היצ'קוק הידרופוני

דירה פריזאית הפכה בחסות משרד רדיקלי למעבדה חיה וסוריאליסטית שמנהלת דיאלוג קבוע בין טבע לאדריכלות, טוהר וריקבון ומשיכה ודחייה

נועה חיים
04/04/2011
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מלאכת מחשבת של צינוריות, המובילות את מי הגשמים לכלי קיבול מזכוכית שנופחה על ידי אמן, בדרכם להשקות את חזית השרכים(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"הפולש", מבט מבפנים. הבנייה ארכה 5 שנים עקב קשיים שהערימו השכנים(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

כ-1,200 שרכים הידרופוניים, המוזנים על ידי מים הנאספים לכ-300 כלי קיבול עשויים זכוכית שנופחה על ידי אמן, יוצרים חזית שהיא מעין "מעבדה חיה" בדירה שעשויה בטון חשוף ונמצאת בדרום פריז. מראה כמו פרימיטיבי של סלע ירוק רב ממדים נגלה מן החצר הפנימית. אותו סלע הוא למעשה מלאכת מחשבת של צינוריות הקולטות את מי הגשמים, המועשרים בתערובת של בקטריות הנמצאת במכלי הזכוכית, בדרכם להשקות את השרכים הגדלים שנמצאים על אריג בידוד פולימרי. החוויה מתוארת על ידי האדריכל פרנסואה רוש (Francois Roche) כ"היצ'קוק הידרופוני" שבו, מעבר לחומר, מתקיים דיאלוג קבוע בין טבע לאדריכלות, בין טוהר לריקבון ובין משיכה לדחייה.

טוב לדעת (מקודם)

בדיקה חכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי - כעת במבצע

מוגש מטעם שחל
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מבט מבחוץ(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
וממעוף ציפור(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

רוש, סטפני לאבוק (Stephanie Lavaux) וז'אן נבארו (Jean Navarro) הם שלושת השותפים במשרד האדריכלות הרדיקלי (R&Sie(n. השלושה עובדים יחד מאז שנת 1989, ומדי כמה שנים משנים את שם המשרד שלהם כחלק בלתי נפרד מהקונספט. רוש הוא מתמטיקאי בעברו שעשה הסבה לאדריכלות, לאבוק היא אדריכלית ונאברו הוא אמן בהכשרתו. להבדיל מפרויקטים קודמים של השלושה, שבהם תרגמו מערכות מהטבע למעשיות בצורה ובחומר, בפרויקט "אבודים בפריז" הם כותבים תסריט שבו הטבע הוא הגורם המכונן.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הקירות החיצוניים חופו ביריעת פלסטיק ירוק עבה עם שכבה איטום נוספת מתחת, לבידוד מרבי של פנים הדירה מהמערכת הרטובה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מיכלי הזכוכית מלאים בתערובת בקטריות ומזכירים בצורתם פטל שיצא משליטה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אבל תראו איזה אור יפה הם עושים בבית(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

כ-5 שנים ארכה בנייתו של "הפולש" – הכינוי לו זכה אותו סלע ירוק, והסיבה העיקרית לעיכוב הייתה חוקי הבנייה הנוקשים של פריז, שדורשים את הסכמתם של לפחות שני-שלישים מהדיירים לשינויים בבניין קיים ולבעלי הדירה, זוג בשנות הארבעים לחייהם, היה קשה להשיג את הסכמת השכנים.

הדירה, בת 3 קומות, עשויה בטון חשוף ומשתרעת על שטח של 130 מ"ר. האזור הציבורי נמצא בקומת הקרקע, בקומה העליונה יש שלושה חדרי שינה ובמרתף ממוקמת המערכת ההידרופונית. מעבר לחזית השרכים הוקמה פרגולת מתכת המוסטת מחזית הבניין ומעוגנת אליו בעזרת מערכת של מחברים אופקיים. חיזוק נוסף הושג על ידי רשת של כבלי מתיחה שעל גבם פרוש אריג בידוד פולימרי. קירות הבית החיצוניים חופו ביריעה עבה של פלסטיק ירוק עם שכבה נוספת של בידוד מתחתיו, לבידוד מרבי של פנים הדירה מהמערכת הרטובה. חלונות רחבים נפערו בשלוש החזיתות, ואלה שנמצאים בתוך הדירה יכולים להתבונן אל חצר הבית דרך הסבך הירוק. האפקט הסוריאליסטי מתחדד כשהמבט נתקל במכלי הזכוכית, שצורתם מזכירה מוטציה של פרי פטל ענק. השתברות קרני השמש במיכלים מחדירה אור טבעי נוסף אל פנים הבית.

הדיירים, הורים ושני ילדיהם בני העשרה, שבחרו לגור בסביבה שוברת מוסכמות, עוקבים בדייקנות אחר הוראות ההפעלה של החזית הירוקה, דבר שללא ספק דורש מהם מידה לא מועטה של משמעת עצמית.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
  • בנייה ירוקה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully