חלומם של זוג עולים חדשים מצרפת היה לקנות ולעצב וילה ירושלמית גדולה עם בריכת שחייה, אולם עד מהרה התחוור לבני הזוג, כי אין מגרשים פנויים לבנייה בתוך העיר וחלום הווילה נגוז. השניים לא וויתרו על המגורים בירושלים והחליטו ללכת על פתרון חלופי, חלומי לא פחות, מגורים בפנטהאוז שמשקיף על כל העיר.
לאחר חיפושים נרחבים מצאו הדיירים את מבוקשם. שתי דירות נפרדות, שחוברו לפנטהאוז רחב ידיים, וביחד הן יוצרות חלל מגורים מרווח מאוד. "בשלב זה של החיים בעקבות העלייה ארצה, אנחנו כמשפחה, עמדנו בפני שינויים בהרגלים ובסגנון החיים ולכן רצינו בית גדול עם מרב הנוחיות", מנמק בעל הפנטהאוז את הבחירה בצמד הדירות, "השינוי המהותי בחיינו חייב היה לבוא לידי ביטוי גם בעיצוב הדירה. בצרפת העיצוב הוא מסורתי מאוד, ולכן קשה אפילו לחשוב על סגנון עיצוב מודרני בבתים העוברים מדור לדור. המעבר לישראל אפשר לנו ליצור לעצמנו סביבת מגורים חדשה, עכשווית וצעירה".
משנמצאה הדירה, חיפשו בני הזוג אדריכלים מתאימים לחלום השיפוץ. מכיוון שרוב העבודה על הבית נעשתה בשלט רחוק, בזמן שהם מתגוררים עדיין בחו"ל ואילו האדריכל חי בארץ, ביקשו הדיירים איש מקצוע דובר צרפתית. בנוסף לשפה, רצו בני הזוג לעבוד עם אדריכל צעיר, בעל סגנון מרענן וקרבה לדת.
מי שענו על דרישות העולים האירופאים ושמו קץ למסע החיפושים היו האדריכלים נתנאל ומאיר. "היה קל ונעים לעבוד עם הדיירים", מספרים האדריכלים, "מצד אחד הם ידעו בדיוק מה הציפיות שלהם מהבית ומצד שני נתנו לנו יד חופשית בתכנון, כל עוד הוא תאם את הצרכים שלהם, כמובן".
על פי מראה הפנטהאוז, נראה שהתפיסה העיצובית של נתנאל ומאיר אכן שירתה את צרכי הלקוחות. את העבודה על הבית התחילו האדריכלים בהסרת הקירות והמחיצות הפנימיות של שתי הדירות הישנות. מהחללים המקוריים הם החליטו להשאיר שני אלמנטים בלבד: את קירות המעטפת ופיר ראשי, שעובר במרכז הבניין ומחדיר אור טבעי לחללים הציבוריים שבו. שני המרכיבים הקיימים הם אלו שהכתיבו את תכנון הבסיס לבית החדש.
את נוכחותו המעיקה של הפיר במרכז הבית הפכו האדריכלים ליתרון. הם הדגישו אותו ויצרו באמצעותו מחיצה בין הסלון למטבח. ההפרדה הברורה מבליטה את שני המעברים המקבילים הנמצאים בצדי הפיר ויוצרת המשכיות ויזואלית, שמחברת בין פינת האוכל, המטבח והסלון. המעבר מצד הכניסה מקבל גם הוא מקום של כבוד, על ידי פסל מתכת מרשים. בצדו השני הוצב באחת הפינות פסל צבעוני נוסף, המשתקף היטב בשפע האור הנכנס מהפתח המרשים.
אתגר נוסף שעמד בפני האדריכלים היה גובה התקרה בפנטהאוז, הנמוכה ביחס לשאר המרחבים הפתוחים בשטח. על מנת ליצור תחושת עומק, בחרו האדריכלים לרצף את הבית ברצפה כהה. בנוסף שולבו בתקרה קווים אופקיים וניצבים, הממשיכים לאורך הקירות. הקווים המוארכים מסיטים את המבט לכיוון האופקי, יוצרים תחושה רציפה ואף מגביהים את החלל. את תרגיל ההטעיה האופטית הזה משווים האדריכלים דווקא להאזנה ליצירה של באך, "לרוב כשאנחנו מאזינים למוסיקה איננו שואלים באיזה סולם השתמש המלחין, אלא רק נהנים מההרמוניה ומהמוסיקה שמדברת אלינו", הם מסבירים.
את אוסף האמנות העשיר של בני הזוג בחרו נתנאל ומאיר להציג באמצעות גומחות מיוחדות שנבנו בקיר. מעליהן ממוקמים גופי תאורה שמאירים את היצירות בהתאם לסגנונן וצבעוניותן. אלמנט נוסף שבולט מאוד בפנטהאוז הם החומרים הייחודיים ויישומם במקומות לא שגרתיים בבית, לדוגמה: קופסה מאבן בזלת שחורה, שנבנתה כמחיצה גבוהה, המפרידה בין המטבח לבין פינת האוכל. בצדה הפנימי של המחיצה, סוללת תנורים ובמקביל לה דלפק מוארך, מעליו תלויים אביזרי המטבח. לצד פינת האוכל ניצבת גם עמדת נטילת ידיים מעוצבת.
שני גרמי מדרגות מובילים לקומה השנייה, בה ממוקמים חדרי הילדים. מעליהם נמצא הדובדבן שבקצפת, המרפסת העליונה בה ממוקמת בריכת השחייה. "אחרי שוויתרנו על הווילה בעיר, ביקשתי שתהיה לי אפשרות לשבת בבריכה ולהיות חשוף לגמרי לנוף הירושלמי", מתאר הלקוח, "אם לגור בבית רב קומות, אז לפחות ליהנות לגמרי מהגובה". בסופו של דבר, חלומם של בני הזוג הוגשם במלואו. אל הבריכה עולים באמצעות גרם מדרגות קצר, ומלבד מעקה דק המסמן את גבולות הבריכה, דבר לא מפריד בין המשכשכים במים לבין נוף הגבעות סביב ירושלים.
פורטל BVD לעיצוב - מבית המגזין בניין ודיור