משרד "אורבך-הלוי אדריכלים" הוקם על ידי המהנדסת דפנה בירן-אורבך והאדריכל אורי הלוי. המשרד, שעוסק בפרויקטים מגוונים של אדריכלות והנדסה, מעסיק 12 אדריכלים, שלושה מהנדסים וגם כלב אחד. החיבור בין ראשי המשרד נוצר בשנת 2000, אחרי שצברו ידע וניסיון רבים, ומאז הניב תכנון מפעלים, תחנות כוח, משרדים, מרכזי תפעול ובתים פרטיים, שעל חלקם קטפו פרסים.
לקוחות המשרד נחשבים בעיניהם לשותפים שיחד איתם רקמו חלומות, פתרו בעיות ועברו תהליך מרתק של יצירה. עד היום תכנן המשרד פרויקטים עבור בואינג ישראל, חברת צים, תחנות כוח באשדוד, תחנת אגירה שאובה בגלבוע, חברת תעבורה, משרדים ממשלתיים, בנקים ועוד.
למרות הזמן שעבר ורשימת הפרויקטים הארוכה שביצעו, מספרים השניים כי הם עדיין מתרגשים מיופי, ממבנה שהפונקציונליות שלו מעוגנת במציאות, ומהפיכתם של רעיון ותכנית שהתחילו מכלום ליצירה מציאותית המשרתת את המטרה.
למקום הראשון בקטגוריית אדריכלות משרדים בתחרות "האדריכלים המשפיעים בישראל" של מגזין בניין ודיור, נבחר "אורבך הלוי אדריכלים" בזכות משרד קטן שתוכנן ועוצב על ידם, שבו באה לידי ביטוי בצורה מתומצתת הפילוסופיה של המשרד.
יורם קראוס הוא מנהל חברת SMS, שעוסקת בניהול פרויקטים בתחום הבנייה. קראוס הזמין את הלוי לראות חלל צר וגבוה בקומת הקרקע מאחורי הלובי של בניין משרדים חדש שהוקם ברמת החי"ל בתל אביב. החלל שנותר בתום הבנייה נשאר ללא ייעוד בשל צורתו מבנה צר (3 מטרים) וגבוה (6 מטרים), בצורת האות T, שגובל באזור פחי האשפה של הבניין. קראוס ביקש להפוך את החלל למשרד מרשים, שיפיק קריאת התפעלות מהנכנסים ויגרום להם לרצות לחזור למקום, אך היה בטוח שהלוי יפסול את המקום בשל מגבלותיו הרבות.
הלוי לא חשב כך. הוא מצא בבלתי אפשרי אתגר והזדמנות לתת חופש לדרכי הביטוי שלו, שהן מצד אחד הקפדה על חוקי בנייה ואדריכלות מדוקדקים, ומצד שני שופעות הומור, הפתעות ועיצובים בלתי שגרתיים, שיכולים להפוך את המשרד למקום עם אווירה ייחודית. להפתעתו הרבה של קראוס, הלוי לקח על עצמו את המשימה, והתוצאה מדברת בעד עצמה.
החלל חולק לחלל פתוח לארבעת המהנדסים שמועסקים במשרד, חדר למנהלת המשרד, אזור מזכירות וחדר ישיבות. בין כל אלה נמצא גם מקום מתאים למועדון-זוטא הצמוד למטבח ומשמש את עובדי המשרד להפסקות. על אף שהכניסה למשרד מתבצעת דרך דלת זכוכית ענקית, החלל רווי בפרטים עיצוביים שנחשפים למבקר רק בביקורים חוזרים. שילוב של חספוס - חיבורי תקרה וצנרת גלויה ודיוק היי-טקי, שיוצר מתח מעניין ובחירה לא צפויה של עיצוב הפנים.
המימדים הבלתי-אפשריים של החלל וסמיכותו לאזור פחי הזבל דרשו מהלוי לבצע שתי פעולות לפני הכול: האחת, שינוי מיקום הכניסה למשרד ומציאת פתרון אדריכלי לאזור פחי הזבל, והשנייה - בניית גלריה שחילקה את החלל הגבוה לשתי קומות.
על אף קוטנו ומיקומו של החלל, הפרויקט נחשב יוקרתי. רצפת אפוקסי לבנה וקירות מטויחים, צבועים לבן, מקנים למקום מראה בתולי של גלריה, ומהווים רקע לספרי אמנות ובנייה המונחים במלבנים תלויים שעוצבו במיוחד לפרויקט. בשילוב החומרים במשרד נעשה שימוש נרחב בזכוכית והיא מופיעה בשקיפות טבעית שמאפשרת חדירה של אור יום וכשהיא צבועה, היא מוסיפה פן דרמטי לחלל.
בפינת ההסבה המחוברת למטבח בחר הלוי לשלב טפט קומיקס ברוח עבודותיו של רוי ליכטנשטיין שמתאר טיפוס על הרים מושלגים. הבחירה בו נעשתה בזכות האהבה של קראוס לטיפוס הרים ואופי העבודה שהוא מבצע, שדומה לכיבוש יומיומי של פסגות מקצועיות.
עוד בוואלה!
