פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גברת מדרכת

      ספסלים שידרבנו אתכם להתחיל עם בחורות, פנסים מעוצבים בניו יורק ורחוב אחד בפ"ת, שהתעורר יום אחד עם פאה ססגונית. אופנת רחוב

      מדרכה, פנס, ספסל ישיבה רחב, תחנת אוטובוס מזדקנת ותמרור מאובק. אותה תפאורת רחוב, שעל פניה אנחנו חולפים בכל יום, כבר הופכת לחלק מהנוף העירוני ואנחנו מצפים ממנה, כמו בכל קשר זוגי מובן מאליו, שתחכה לנו בסיבוב גם בפעם הבאה שנחזור הביתה. אבל מה היה קורה אם אותם רהיטים אורבניים היו מחליטים לשנות את פניהם פתאום?

      רחוב חיים עוזר שבפתח תקווה (יח"צ)
      ספסל רחוב בסגנון גאודי ותאי טלפון לונדוניים. רחוב חיים עוזר בפ"ת לאחר שינוי המין (צילום: יח"צ)

      ברחוב חיים עוזר המשופץ שבפתח תקווה ספסלי הרחוב התחפשו לספה של גאודי, פחי האשפה הוגדרו כיצירות אמנות ותא הטלפון הציבורי, שיובא ישירות מלונדון, נצבע באדום לוהט. עיצוב הרחוב האקלקטי זכה לתגובות פושרות במיוחד שתמהו על בחירת הסגנון המוחצן. כנראה שאנחנו לא אוהבים שהרחוב גונב מאיתנו את תשומת הלב. "אנחנו היום מפנים מדרכות מכל מיני פטנטים שפעם אהבו", מסכים יואב דוד, אדריכל עיריית תל אביב שאחראי בין השאר לשיפוץ רחוב אבן גבירול בעיר, "בדרך כלל אנחנו הולכים בסביבה עירונית על צבע אפור, רוצים להרגיע את המרחב". לדעתו, בני האדם בחלל הציבורי הם אלה שיוצרים את העניין במקום ואילו תפקידם של האלמנטים האורבניים הוא לספק מוזיקת רקע חרישית לעוברים והשבים ברחוב.

      מנורת רחוב סולרית של חברת "Urban Green Energy" הנקראת Sanya"", מוצבת בעיר סן פרנסיסקו מול בית העירייה (יח"צ)
      כל מה שהיא צריכה זה קצת רוח ושמש. מנורת רחוב סולרית בסן פרנסיסקו (צילום: יח"צ)

      בעיר סן פרנסיסקו, הוצבו מול בית העירייה עמודי תאורה שדווקא כן מתעקשים על גניבת הפוקוס מהתושבים. במנורות הרחוב המעוצבות מותקנים טורבינות רוח ופנלים סולריים המפיקים חשמל באמצעות אנרגיית הרוח והשמש. מנהלי יצרנית המנורות "Urban Green Energy", מעידים עליהן ש"הן נראות כמו יצירת אמנות ולכן הרבה אנשים ניגשו אליהן בכדי לבחון אותן מקרוב". גם בניו יורק הושקעה מחשבה בגופי התאורה הציבוריים. מראה העמודים המחודש נבחר במסגרת תערוכת עיצוב עליה הכריזה העירייה. חששותיהם של ראשי העירייה מפעולות ונדליזם בעיר הובילו אותם לבחור בעמוד תאורה נקי ומינימליסטי הלוקה בפיצול אישיות קל. מלבד היותו מנורת רחוב, משמש העמוד גם כרמזור ואף ניתן לחבר אליו שילוט רחוב.

