אחרי תריסר שנים בנווה צדק קצה נפשם של בני הזוג גתמון בשכונה. לדבריהם, היא הפכה רועשת, המונית ונובורישית, ואת האווירה השכונתית והאינטימית שבה התאהבו, כבשו ג'יפים, בליינים ונחיל דוברי צרפתית. "חיפשנו מקום עם נשמה", מספרת נירי על התהליך שעברו בטרם הדרימה המשפחה ליפו, שעל אף הבנייה המאסיבית, ההתחדשות והיווצרותו של "מתחם" בשוק הפשפשים, עדיין מצליחה לשמור על צביון פמיליארי, לדעתם.
הבית שקנו ביפו נמצא בפאתי השוק, קרוב מאוד ל"גלידה ויקטורי". עד לפני שבע שנים המבנה אוכלס בבית כנסת, ולא סתם אחד, אלא זה שבו התחיל אורי זוהר, בעבר דייר השכונה, את תהליך חזרתו בתשובה. זוהר ובית הכנסת כבר לא כאן, ובחלל המרווח שנותר מאחוריהם, תקרותיו בגובה ארבעה מטרים וחצי, הוחלט למקם את חדרי שינה בקומה שהייתה עזרת הנשים.
תהליך המטמורפוזה של המבנה, מבית כנסת לבית, כלל שיפוץ מן היסוד. הותקנו בו תשתיות חשמל ואינסטלציה חדשות בהשקעה לא קטנה וכמעט כל הקירות נשברו ונבנו מחדש. עם זאת, מספר אלמנטים נותרו בעינם: העמודים התומכים בסלון הפכו לאלמנט מרכזי בחלוקת החלל, חלקים גדולים מהתקרה העתיקה שקולפה נותרו חשופים במכוון והחלונות והדלתות המקושתים, שאופייניים לבנייה הערבית באזור, לא הוחלפו אף הם.
להובלת הפרויקט בחרו בני הזוג גתמון את האדריכלית דנה לוי, משום שלדעתם היא מצטיינת בחלוקת חללים, ובדיוק לכישור הזה הם נזקקו, כיוון שהיה מדובר בחלל גדול מאוד אך בלתי שגרתי, שבמקור לא יועד למגורים. "היה חשוב לנו מצד אחד לשמור על האופי הייחודי של המבנה", הם מספרים, "לא לאלץ אותו להיות משהו אחר, ומצד שני להפוך אותו לפרקטי ונוח למגורים".
לצורך השיפוץ לא נשכרו שירותי קבלן. מומי החליט לקחת על עצמו את הפיקוח על העבודות ואת התיאום בין בעלי המקצוע השונים. בנוסף, כמה מהאלמנטים המעוצבים החדשים, כמו מדרגות הברזל המפורזלות, עיצב ובנה בעצמו. היום, שנתיים אחרי גמר הבנייה, הם נזכרים בתהליך השיפוץ, ומתארים אותו כ"תקופה יצירתית ומרגשת". לשניים היה כל כך כיף עד שמאז החל מומי, שהתאהב בתחום, לעסוק בו באופן מקצועי כקבלן ומנהל פרויקטים.
רוב הרהיטים בדירה מלווים את המשפחה עוד מהבית הקודם בימי נווה צדק, עם תוספות קטנות משוק הפשפשים הסמוך. "גם הבית הקודם שלנו היה מאוד גדול ומרווח, ולא ראינו שום סיבה לשנות את הסטיילינג הפנימי, מה גם שהרהיטים האלה בדיוק בטעם שלנו", הם מסבירים. עם זאת, הותקנו כאן מטבח בצבע בננה פסטלי, חדרי רחצה ושירותים חדשים - ולו משום שלא היו קיימים בחלל קודם לכן. בקיר שמעל המטבח תלויה פנטזיה ישנה של מומי שמומשה - חלק צדי של פיאט 600 ישנה שהוא מצא במגרש חלקי חילוף, ובגלגולו החדש מתפקד כאלמנט עיצובי.
חלוקת החלל וסידור הרהיטים, שמרביתם מתאפיינים בסגנון מודרני עם נטייה לרטרו, מעידים על אהבתם של הגתמונים לאירוח. הסלון, משופע מקומות ישיבה, ספות רחבות וכורסאות ולצדן פינת טלוויזיה לילדים, מרווחת ונוחה מאוד אף היא. התכנסות סביב שולחן יכולה מזמינים גם פינת האוכל, המטבח והחצר, וכמו כן, גם בתכנון תשתית המיזוג, המגובה במאווררי תקרה, נלקחו בחשבון הימצאותם של אורחים רבים בבית והצורך לאוורר ולצנן חלל גדול.
ועדיין, אחרי כל אלה, הפינה האהובה ביותר בבית נמצאת בכלל מחוצה לו, כפי שמעיד הזוג. "אחרי שהתקנו את חיפוי הדק בחצר, הוא הפך להיות המקום שאני מבלה בו הכי הרבה זמן", מספרת נירי. לא פלא. החצר הקטנה מוקפת עצי פרי וצמחייה עבותה ויש בה אווירה פראית ואותנטית. היא שקטה ומוצלת, המקום המושלם לשבת ולהירגע בו בסוף יום עבודה. בכלל, מדובר בבית שלוקח את משימת הרגעת יושביו במלוא הרצינות.
פורטל BVD לעיצוב - מבית המגזין בניין ודיור
צילומים: נירי גתמון
