פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עשה זאת בעצמך: אהיל מטריה

      הרוח השחיתה את המטריה? הגרביון התמלא רכבות חוצות? לא חייבים להשליך אותם היאורה, אפשר להכין מהם אהיל מהמם. זה בידיים שלכם

      השבוע הבנו שכל חיינו עברו בשקר. אלו לא פטריות שצצות אחרי הגשם, אלא מטריות! בדרך כלל שבורות, מרוטות, זנוחות ועצובות. החלטנו לתקן את העוול שנעשה למטריות לאורך ההיסטוריה, ועם קצת תושיה וזהירות, להפוך אותן ממטריה עצובה ומסכנה למנורה מחממת לב.

      החומרים הדרושים:

      מטריה עזובה, גרביונים שאין בהם עוד צורך, איזולירבנד, חוט ברזל, מברג, מספריים, פלייר, בית מנורה, כבל חשמל ותקע.

      שלב 1:

      תחילה נבריג החוצה את כפתור המטריה, זה היושב בקודקודה. נמשיך ונגזור את כל התפרים המחברים בין שלד המטריה ליריעת הבד.

      שלב 2:

      כעת נותרנו עם שלד המטריה, שישמש כבסיס למנורה החדשה שלנו.

      שלב 3:

      לשלד המטריה שמונה זרועות, ולכל זרוע שני צירים. לאורך כל זרוע מתוח חוט ברזל דקיק. בעזרת פלייר נפריד את החוט הדקיק מהציר העליון של הזרוע (זה הקרוב לקודקוד).

      שלב 4:

      נמשיך ונשתמש בפלייר, הפעם כדי לחתוך את אותו חוט ברזל דקיק מהשלב הקודם, בצמוד לציר התחתון. לאחר החיתוך, נמשוך את החוט החוצה.

      שלב 5:

      נמשיך ונעשה את אותן הפעולות עם יתר זרועות המטריה (ז"ל).

      שלב 6:

      כעת נכופף את מקל הזרוע בנקודה הצמודה לציר העליון. נתפוס את הציר משני צדדיו ונכופף כלפי מעלה (לא לכיוון פנים המטריה, אלא לכיוון ההפוך – בדיוק כמו שקורה כשהיא נשברת ברוח). נחזור על פעולה זו עם יתר הזרועות.

      שלב 7:

      נשתמש באיזולירבנד כדי לעטוף את הפינות החדשות שנוצרו. נעשה זאת כדי לחזק את הפינה וגם כדי למנוע קרעים בגרביון – שישמש ככיסוי האהיל.

      שלב 8:

      מאותה הסיבה, נמשיך להשתמש באיזולירבנד כדי לעטוף את הצירים התחתונים של זרועות המטריה.

      שלב 9:

      נתפוס את הציר התחתון ונסובב אותו ב-180 מעלות אל פנים המטריה. המתכת יחסית גמישה, וגם פעלנו לשחרור הצירים, ולכן פעולת הסיבוב מתאפשרת בקלות. לאחר שסובבנו את הציר, ניקח חוט ברזל ונשחיל אותו לחור הקיים בקצה הזרוע, ממש כמו חוט למחט.

      שלב 10:

      נמשיך ונסובב זרוע אחר זרוע, ולאחר כל סיבוב נעביר בקצה הזרוע את אותו חוט ברזל. תתחיל להיווצר לנו צורה סגורה. כשסיימנו לסובב את כל הזרועות, נהדק את החוט.

      זהו, השלד מוכן.

      הגיע זמנו של הגרביון. ניקח אחת מרגליו ונשחיל אותה על מוט המטריה. לכיסוי האהיל נשתמש בחלקו הרחב של הגרביון, כך שגם אם הגרביון מלא בחורים ורכבות, הוא עדיין שמיש למעננו.

      נתפוס את השפיץ שנוצר ונלחץ כלפי פנים.

      הלחץ שמפעיל הגרביון ישמור את הצורה דחוסה.

      זרועות המטריה, שכבר הופכת לאהיל החדש שלנו, נוטות להתבלגן בזמן הדחיסה. כעת נסדר אותן. נדאג שהמרווחים יהיו שווים, ושהצירים ישבו בקו ישר.

      עכשיו יש לנו אהיל, ונותר רק לשים בתוכו אור. זה לא כל כך מסובך, אבל אם לא בא לכם, הבחור בטמבור בדרך כלל ישמח לעזור. הרי ההסבר לאמיצים שביניכם: את התקע נפתח לשני חלקים (על ידי שחרור הבורג שבמרכזו). נחשוף את קצותיו של חוט החשמל. בעזרת מברג נשחרר שניים משלושת הברגים הפנימיים ונשחיל את קצותיו החשופים של החוט אל החורים הייעודיים. נסגור בחזרה את הברגים והרי – תקע.

      פעולות דומות נבצע גם על בית המנורה. נפתח את בית המנורה. תחילה נשחיל את חוט החשמל דרך החלק העליון של בית המנורה. את הקצוות החשופים נכניס לחורים הייעודיים, ונבריג לסגירה.

      כעת שהרכבנו את בית הנורה, לא נותר אלא להבריג לתוכו נורה.

      ברגל אחת מן הגרביון לא השתמשנו כלל, וגם אין בה צורך. נקשור אותה בקשר סבתא סביב מוט המטריה (זה המכוסה ברגל הגרביון השניה) ואת השארית נגזור.

      התוצאה הסופית