על אחד הקירות ברחוב מסדה שבחיפה, מצוטט קטע מתוך "פרחי הרע" של בודלר, משורר צרפתי בן המאה ה-19, ואכן נראה שאם עשן מקטרתו של בודלר היה נובע כיום מבירת הכרמל, הוא בטח היה מתגלגל למסדה - הרחוב הכי אינטלקטואלי בעיר. על אף חזותו העירונית, מסדה בעצם מתנהל כמו קיבוץ. הקהילה שהתפתחה פה משמשת אלטרנטיבה אמיתית למה שתל אביב כבר לא יכולה לספק עבור צעירים בעלי תודעה תרבותית רחבה וכיס עמוק. כתוצאה מכך, הקצב פה שונה, ויעיד על כך שעון היד שנעצר עם הירידה מהכרמלית.
לאן הגענו: אחרי נסיעה קצרה של שמונה תחנות במעלה הכרמלית, רכבת השדים של חיפה עוצרת ממש מול הבית. אנחנו מגיעים למסדה, דירה מספר 34. ברחוב ועל חדר המדרגות אנחנו פוגשים אינספור ציורי גרפיטי, שמלווים אותנו גם בכניסה לדירה. הדלת בקומה השנייה כבר פתוחה, מחכה לבואנו.
כאן גרים: ברק וקנין, שבשבועות האחרונים מתמרן בין מטה מאבק הדיור בחיפה (אני פקיד של הציבור) לבין צילום סרט תעודה בשם אמנות המיתה", שזכה בתמיכת קרן פרלוב. הוא בן 29, או עוד חודש שלושים, תלוי מי סופר (לי יש אלצהיימר נוראי"). על הזרוע הימנית שלו עדות למאבק שתרד במקלחת, ציור מאהל עליו הכיתוב הפופולרי "ב' זה אוהל. בלילה האות ב' הפכה לחלומות על ברגים.
השותף השני הוא אהרון יוסף ארליך, שבימים אלה אוסף חומרים למגזין שיתרכז ביוצרים מהרחוב. הוא בן 25, במקור מפרדס חנה, גר לפני כן בתל אביב. הדירה עברה גלגולים רבים, כך יעידו הקירות עמוסי הציורים ושפופרת המשחה החשודה, שנשארה במקרר מהשותפים הקודמים. רוב הדירות ברחוב עוברות בין חברים", הם אומרים.
רדי מייד: השולחן נתמך על ידי רמקול ישן, עליו מקלדת של קופה מפורקת. עד לא מזמן היו פה חמישה תריסים שונים, עששית ללא נפט ומסך טלוויזיה מפורק. החדר של אהרון שימש בעבר גם כמחסן של כמה ממהפכות חיפה ושל חלקי ריהוט שלאף אחד אין כח להעלות לגג.
מוציאים חוזה: כל אחד משלם בערך 1,300 שקלים בחודש. החישוב הדירתי הוא: 2,000 שקלים לשכר הדירה, 500 שקלים עבור הארנונה ובין 50 ל-100 שקלים הם מוציאים על חשמל. הסכום הנ"ל מתחלק בין שני השותפים על דירה בת שלושה חדרים ושלוש מרפסות.
כביסה שחורה: השותפים מכבסים במכבסה ברחוב מסדה, שמעליה נפתחה סושיה. מישהו אמר סושי ונרגילות?
שותפים להצלחה: סויה, החתול האפור והעגלגל של אהרון. גם הוא התייאש מתל אביב ועבר ביחד עם אהרון מדירתו הקודמת. ברק, מצידו, מפתח מערכת יחסים קרובה עם ספר התנ"ך וכותב דיאלוג עם אלוהים.
מגבניקים: יש להם מטאטא ישן איתו הם מנקים את הבית, כל אחד בזמנו הפנוי. כאמור הזמן פה גמיש.
רק אצלנו: אם לקירות היו ריאות, הם כבר מזמן היו נחנקים מנתזי הגרפיטי שספגו. רוב הריסוסים הם מדיירים קודמים", הם מסבירים. אהרון ריסס עין על אחד הקירות בסלון, אך היא מוסתרת על ידי פח אשפה ("האח הגדול עיוור"). ברק החליט לתלות על הקירות עטיפות של סרטי וידאו, אך הפסיק כאשר הגיע לעטיפת סרט, עליה נראית חקיינית של מרלין מונרו.
מצב הרוח: משב לחות מרענן מהחלון. אין מזגן.
דו"ח מקרר: אהרון מבשל אוכל טבעוני, ברק - שניצלים קפואים.
מה בפנים: שני חצילים, טחינה גולמית, חומוס, ביצה בודדה, שנותרה לאחר ויכוח לאן נעלמה הביצה השנייה, משולש אחרון של גבינה מותכת, חלב סויה, חלב רגיל, משחה מהדיירים הקודמים, ירקות. במקפיא - בקבוק וודקה.
עתידות: בעל הבית רוצה למכור את הדירה ובדיוק מראה אותה לקונה פוטנציאלי. ברק ואהרון לא לוקחים את זה אישית ומתכננים לעזוב.
רוצים להשתתף במדור? כתבו לליאור
חדר משלהם: לכל הטורים