      ספסל בעיצוב Jangir Maddadi מסטודיו Design Bureau (יח"צ)
      את באה לפה הרבה? הספסל של ג'אנגיר מדאדי (צילום: יח"צ)

      אלמנט עירוני אחר, זה המשמש כמקום הישיבה בחדר ההמתנה הציבורי שהינו העולם, הוא ספסל הרחוב, שלרוב מכתיב לנו ישיבה מאולצת ליד שקיות מהסופר ואנשים שלאו דווקא פיללנו לפגוש. במחווה מאוחרת להמצאת הגלגל, יצר המעצב השבדי ג'אנגיר מדאדי ספסל מעוגל שמאפשר לכם לקבוע עם מי ואיך תשבו. הספסל, שמוצב ברחבי סקנדינביה ומורכב משני מושבי עץ עגולים, מאפשר ישיבה ב-360 מעלות, מה שמייצר מבחר גדול יותר של אינטראקטציות מספסל ישר בן 180 מעלות, חלקן דווקא עם עמוד השדרה של זרים מוחלטים. ובמילים אחרות: פיק-אפ, גרסת התפרנים.

      ספסל נוסף שלא נכנע להפרדות השגרתיות של אנשים ואדניות הוא ספסל בעיצובו של ג'ומפי סמרטינו הארגנטינאי, שמשלב בתוכו עציץ, הניצב בקצהו. השילוב המקורי של ישיבה עם צמחיה מבטיח שגם בלב הכרך תוכלו להתחבר, אם לא לאנשים שעל ידכם, אז לפחות לצמחים שמסביבכם.

      ספסל בעיצוב Juampi Sammartino (יח"צ)
      טבע עירוני. הספסל של ג'ומפי סמרטינו (צילום: יח"צ)

      גם ענת פרידלנדר חושבת שעלינו להתחבר לסביבה הטבעית שנמצאת לידינו. בפרויקט הגמר שלה במכון הטכנולוגי בחולון, היא עיצבה ספסל שמנסה לגשר על הפער בין רוב בני האנוש לבין נערי הסקייטבורד, אלה שרואים בכל מדרגה ראמפה פוטנציאלית לקפיצות ופעלולים, ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מהסביבה.

      "אין בעיר יותר מדי נקודות טבע ואין פה יותר מדי סקייטרים - בשניהם עוד יש את הכיף, הצבעוניות והחופש", מסבירה פרידלנדר את ההקבלה בין הטבע לסקייטרים. "מצד אחד הם מסקרנים ומושכים אליהם אנשים, ומצד שני הם ממודרים מהמרקם האורבני וסגורים מאחורי רשת וגדרות". בספסל הכלאיים שילבה פרינדלנדר בין מקומות ישיבה למגלשות.

      Interskate - פרויקט הגמר של ענת פרידלנדר מהמכון הטכנולוגי בחולון, בנושא ריהוט רחוב לסקייטרים (יח"צ , רחוב)
      ראמפה פוטנציאלית. ספסל לסקייטרים בעיצוב ענת פרידלנדר (צילום: יח"צ)

      גישה מקורית אחרות כלפי ספסלי רחוב היא הניסיון להפוך אותו לספריה ציבורית. הילה גורדון, ליאת יעקב ונעה פילוסוף מהמחלקה לארכיטקטורה בבצלאל עיצבו ספסל בטון שמהווה גם מדף ספרים, אותו מתבקשים תושבי העיר למלא בספרים שאינם נחוצים לבם. הרכב הספרים שבו, שישתנה משכונה אחת לאחרת, אמור לשקף את תנועת התושבים בעיר. לדבריהן, האפשרות שמישהו יחבל בריהוט הרחוב המקורי שעיצבו בכלל לא באה בחשבון. "אנחנו מתבססות על אמונה באדם ועל שיתוף פעולה בין אנשים", אומרת גורדון, "אמרנו שאם יגנבו ספרים, אנשים יוכלו לשים שם בעצמם ספרים חדשים".

      ספסל-ספריה בעיצוב הילה גורדון, ליאת יעקב ונעה פילוסוף מהמחלקה לארכיטקטורה בבצלאל (יח"צ)
      יש לכם את התפסן? ספסל-ספרייה בעיצוב הילה גורדון, ליאת יעקב ונעה פילוסוף (צילום: יח"צ)