הילה גל, מעצבת פנים, מרצה טרייה ב"שנקר" וחצי מצמד המעצבות שעומד מאחורי סטודיו "מטקה" (החצי השני אנה וייל), מתגוררת עם בן זוגה ברחוב שקט במרכז העיר, בבניין שאיכלס בעברו בית כנסת. הדיירים הקודמים בדירה זוג מעצבים. "אנחנו בסך הכל ממשיכים את המסורת", היא צוחקת.
שולחן במטבח, לוקה בפיצול אישיות קל ומהווה מעין קנטאור עיצובי. הרגליים, רגלי איקאה, והפלטה נעשתה בהזמנה מיוחדת על ידי נגר. ניצב במקום בעיקר כדי ליצור חיץ בין המטבח לסלון. הילה: "אנחנו לא משפחה גדולה שמארחת, אז לא צריך יותר".
לוח שהילה הכינה בעצמה מדיקט חתוך במידה וצבע לוח. במקור הוא יועד לרשימת הקניות השבועית, בפועל משמש כלוח פרסומת ל"קולקטיב", להקה בתאוצה שחבריה מיודדים עם גל ובן זוגה. בשביל מה יש חברים וזה.
אלמנט גרפי מודפס על נייר פרגמנט שהוכן במסגרת הסטודיו עבור לקוחה, אדריכלית במקצועה, שביקשה תמונה ש"תשבור" את החלל במטבח. בגלל העיסוק הגיאומטרי, המעצבות בחרו בדוגמה הזוויתית. בסיום הפרויקט, נתלו הסקיצות למזכרת אצל טליה בסלון.
גוף תאורה "פורמטקה", תלוי בסלון. "קצת פרוע כזה" מעידה עליו הילה בחיבה. את הגוף ההיפראקטיבי עיצבו בנות הסטודיו לאחר ניסוי ותעייה ברצועות פורנירים, שאריות של חומר גלם ממפעלים. בעקבות המשחק המעניין של הרצועות עם האור, הן הפכו בסופו של דבר למנורה.
יחידת מדפים שהורכבה מארגזי פלסטיק של "תנובה", ניצבת בסלון. את הארגזים אספה הילה מהרחוב וגם מהקונדיטוריה של אמה, ובבית סידרה אותם מחדש כך שיתאימו לאחסון של מספר פריטים מצומצם אך אקסקלוסיבי. את רוב הספרים היא שומרת בכלל במקום העבודה.
מגרות אחסון, נמצאו בזמן נסיעה שגרתית ברחוב ומוקמו בסלון. "חבר שלי צילם אותי בפלאפון צורחת עליו: 'תעצור את האוטו!". לדעתה של הילה, הרהיט היה שווה את ההיסטריה. גם לדעתנו, אגב. לאחר שפשוף מאסיבי, שיוף וצביעה, המגרות זכו לרנסנס מרגש.
זוג כורסאות בעלות לוק וינטג'י, שקיבלה במתנה מחבר של המשפחה שהתוודע לפטיש שיפוץ הרהיטים שלה. את המושב והמשענת היא ריפדה מחדש בבד מעוטר בצבאים שרכשה באיקאה ואת מסגרת העץ הטבעי צבעה בלבן.
שולחן קפה שהכין סבה, נצבע על ידי אמה. לאחר גלגולים רבים ושהות ארוכה אצל קרובי משפחה אחרים, הגיע למשכנו הנוכחי. על השולחן מוצבות תחתיות בעיצוב הסטודיו. בגלל העלות היקרה של הייצור, כרגע החליטו להפסיק את שיווקן. את אלו שעוד נותרו הילה שומרת מטעמים סנטימנטליים.
"הגלריה שלי" - אוסף תמונות מתחלפות בחלל הכניסה. "אני כל הזמן משחקת עם הקומפוזיציה", אומרת הילה, "אם היא לא נראית לי אז אני מורידה או מחליפה את הפריטים". כרגע ניצבת בגלריה תמונת שחור-לבן של סבה שצולמה בארגנטינה.
מכשירי רדיו מפעם, מונחים לקישוט בסלון. את הרדיו הקטן רכשה באמסטרדם. את אחיו הגדול רכש סבה כשעלה לארץ מארגנטינה, בחנות על האנייה. בצדו האחורי של הרדיו מצוירת מפה המסבירה כיצד לכוון את התחנות על פי מדינות העולם.
מנורה של סטודיו "VM design", יובאה במיוחד מהולנד כדי לספק תאורה למטבח. "אבא שלי תלה אותה, אז הבית ייפול לפני שהיא תקרוס", היא אומרת בחיוך.
אל תפספס
שולחן בחדר העבודה, מורכב מחיתוכי פורמייקות. חלק מתהליך העיצוב של שולחן מוגמר שיצרו הילה ושותפתה בסטודיו. רבות מהסקיצות התלת ממדיות הן נוהגות לקחת אליהן הביתה. הילה: "לאנשים מפריע שהחיבורים בין הפלטות לא נקיים ולי לא מאוד אכפת".
צמד אותיות "G", האות הפותחת בשמות המשפחה של הילה ובן זוגה. בבית גרות אותיות נוספות: "K", מתוך המילה "Kitchen", תלויה על ארון המטבח, על מנת שיזכור איפה הוא חי, והאות "M", הראשונה בשם הסטודיו.
לדידה של הילה, מעצב הוא כמו נינט טייב, סוג של מולטי טאלנט. "היום את עושה הכל", היא אומרת, ולכן גישת העבודה הבסיסית שלה ושל שותפתה לסטודיו היא להתחיל בפשטות, מלא לדעת כלום ולשאוף להבין את הכול.