זום אין: בבית של יהונתן הופ

הוא מעצב מיניאטורות מקרמיקה ואנגלופיל בפוטנציה, ואת כל הביצים שלו הוא שם באגרטל שקיבל במתנה ממעצב העל מרסל וונדרס. המדור מבקר אצל יהונתן הופ

ענת ניר צילום: דנה מאירזון
10/07/2011

המעצב יהונתן הופ החליף לפני מספר שנים את רחובות, עיר הולדתו וסוג של תל אביב לעניים לדעתו, בדגם האמיתי. כיום הוא חי בדירה שחזרה בשאלה (בגלגול הקודם שלה גרה בה משפחה חרדית) ביחד עם האמנית גלי גרינשפן ובתם בת השנתיים, אלישבע. לפני כחצי שנה החליפו השניים סטטוס זוגי, מרווקות עם ילדה למשפחה בורגנית, ועברו להתגורר כאן.

לכל הטורים במדור זום אין

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
עט ETCH-A-SKETCH, יציר כלאיים שמשלב את משחק הילדים הנוסטלגי שבו סוללים ציורים על לוח מחיק, עם עט סטנדרטי. יהונתן מצא אותו ממש לא מזמן בתוך הארגזים שעמדו בעקשנותם וסירבו לסדר את עצמם מאז ההובלה לדירה. הבעלים החוקיים של הפריט היא דווקא גלי. "אף פעם לא ידעתי שיש לה כזה", הוא מתוודה.(צילום: דנה מאירזון)
כסא THONET, דגם שיוצר בראשית שנות ה-20 בטכנולוגיית ייצור מסורתית של כיפוף עץ באמצעות אדי חום. "פעם זו הייתה טכנולוגיה זולה", מספר יהונתן, "ובכל בית קפה היו כסאות של THONET, היום ניתן למצוא אותם בעיקר בבתים פרטיים".(צילום: דנה מאירזון)
כפית מלכותית אך טראשית זו הגיעה לביתם של בני הזוג דרך חברה שביקרה בלונדון. למרות שאת שנות ילדותו העביר יהונתן באטקה שבניו יורק, הוא דווקא פיתח יחס חם למשפחת המלוכה הבריטית. ההורים שלו אפילו הקליטו עבורו את החתונה המלכותית.(צילום: דנה מאירזון)
תרנגולות צעצוע, ביחד עם תמונה רקומה ביד של תיבת נח, משלימות את מוטיב החיות בחדר התינוקת. סבתא דינה קנתה לנכדתה את המשחק, אף על פי כן, מי שכרגע משתעשע בתרנגולים הוא בעיקר יהונתן שמעריך את עיצוב המתכת.(צילום: דנה מאירזון)
זום אין: ביקור בבית המעצב יונתן הופ. דנה מאירזון
אגרטל ביצים של מרסל וונדרס, מתנה שקיבל יהונתן באופן אישי ממעצב העל ההולנדי, אצלו עבד במשך שנה שלמה במסגרת הסטאז'. לדעתו של יהונתן "מרסל די אוהב את עצמו, הוא אומר את זה בפה מלא. מאוד מורגשת אצלו ההתכווננות להצלחה".(צילום: דנה מאירזון)
מנורת קרמיקה, מתנת חתונה שהכינה היוצרת מיקה אורסתיו לבני הזוג. על אף שהפורצלן אינו מתמסר בקלות לשינויים עדינים במרקם, אורסתיו יצרה בגוף התאורה טקסטורה מיוחדת, בעזרת גבשושיות שצבטה בחומר.(צילום: דנה מאירזון)
את תיאטרון הבובות קנתה סבתא דינה בשוק הפשפשים בגרמניה, במיוחד עבור אלישבע, אולם מאז שהגיע אל בית ההופים, הועלתה בתיאטרון רק הצגה אחת. בתפקיד הראשי: אלישבע. "היא באה עם איזו נעל והאכילה את החיות", משחזר האב הגאה.(צילום: דנה מאירזון)
תמונה של אנטנה סולארית תלויה בסלון, רקומה ביד באמצעות חוט צמר. את היצירה הציג יהונתן בתערוכה "המובן מאליו" בגלריה בשואבה. למרות שאת התצלום הוא עצמו סיפק, על עבודת הרקמה אחראית סטודנטית חרוצה.(צילום: דנה מאירזון)
רימון מוזהב, מתנה מחבר של יהונתן. החבר, בעל חיבה לכלי נשק ישנים, נוהג לקנות מצבא ארה"ב רימונים שאינם בשימוש, לשלוח אותם לציפוי מיוחד וליצור מכולם אובייקטים מיליטנטיים שפורקו מהמטען האלים שלהם.(צילום: דנה מאירזון)
"חיים ואני", צלחת מאוירת פרי יצירתה של גלי. חיים המתואר ביצירה הוא כמובן, חיים ויצמן. מסתבר שעבור גלי נשיאה הראשון של מדינת ישראל משמש לא רק כאייקון ציוני, אלא גם מספק תשובה לשאלה האלמותית "עם איזה מפורסם, חי או מת, היית נפגש לכוס קפה"?(צילום: דנה מאירזון)
עוגת חתונה מפורצלן, מוצגת לראווה על המזנון בסלון. את המתנה המקורית קיבלו מחברתה של גלי, הקרמיקאית הדרה רבינוביץ'. מאז החתונה, שלוש מרקדניות הבלט איבדו את ראשן בתאונה מצערת.(צילום: דנה מאירזון)
ביצת פברג'ה, נקנתה על ידי רוכשת המתנות המשפחתית, הלא היא סבתא דינה. את השלל היא איתרה אצל אספן כפייתי בן תשעים, שאזר עוז והסכים להיפרד מאחד הפריטים. הרכישה הוגדרה כמוצלחת בין השאר בגלל שהאיורים שעליה צויירו ביד.(צילום: דנה מאירזון)
כורסה ורודה, ממוקמת בסלון. את שלד העץ מצא יהונתן ברחוב, את הריפוד רכש במיטב כספו. אולי "מיטב" זו מילה קצת גדולה לתיאור ההשקעה הפיננסית שנעשתה בבד. בני הזוג בחרו בו פשוט בגלל מחירו הזול.(צילום: דנה מאירזון)
יהונתן למד עיצוב תעשייתי ב-"school of design" בארה"ב. עקב הקלות הבלתי נסבלת של יצירת מוצרי קרמיקה החליט בסיום לימודיו לעסוק, בין השאר, במיניאטורות מהחומר. מאז הוא יוצר מהקרמיקה מבנים, שיכונים, כלי תחבורה ובעצם כל מה אובייקט ענקי שניתן להפוך לחפץ דומם בגודל מוקטן.(צילום: דנה מאירזון)
  • עיצוב פנים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully