיוון. ואכן, הדבר הראשון אליו נמשכת העין עם הכניסה בשער הבית, הוא הפרספקטיבה הארוכה המלווה את הבניין לכל אורכו, עד הבריכה הממוקמת בגינה שבקצה הדרומי. "הרעיון הוא להזמין את האורחים לגינה", מסביר טל, "בעלי הבית התעקשו שהאוריינטציה של הבית תהיה דרומית, כי הם הגיעו מאירופה ורצו חשיפה מרבית לשמש". על מנת להפוך את הגינה לאטרקטיבית יותר, היא מרוצפת ברובה ובחלקה מרופדת בדשא סינתטי או באבנים. הבריכה משובצת באבן טרוורטין בגוון חום אפרפר וכך ביום שמש צלול היא מקבלת גוון כחול יפהפה מהשמים.
נכנסים פנימה: מאחר שטל תכננן גם את הגינה שבחוץ וגם את עיצוב הפנים, חלל הכניסה בולט במיוחד עוד לפני הכניסה למבנה. זוהי כניסה צפונית רחבה ונעימה, שמוצלת על ידי הבית עצמו. בריכות ובהן חלוקי נחל משמיעות פכפוך נעים, וקיר במבוק ירוק שניצב מאחור מסתיר את קיר החנייה. בהמשך למבואה, במעלה הדרך לכיוון דרום, ניצבת הכניסה לבית. זו כניסה שהיא בעצם גשר מעל החצר האנגלית, ובה שלושה אלמנטים של צמחייה המדגישים את מיקומה.
מגמת האורך נמשכת גם בתוך הבית, באמצעות שיטת ריצוף בלתי סטנדרטית, המקובלת דווקא בבניית קירות לבנים, בהם שורות האבנים אינן מונחות בדיוק אחת מתחת לשנייה. האורך מודגש גם על ידי מטבח עשוי עץ אלון, בעל משטח יחיד וארוך ובעזרת שולחן אוכל אובאלי גדול במיוחד מזכוכית שחורה. הכול מכוון, כאמור, לדרום, צד שזוכה לאור טבעי החודר דרך ויטרינות ענקיות, ולתוספת תאורה עליונה המגיעה מגובהו של חלל כפול מעל פינת האוכל. על מנת לאפשר סירקולציה של האוויר ולמניעת התחממות בחדר, הותקן בחלון העליון מנגנון פתיחה חשמלי, דרכו נפלט אוויר חם ונכנס אוויר קריר.
צבעים וחללים: בעיצוב הפנים של הבית בולט הצבע הלבן, עם מעט שחור והרבה תוספות צבעוניות סביב. "המעטפת היא שלי, הצבעים הם שלהם", מתאר טל את השיח שנרקם בינו לבין הדיירים, "אני אוהב מאוד את הדיאלוג שמתפתח עם הלקוח ונותן לו לקחת אותי למחוזות חדשים. זוהי יצירה שביני לבין בעלי הבית". המבנה המלבני מחולק לכל גובהו לשני אגפים ריבועיים מצפון ומדרום, ובמרכז אלמנט מקשר ומעוגל, עשוי זכוכית ואלומיניום. ממזרח זהו קיר מסך, שמתחיל בחצר האנגלית ומלווה את החלל הגבוה של פינת האוכל, וממערב הוא כולל את גרם המדרגות המעוגל ואת המעלית, המצופה כולה זכוכית שחורה.
המשחק המדובר בשחור ולבן בא לידי ביטוי באלמנטים הקבועים, למשל בדלתות שחורות ובפתחי מיזוג אוויר שחורים, לעומת ריצוף וארונות קיר הבוהקים בלבן. כדי להעשיר את השילוב בין השניים, נכנסת האבן הסרוקה מבחוץ אל הבית, בגוונים אפורים ובעיבודים שונים. לעומת זאת, את חדרי המגורים השונים מעטרים חפצים צבעוניים מאוד. שטיח בגוון ירקרק זוהר, ספה סגולה, פסל בצבע אדום זועק ותמונות גדולות מלאות בצבעים של כוכבי קולנוע ומוסיקה, הבונים בית עשיר, צבעוני וארוך מאוד.
החותם של הבית, האופייני כל כך לעבודותיו של האדריכל, הוא ללא ספק הגג המקומר שממשיך את המוטיב המעוגל בקיר המסך ובשולחן האוכל וכן במספר חלונות עגולים. הגג, יוצא דופן בנוף המקומי, בולט כבר במבט מהרחוב. זהו גג אלומיניום לבן שמוסיף לבית נופך תעשייתי ומהווה פתרון אלגנטי ומסקרן לחזית הצרה הפונה למדרכה. כך לרגע נוצרת התחושה שנמצאים בלופט מודרני הממוקם באמצע אזור תעשייה ולא בלב אחת השכונות היוקרתיות ביותר באזור.
פורטל BVD לעיצוב - מבית המגזין בניין ודיור