יאנטין רוזנברך, בת 28, ואופיר סלע, בן 32, היא מעצבת מוצר והוא מעצב תפאורה. לפני כשבוע נישאו בני הזוג בשתי מערכות: החלק הראשון של האיחוד התרחש בהולנד, מולדתה של יאנטין, ואילו השני בישראל. הזוג הטרי מתגורר מזה כשנתיים בבית יפואי שנבחר בשל השכנות לביתה של לי לוי, שותפתה של יאנטין לסטודיו דרום. בינתיים לוי עברה דירה, אבל בני הזוג החליטו להישאר במקום בגלל האווירה הפסטורלית.
אריזה של אחת ממתנות החתונה שקיבלו בני הזוג. החברים המשקיענים בחרו לעטוף את מסחטת המיץ הנורמטיבית שרכשו בנייר עטיפה מתוצרת בית. כאות הוקרה החליטו יאנטין ואופיר להנציח את האריזה המפתיעה על דלת המקרר.
תיק-חזייה שעיצבה יאנטין יחד עם שותפתה לסטודיו. התיק נבחר לקחת חלק בקולקציה הבינלאומית "?Chi a paura" וישווק בקרוב בייצור מסחרי. בינתיים הוא מונח על ארון תריסים מהפיפטיז שנמצא בשוק.
עוד בוואלה!
שלט "NO SMOKING" משנות העשרים, ככל הנראה היה תלוי בצוללת. באירועים בהם מותר לעשן, ניתן להסיט את הכיתוב. הקשר האישי לאובייקט: אביו של אופיר, אחיו וגם הוא עצמו הם אנשי ים, בעלי הכרות מעמיקה עם ספינות. "בדרך כלל צוללנות זה עניין משפחתי", צוחק אופיר.
אוסף מלחיות, כל אחת משמשת לאחסון מלח אחר. את המלחייה שחנכה אותו קיבלה יאנטין במתנה לפני שמונה שנים. בינתיים הצטרפו אליה מלחיית ענק בצורת אלת בייסבול, שרכשו לה אחיה, ושלוש מלחיות מעוצבות, מתנת חתונה שהתקבלה מחברה.
גלגל ים שקיבל אופיר מסבו של חבר וצמד סירות שעיצבו יאנטין ושותפתה לסטודיו. "אפשר להניח אותן על המיטה, ולהעמיד פנים שהמצעים הם גלים", מציעה יאנטין. לידן מונחת גלויית ענק, הגדלה של גלויה פרטית שנשלחה ליאנטין בתקופת התיכון.
קערת פירות עשויה מבלון גז למזגנים שנמצא ברחוב. "גרנו בשכונה באזור התעשייה", מסביר אופיר, "אז עבדנו עם מה שיש". יצירת הקערה הסתכמה בחיתוך החלק המתכתי. הצבע הפסטלי נותר כפי שהיה במקור.
מתקן אלטרנטיבי לנייר טואלט, עשוי מסגרת לחלון שנמצאה ברחוב. הגישה הבלתי שגרתית ממשיכה גם בחדר השירותים עצמו, שבמשך חצי שנה עמד פתוח, נטול פרטיות או מחיצה, עד שהותקנה בו דלת.
קומקום של "אלסי", פריט עיצוב קלאסי שיאנטין קנתה בשוק המציאות של דיזנגוף בארבעים שקלים. המוכר כמובן לא הבין את ערך המציאה, ומכר לה את הקומקום מבלי להתמקח.
עוף עשוי מפורצלן, מתנת חתונה שקיבלו בני הזוג מחברם ההולנדי ארתור ואן בלן. המחווה היצירתית נעשתה כמחאה על צריכת הבשר הממוסחרת. בניגוד לשאר בעלי הכנף, את העוף הזה הפך ואן בלן ליצירת אמנות, כזו שאינה מסיימת את חייה בתור פולקע המוגש לצלחת.
יאנטין אומרת שפירות, בדומה לחולים בדלקת פרקים, צריכים לשכב על מצע רך שאינו גורם לפצעים או דלקות. אולי זו הסיבה שהיא ושותפתה לסטודיו עיצבו קערת פירות עשויה כולה מגרב ניילון מחבקת, שמספקת תמיכה אישית לבננות וללימונים.
שידה ומנורת לילה, ממוקמות בחדר השינה על יד המיטה. השידה נלקחה מסבו של אופיר ואילו המנורה היא מזכרת מילדותה של יאנטין. התוכי הצהוב, שנשמר לאורך כל השנים, הוא לא רק נוסטלגי, אלא גם אינטליגנטי ומסוגל גם להאיר וגם לקפל את המקור.
סט סכו"ם עשוי זהב. יאנטין אוספת כלי אוכל מוזהבים החל מגיל 18. החיבה העורבית משהו לכל מה שנוצץ הביאה אותה לא פעם לחפש אחר כלי זהב עתיקים, בשוקים הנפתחים מדי סוף שבוע בהולנד.
מכשיר קמרה אובסקורה, מוצב בסלון. על אף המראה החד פעמי, המכשיר מתפקד ומתאים לצילום, בתנאי שמצטיידים גם בסבלנות. הוראות ההפעלה שעל גב המוצר מתריעות כי זמן החשיפה המינימלי לסנאפ שוט לילי הוא עשר דקות.
"חלק מהמותרות שיש במקצוע שלי הוא ללכת ברחוב ולמצוא דברים", אומר אופיר. עקב האיסוף המתמשך, מבחר פריטים שמצאו את עצמם מחוסרי בית, קיבלו אצלו קורת גג חמימה. גם יאנטין מצדדת בגישה הממחזרת. "לא אכפת לי ממכוניות יפות, אלא בעיקר מהדרך שבה אתה יושב ומהצורה שבה אתה מבשל", היא חותמת.