האדריכל מקוטו טניג'ירי, שפועל מהירושימה שביפן, הוא מנהלה של חברת העיצוב Suppose, ומאחוריו כ-60 פרוייקטים הנושאים את שמו רובם בתחום הבנייה הפרטית. הוא רק בן 34, וכבר הספיק לקנות לעצמו שם של מי שמצליח לעצב בתים ייחודיים לזוגות צעירים. לכל בית שהוא יוצר צורה מפתיעה ומרתקת: האחד נראה כמו סלע חלול, האחר דמוי מדף אבן הבנוי מעל מוסך שמיועד לארבע מכוניות. ליצירתו האחרונה, הממוקמת בהיגאשי, הירושימה, העניק האדריכל את השם "חרוט מחודד", בשל הגג הדומיננטי שלה.
"המוזרות של הפרויקט לא קשורה לצורת הגג, אלא ליחס הלא-מוגדר שבין הבית למיקומו", מסביר טניג'ירי, ומספר שנתוני ההתחלה של העיצוב היו החלקה ששטחה 246 מ"ר (חלקה גדולה למדי ביחס לשכונת מגורים יפנית), והלקוחות, אטושי טקאטה ואשתו יוקי (שניהם בני פחות מ-30) ושלושת ילדיהם הקטנים, שביקשו בקשה שיש בה (לכאורה) סתירה: בית שיש בו פרטיות אך גם תחושת מרחב.
נתון התחלתי מכריע נוסף היה קשור לייעודה הקודם של החלקה. כדי להגיע לקרקע מוצקה היה צורך לחפור כמעט מטר בקרקע הבוצית, שהיתה בעבר שדה אורז. טניג'ירי בחר שלא למלא את הבור ולצקת יסודות בטון, כמו בבתים הסמוכים, והעדיף ליצור עבור לקוחותיו אזור מגורים שקוע למחצה ומעליו רצועת חלונות. "אני לא רוצה לשפוך כסף על משהו שאפילו לא רואים ושאינו מייפה את הבית", אומר טניג'ירי, הרגיש לתקציבים קטנים (עלות בניית הבית של משפחת טקאטה הגיעה ל-168,606 דולר בלבד).
אותה פילוסופיה חסכנית הנחתה את טניג'ירי בשימוש החוזר באדמה שנחפרה. "הפכנו את האדמה שחפרנו לגבעה שמקיפה את הבית ומעליה יצרנו גינה שמספקת לדיירים את הפרטיות שהם ביקשו ומשמשת כמגרש משחקים מצוין לילדים".
שאר המבנה מונח על גבי הסלון כמו כובע שחור גבוה שעוטף את חדרי השינה שבקומה העליונה בפרטיות מלאה. "הרעיון שלי היה ליצור גג בלבד, בלי בניין", אומר טניג'ירי ומספר שצורת החרוט של הבית נוצרה בשל החלטתו למתוח את הגג לאורך שמונה מטרים - "גג מרובע יתמוטט בקלות, אבל עקרון המשולש חזק בהרבה", אומר קנג'י נאווה, מהנדס הבניין שסייע לטניג'ירי להוציא את הרעיון אל הפועל. "כיוון שהשתמשנו בפחות חומר, יכולנו לעשות את המבנה חזק אפילו יותר".
על אף שנדמה שהחזית האחידה הבנויה כמקשה אחת תיצור בית חשוך ומדכדך, חדרי הבית מוארים להפליא. חלון שפעור בתקרה מתעל את אור השמש למטה, אל קומת הקרקע, דרך פתחים גדולים, בהם ממוקמות גם המדרגות. הקומות העליונות סגורות ומוארות ואילו הקומה התחתונה פתוחה ומוארת ברכות.
ומה עם הדיירים? בני הזוג שמחים לגור קרוב לטבע ולצפות בו בפרטיות מהבית. "מבפנים אפשר לראות את הגבעות ואני מרגישה כאילו שאני בחוץ, אף שלמעשה אני בתוך הבית", אומרת יוקי. "זה מעניק תחושת שחרור בלתי רגילה".
יכולתו של טניג'ירי לעשות כה הרבה במשאבים מוגבלים עשויה להסביר את קצב הבנייה שלו, שאין שני לו. ברגע זה הוא עובד על כ-30 פרויקטים חדשים. "יש לו אומץ לעשות הכול והפתיחות שלו מאפשרת לו לעבוד עם כל אחד", אומר המהנדס נאווה. האדריכל סבור כי גישתו ההרפתקנית משתקפת ברוח עבודתו. "אני יוצר מצב רוח", הוא אומר. "מקום כיפי מושך אליו אנשים. כשאנשים מבחינים בכך שאני נהנה ליצור אדריכלות, אני מושך אליי לקוחות באופן אוטומטי".
עוד בוואלה!
