לאחר חמישה עשורים על הבמה, עשרות פרסים, סרטים, אלבומים, הפקות, תסריטים ואפילו פרודיה אחת משעשעת ב"סאות' פארק", היינו מצפים שברברה סטרייסנד (68), תיקח לרגע אחד פאוזה, תסתכל בחזה מורם על קורות החיים שלה ואולי תתיישב לכתוב אוטוביוגרפיה מרתקת. אלא שכנראה הטמפרמנט היהודי של סטרייסנד לא ממש בעניין של ליטוף האגו בשלב זה, ובמקום להתרפק על הפסגות שהיא כבשה, היא מוציאה לאחרונה ספר עיצוב חדש בשם "My Passion for Design". הספר מגלה כישרון נוסף בו בורכה ה"ינטלית", המסגיר סגנון, טעם עשיר ומשובח, שבזכותו בנתה ועיצבה את מרבית הבתים שבהם התגוררה.
מהספר עולה כי לא מדובר באיזו גחמה חולפת, או אהבה חדשה של הכוכבת לקראת גיל הזהב, אלא באורח חיים אסתטי אותו היא מטפחת עוד משחר ילדותה. סטרייסנד לא גדלה בסביבה שהזינה את גישתה האסתטיקנית, להפך. הדירה הקטנה בברוקלין שבה התגוררה עם אמה, אחיה, סבה וסבתה היתה צנועה ופשוטה ובכל זאת, קומפוזיציה וסימטריה של פרטי ריהוט המונחים בחלל ריגשו אותה מאז ומתמיד. יתרה מזו, באחד מראיונותיה הטלוויזיוניים במסגרת קידום ספרה החדש היא מציינת שאילולא ההצלחה שלה על במות ברודווי, הבמה הפרטית שלה בוודאות היתה עיצוב.
לפני מספר שנים סטרייסנד עברה לביתה החדש במאליבו והתכוננה לכתיבת תסריט חדש. ברגע האחרון, הפרויקט בוטל ואת הזמן הפנוי היא החליטה לנצל כדי להוציא לאור את אהבתה הנסתרת לעיצוב. מגוון הבתים שבהם התגוררה, החל מדירות בסגנון עכשווי בניו יורק וכלה בבתים במראה קלאסי בקליפורניה וניו איילנד, זכו למגע ידיה הקסום כשהיא מעצבת ומארגנת לעצמה את סביבת המגורים. את האחרון שבהם, במאליבו, היא מכנה "בית חלומותיי", והוא שאתגר אותה להוציא את הספר האמור. הוא מגולל את חיבתה והערכתה לאדריכלות ועיצוב פנים אמריקאים בין המאות ה-18-20, המאופיינים בריבוי פרטים ועושר ויזואלי.
רהיטים, שכיות חמדה ואוספי אמנות שסטרייסנד אספה לאורך השנים מופיעים אף הם בספר על רקע של אלפי תמונות מרהיבות ומושקעות שצולמו ונאגרו במהלך שנתיים. הספר הוא מעין סיור יוצא דופן לתוך עולמה של אחת הכוכבות הגדולות בתעשיית הבידור האמריקאי החושף בפני הקורא פרטים אישיים ומרתקים אודותיה (כמו בקיאותה המופלגת בעיצוב יפני, למשל).
אר נובו הוא אחד הסגנונות האהובים על המחברת ובעיקר מנורות ה"טיפאני" שמשתייכות לסגנון זה. בספר היא מקדישה תשומת לב מיוחדת למנורות הצבעוניות שעשויות עבודות ויטראז' בתלת מימד משברי זכוכית קטנטנים. אלו הפכו בסוף המאה ה-20 לפריטי אספנות המוצגים במוזיאונים, נמכרים בבתי מכירות פומביות ונחשבים לסמל סטטוס. סטרייסנד מספרת על מקרה שבו ארגנה מכירת פרטי ריהוט ואמנות אישיים שלה שבה מכרה מנורת שולחן של טיפאני ולימים התחרטה על כך. מהר מאוד היא הבינה שמנורה מסוג זה צריכה להיות מוצגת לעיני כל במוזיאון, באופן שבו אנשים רבים יוכלו ליהנות מיופייה ולא רק אדם פרטי, מה גם שהיא עצמה רצתה לבוא לבקר אותה מדי פעם. לסיפור הזה יש סוף טוב: סטרייסנד רכשה את המנורה בחזרה ותרמה אותה למוזיאון הקרוב לביתה.
הספר מגיע בשתי גרסאות: כספר רגיל, בכריכה קשה, או במהדורה מוגבלת הכוללת מארז מרשים שנחתם על ידי סטרייסנד ומוספר כאילו היה יצירת אמנות. הוא מלווה בסרטון די.וי.די של סיור בביתה אותו ביימה בעצמה וקריינה בקולה השלו. חלק מהכנסות הספר ייתרמו ל"קרן סטרייסנד" אותה הקימה, שבין היתר מקדמת את בריאות האישה בבית החולים "סידרס סיני" בלוס אנג'לס.
My Passion for Design, הוצאת Penguingroup. צפוי להגיע לחנויות הספרים בארץ לקראת מרץ. מחירים באמאזון: 30 דולר לספר בכריכה קשה, 500 דולר למארז חתום וממוספר במהדורה המוגבלת, הכולל די.וי.די וספר.