מי שחי בבית מזכוכית

דווקא כן משחק עם בטון. סיבוב באחד הבתים הפרטיים הכי אמיצים באמריקה, שמערבל פנים וחוץ באופן חושני ומעורר השראה

  • אדריכלות
נועה חיים
בשעות החשיכה, ניבט פנים הבית לחוץ. וילה NM (צילום: בנין ודיור)

בהרצאה שנשא האדריכל בן ואן ברקל ב-Berlage Institute בשנת 2003 הוא נשאל על ידי אחד הסטודנטים מדוע במבנים שהוא מתכנן התקרה נהיית רצפה והרצפה נהיית תקרה. זוהי דרך אחת לחוות את Vila NM, בית פרטי בצפון מדינת ניו-יורק בתכנון UN Studio. פרויקט זה, שתכנונו החל בשנת 2000 ובנייתו הושלמה בשנת 2007, הוא התגשמות עולמו האלסטי של האדריכל בחומר וצורה. בין הגבעות המתעגלות ובתי האסם הטיפוסיים ל-Sullivan County במדינת ניו-יורק מתגלה קופסה עשויה זכוכית ובטון שנפחה מסתעף לשניים. בעוד חלק אחד גולש במדרון מטה, חלקה השני מונף באוויר כלפי מעלה. הסתעפות זו "מערבבת" את הבית עם הנוף כלפי חוץ, ויוצרת מערבולת פנימית של חללים אלסטיים.

מבצעים מיוחדים

נובמבר סייל: ההזדמנות שלכם לנצח את הכאב

לכתבה המלאה
מדרגות שיש רחבות, מובילות מהרחבה החיצונית אל חדר המגורים המרחף 18 סנטימטר מעל הקרקע. נוף הגבעות משתקף בחלונות המקיפים את הבית (צילום: בנין ודיור)
אח מצופה פליז בחדר המגורים (צילום: בנין ודיור)

"צריך לראות את הבית כתבנית הנוף עצמו", אומר ואן ברקל. ואכן, Vila NM, הניצבת בראש אחת הגבעות, לא רק מייצרת טופוגרפיה פנימית משל עצמה, אלא אף יוצרת אפקט של כעין מראה לנוף הגבעות, המנוקד בעצי אורן לבן ומייפל. בעזרת שימוש בטיח בצבע אדמה וזכוכית בגוון ברונזה, משתקף נוף הגבעות בווילה בשעות היום. עם רדת הלילה והדלקת תאורת לדים בהירה, פנים הבית הופך למעין אקווריום שקוף. ליצירת האפקט השתמשו המתכננים בזכוכית המותקנת בבתי ההימורים בלאס וגאס, ומלוטשת כמו זגוגיות של משקפי שמש. צבע הזכוכית הזהוב מעניק גוון ספיה עתיק לנוף הנשקף מפנים הבית החוצה, ובשעות בין הערביים אפשר בקלות להתבלבל ולחשוב שאנו נמצאים בתוך ציור נוף מהמאה ה-19.

הווילה מחולקת לשתי קומות. קונסטרוקציית הפלדה, המרחפת 18 סנטימטר מעל הקרקע, ומדרגות השיש הרחבות המוצבות בכניסה מצטטות מאבות המודרניזם מיס ואן דה רוהה ופיליפ ג'ונסון, אך אינן מעידות על המערבולת שבפנים הבית. המערבולת, שואן ברקל מכנה Bloblike Moment, מיוצרת על ידי סט של חמישה קירות מקבילים המוטים לאורך ציר בכיוון אחיד, מאנכי למישורי. כך נוצרת סדרה של חללים אלסטיים פנימיים, הנפתחים כלפי חוץ בעזרת החלונות הרחבים, ומטשטשים לא רק את ההבחנה בין הפרוגרמות השונות בווילה, אלא אף בין פנים הווילה ונוף הגבעות.

"צריך לראות את הבית כתבנית הנוף עצמו" (צילום: בנין ודיור)
תמונה אימפרסיוניסטית. צבע הזכוכית הזהוב מעניק גוון ספיה עתיק לנוף הנשקף מפנים הבית החוצה (צילום: בנין ודיור)

סיור פנימי בבית נחווה כסדרה של מעברים בין חללים צרים לחללים רחבים, כשמבטי המשתמשים ממוקדים כל העת החוצה, אל הנוף. מחלל המטבח הגבוה והצר מובילות מדרגות רחבות לחדר מגורים נמוך תקרה ורחב ידיים. מחדר המגורים נשקפת מערבולת של עקומות, התוחמות את המדרגות המובילות מעלה אל האגף הפרטי. המדרגות מובילות אל חדר הילדים המשופע ("יש לי גבעה בתוך הבית", הילד מספר לחבריו), חדר השינה של ההורים וחדר רחצה. חדר ילדים נוסף ממוקם בצמוד לחדר המגורים בקומה הראשונה. כאשר דלת חדר הרחצה פתוחה אפשר לראות מהסלון בקומה הראשונה את הנוף הנשקף מבעד לחלון, מעבר למערבולת העקומות בקומה השנייה.

הבחירה בצבע לבן אפוקסי לרצפות, לקירות ולתקרה, בחלקים הציבוריים של הבית, מחדדת את החוויה האלסטית. בקומה השנייה הפרטית בחרו המעצבים להשתמש בעץ לריצוף ולחיפוי, שיצר תחושה אינטימית. מטבח עשוי פוליקרבונט, אח מצופה פליז בחדר המגורים ורמקולים שהותקנו בבריכה הם פרטים משעשעים שכאילו נועדו להפיג את הדוגמטיות המודרנית המאפיינת את הבית כולו.

חדר רחצה מחופה עץ בקומה העליונה (צילום: בנין ודיור)
מבט מחדר המגורים, נקודת השיא של ההסתעפות הפנימית, אל פינת האוכל במפלס התחתון וחדרי השינה במפלס העליון (צילום: בנין ודיור)

הלקוח, איש עסקים שהיגר מרוסיה לארצות הברית עם בני משפחתו, נתקל במודל שלMobius House של ואן ברקל ובוס שהוצג בתערוכה בניו יורק בשנת 1999. כמה שבועות לאחר מכן הוא הגיע לפגישה עם האדריכלים במשרדם שבאמסטרדם ושכר אותם לבנות למענו את הדוצ'ה האמריקאי. ואן ברקל ובוס תכננו עבורו את אחד הבתים הפרטיים האמיצים ביותר באמריקה היום; בית שמשאיל אלמנטים מהאדריכלות המודרנית של המאה ה-20 ליצירת חלל חדש, חושני ומשתנה.

דגם מוקטן הממחיש את האלסטיות של הבית (צילום: בנין ודיור)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully