מי בבית? אורן ושרון און, צמד אדריכלים בעלי עסק משותף, וילדיהם - בני 8 וחצי, שנה ובן חודש.
איפה? בניין משותף שנבנה בשנות השישים ברעננה.
מה: דירת ארבעה חדרים בת 120 מ"ר.
מהחלון תראו: עץ שענפיו ממלאים את החלון (עד לפני שנה עוד ראו את השכנים).
על מה חלמו בעלי הבית? על בית שיש בו גם סטודיו.
ומה יצא? בית דינמי שמשנה את אופיו לפי צרכי הדיירים.
לא תמצאו בשום מקום אחר: מימין לכניסה ניצב קיר דשא סינתטי, שמשמש לתליית עבודות יצירה של הילדים ובעבר שימש את הסטודיו.
הבית: מה קורה כשאדריכל נדרש לתכנן את ביתו? ומה קורה כשאותו אדריכל נשוי לאדריכלית וחולק איתה משרד משותף? התשובה היא בית שתוכנן מראש כדי לשמש הן כחלל עבודה והן כחלל מגורים, שלמרות שתוכנן מראש גם לעבודה אין בו שום תחושה מעונבת; ואכן, לאחר שבני הזוג העבירו את הסטודיו שלהם מחוצה לדירה, הבית נותר חמים נעים ואנושי. כדי ליצור את בית חלומותיהם, שברו בני הזוג את כל הקירות בדירה הישנה ובנו אותה מבראשית. בכניסה נהרס קיר שניצב מול הדלת וחסם את המבט אל הדירה. כעת מתאפשר מבט מהיר על החלל כולו, שחושף את הסלון, המטבח והחלון הגדול שמשקיף על עץ גדול וירוק.
נאמנים לאהבתם לחומרים בצורתם הגולמית, קילפו בני הזוג את המדבקה שעל הדלת (פלדלת רגילה) וצבעו אותה בלכה שקופה. כדי לשבור את המראה התעשייתי הוסיפו לה מגנטים צבעוניים ומשעשעים שמשמשים לתליית מפתחות וכשלט לדלת. השילוב הצבעוני הזה של אפור ואדום משמש כמוטיב חוזר גם בחלקים אחרים של הבית.
את רצפת הסלון חיפו בני הזוג בפרקט עץ בגוון חום בהיר. עוד בסלון: שתי כורסאות וספה שנרכשה בשוק הפשפשים, שופצה ורופדה בגוון אפור תואם (אורן: "כי זה הצבע היחיד שמתאים לכל פלטת צבעים"), שטיח שחור, וגליל כבלים ישן מעץ גולמי שמשמש כשולחן ("התאים לנו להשתמש ברדי מייד לא פורמלי אבל עדיין אלגנטי"). בסלון מוצג גם אוסף מרגש של מחדדים עשויים נחושת שאספה סבתו של אורן שעבדה כדקורטורית בעצמה במשך 40 שנה והורישה לנכדה. כדי להבליט את האוסף המרגש נוספו לקיר מדפים וחלקו של המדף בקיר נצבע באדום.
עוד פטנט עיצובי שמתכתב עם המדף ונועד לשבור את מגבלת כיווני האוויר של הדירה נמצא גם הוא בסלון: על הקיר מוקמו שתי מראות עגולות שנראות כצוהרים אל ביתם של השכנים שמעניקות לחלל תחושה של המשכיות ("הרבה פעמים אורחים של שלנו מנסים להציץ פנימה ומופתעים כשהם מגלים את עצמם").
בצדו השני של הסלון נמצאת פינת הטלוויזיה שבקצה שלה נמצא עמוד ומעברה השני נמצאת פינת העבודה של בני הזוג והמטבח שנפתח אל הסלון. במרכזו של המטבח המודרני נמצא עמוד שמצופה גם הוא בשטיח דשא סינתטי וסביבו שולחן שתכננו בני הזוג מפלטה לבנה עם רגליים אדומות על גלגלים גבוהים. השולחן המקורי תוכנן כך שניתן לסובב אותו וליהנות ממנו הן בארוחות משפחתיות, ואפילו כדי לצפות בטלוויזיה שבסלון או כדי להשגיח על הילדים שמשחקים בסלון.
אל תפספס
ארונות המטבח עוצבו בקו מודרני בגווני אפור עם נגיעות חמות משטח אבן קיסר בדוגמת שומשום, קוביות שחורות שהן למעשה ארוניות תבלינים שניתן לכתוב עליהן בגירים צבעוניים וגוף תאורה שהוא סוג של דלי ובתוכו אוסף של נורות ישנות.
חדר האמבטיה עוצב בגווני אפור (רצפה), שחור-לבן (אמבטיה מחופה פסיפס) ואדום (ארון האמבטיה). שלושה קקטוסים שניצבים על המדף משלימים את פלטת הצבעים שמאפיינת את הבית כולו.