לאספנים בלבד

האדריכל האוסטרלי קורבט ליון החליט שלא להצניע את אוסף האמנות שלו במחסן, ותכנן לעצמו בית שהוא גם מוזיאון

אפרת בראשי
12/03/2011
ביתו של האדריכל האוסטרלי קורבט ליון, מלבורן. דיאנה סנייפ, בנין ודיור
חלל הכניסה לבית הוקדש לעבודתו של Adrew Brook. ביתו המוזיאלי של האדריכל קורבט ליון, מלבורן(צילום: בנין ודיור, דיאנה סנייפ)

כמעט כל מי שעוסק בעיצוב פנים, כתחביב או כמקצוע, שמע לא פעם את המשפט: "אנחנו לא רוצים שהבית יראה כמו מוזיאון", ממי שחוששים שבביתם תיווצר תחושה סטרילית, מגבילה ולא נוחה. הבית של האדריכל האוסטרלי קורבט ליון, הבעלים של משרד ליונס, דווקא כן הפך למוזיאון.

בשנת 1990 ביקר ליון בתערוכת רטרוספקטיבה של הצייר המודרניסטי אלברט טאקר שהוצגה בגלריה הלאומית במלבורן, אוסטרליה, התאהב ביצירותיו הססגוניות של האמן האוסטרלי ורכש אחת. מאז אותה רכישה גדל האוסף של ליון והפך לאוסף מפואר של אמנות עכשווית שהצריך סביבת תצוגה הולמת. ליון בחר לא להצניע אותן במחסן חבוי, ותכנן לו ולמשפחתו בית שהוא גם מוזיאון, כזה שבו היצירות מוצגות לכל. האוסף המרשים אינו מיועד להנאתה של משפחת ליון בלבד, אלא פתוח לציבור הרחב שמעוניין לספוג קצת תרבות.

טוב לדעת (מקודם)

האם בי קיור לייזר מתאים לכם? ככה תדעו למי המכשיר מתאים ולמי לא

מוגש מטעם בי קיור לייזר
המפלס התחתון של הבית מתהדר בקירות מסך שקופים, שאינם נחשפים לעוברי האורח ברחוב הודות לגדר הלבנים(צילום: GettyImages, דיאנה סנייפ)
על הגדר מתנוססת כתובת מאותיות בגובה 2 מטרים(צילום: בנין ודיור, דיאנה סנייפ)

שום דבר בצורתו החיצונית של הבית שממוקם בפרבר של מלבורן אינו מסגיר את תוכנו – מבחוץ נראה המבנה כמבנה שתוכנן בקווים פרימיטיביים שבגגו מעין דבשת קטומה ובולטת. הבית עצמו מתפרש על פני שני מפלסים: מפלס תחתון עשיר בקירות מסך זכוכית, ומפלס עליון שמחופה ברובו במתכת (אבץ) בגוון כהה. הבית מגודר בגדר לבנים גבוהה החוצצת בינו לרחוב, ועליה כתובת בגובה שני מטרים: פינת הרחובות קוט'ם ופלורנס.

רק כשנכנסים לבית נחשף ייחודו: עיצובו הוא הכלאה אדריכלית של סביבת מגורים פרטית ומוזיאון אמנות ציבורי. ליון חקר את המבנים של מוזיאונים בינלאומיים לאמנות מודרנית והתאים את תכנון הבית לאוסף האמנות שמוצג בו. בשל הצירוף המפתיע והבלתי שגרתי של בית שמתפקד כמוזיאון עלו בשלב התכנון שאלות רבות בנושא מיקום וארגון הפונקציות השונות, שנפתרו בדרך של סינתזה בין השניים: שילוב שתי התכניות, הפרטית והציבורית, לתכנית אחת.

אף ששתי הפונקציות משולבות זו בזו, תוכניתו הפנימית של הבית מחולקת לשני אזורים המתפרשים על פני שתי קומות הנראות כקוביות. הקובייה הבהירה משמשת את האזור הפרטי וחדרי השינה של משפחת האדריכל, בת ארבע הנפשות, והקובייה הכהה מיועדת לאזורים הציבוריים. החללים שמשותפים למשפחה ולמבקרים, כמו המטבח, הספרייה וחדר הקולנוע, מעוצבים כך שהפונקציה הביתית והאמנות הציבורית שלובות בהם זו בזו. בשעות שהבית פתוח לביקורים, המטבח המשפחתי והאינטימי הופך למעין בית קפה של המוזיאון. הקופסה השחורה שמשמשת את מיצגי הווידאו ארט היא ביום-יום חדר הקולנוע הביתי של בני הבית, והאזור שבו ילדי המשפחה לומדים מוסב לספריית מחקר עבור המבקרים האקדמאים והסטודנטים החוקרים את האמנות העכשווית.

חדר ההורים צופה על מרבית הבית דרך חלון מלבני ארוך(צילום: בנין ודיור, דיאנה סנייפ)
המטבח המשפחתי הופך בשעות הביקור למעין בית קפה(צילום: בנין ודיור, דיאנה סנייפ)
חדר הילדים(צילום: בנין ודיור, דיאנה סנייפ)
חדר הקולנוע הביתי של המשפחה הוסב לחדר שבו מוקרנת עבודת וידאו ארט של האמנית Piccinni Patricia בלופים(צילום: בנין ודיור, דיאנה סנייפ)
במסדרון שמחלק את הבית תלויים הדפסים דיגיטליים של האמן Morton Callum(צילום: בנין ודיור, דיאנה סנייפ)

האוסף של ליון כולל יצירות אמנות ססגוניות ומגוונות של 32 מהאמנים המפורסמים ביותר באוסטרליה במגוון ז'אנרים: פיסול, ציור, רישום ומיצגי וידאו. בין האמנים הבולטים נמצאים מורטון קלום (Morton Calium), נולן רוז (Nolen Rose), האריס ברנט (Harris Brent) ואנדרו ברוק (Andrew Brook). העבודות מאורגנות בפרספקטיבה ובזוויות הנכונות המאפשרות להביט בהן בצורה ראויה.

פתיחת הבית לקהל הרחב וחשיפת האוסף הפרטי שבני הזוג אספו עם השנים מציגה גישה חברתית, שבה גם הציבור יכול ליהנות מהפריטים שנמצאים בבעלות פרטית ואי אפשר לראות בשום מוזיאון אחר בעולם. הביקור החווייתי בבית הבלתי שגרתי אינו בחינם, ממש כמו מוזיאונים רבים בעולם. הכניסה אליו כרוכה בתשלום של 38 דולר. שיטה נוספת להרוויח.

ביתו של האדריכל האוסטרלי קורבט ליון, מלבורן(צילום: בנין ודיור, דיאנה סנייפ)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully