לעתים רחוקות, פגישה בין האדריכל ללקוחה שלו מולידה גאונות יצירתית. כך קרה הפעם; הוא, דיוויד מאן, שעמד בראש פרויקטים ידועים כמו חנות Takashimaya בניו יורק וחנויות בית האופנה Dior. היא, קריס פוקס, המייסדת של Suite - אחת החנויות הטובות ביותר לרהיטים מיתולוגיים משנות ה-50. עיצוב הפנים הופקד בידיו האמונות של המעצב כריס קרייג, שעיצב חלל בסגנון אוונגרדי שמפתיע בחמימותו. שלושתם מצטיינים בתחומם, מסורים לעיצוב ובעלי רגישות מופלאה.
הדירה ממוקמת בבניין שנבנה בשנות ה-30 של המאה שעברה ושימשה בעברה הרחוק כמחסן. מאן שאף להפוך את החלל לאלגנטי ויוקרתי, כיאה לדירה בפארק אווניו, שלמרות הפינוק שהוא מציע לדייריו יהיה מרווח ורגוע, צבעוני ואישי כמו לופט במרכז העיר. הוא הצליח ליצור עבור פוקס, שמתגוררת בה עם בנותיה בנות העשרה, חדרים צבעוניים וזורמים בעלי 'אישיות' מיוחדת. המאפיין החשוב בחלוקה הפנימית של הדירה, לדעתו, הוא הביטוי לאישיותם ולמטרותיהם של בעלי הבית, הרעיון שעומד בבסיס כל החלטה בעיצוב היה התאמתו לחיי הדיירים.
הבית כולל אזורים ציבוריים נרחבים - מסדרון, שבו מעלית מרופדת בעור, חדר כניסה, סלון ענק, שהופך בהמשך לפינת אוכל, חדר אורחים, שיש בו מערכת קולנוע ביתית ומוזיקה וגם חדר שירותים; האזור הפרטי כולל חדר עבודה/משרד, שני חדרים ענקיים לבנות, חדר אמבטיה, ארונות אחסון ענקיים וחדר שינה ראשי עם שירותים צמודים וחדר ארונות, המתאימים לצרכי המשפחה ומצטיינים בפרקטיות ויופי. באזורי השירות השימושיים נמצא המטבח המעניין, ובו פינה לארוחת הבוקר, חדר אמבטיה נוסף וחדר כביסה.
בחירת החומרים ולוח הצבעים היו הנושאים העיקריים שהעסיקו את מאן, שרצה ליצור דירה נאה, רעננה ואלגנטית. כשעוברים בין החדרים חווים רצף של רגשות, המגולמים בעור השחור, בווילונות הגליים ובקירות שצופו בלכה. רצפת אבן הגיר באזורים הציבוריים מקנה אווירה קלאסית, בהירה וטהורה, שאותה חיפשו פוקס, קרייג ומאן. "לוח הצבעים הבהיר שבאולם הכניסה, הלכה הלבנה, ואז מבואת הכניסה שבה הרהיטים עשויים מעור שחור; הבהירות מתנקזת למקום קטן וחשוך, הנפתח שוב החוצה אל מקום מואר", מסביר מאן בהתלהבות, "החללים ממשיכים להיפתח אל תוך חללים בהירים יותר, עד שמגיעים אל החדר המרכזי, שאליו חודר גם אור מבחוץ". החדרים המשתלבים יחדיו, תוך שמירה על הפרופורציות ועל האיזון, מבלי לאבד את הייחודיות האופיינית לכל אחד מהם, העניקו למאן את הסיפוק הגדול ביותר.
אל הבית, המלא בהפתעות, מוליך מסדרון מבהיק ומבריק בעל רצפה מאבן גיר, המהווה הקדמה לבית. הברק והבהירות שבו מתחמקים ביצירתיות מתחושת היוקרה של אפר-מנהטן, שם נמצאת הדירה. בחדר הכניסה, המעוצב בפשטות, ניצב שרפרף אורגני מודרני, יצירה של נאקאג'ימה. פסנתר כנף Steinwy בקצה החדר מעטר אותו בנוכחותו המרשימה. עמוד מזכוכית מוראנו מספק מעט אור יוצא דופן, ומטביע את חותמת האיכות המתוחכמת של בעלי הבית מבלי להעיק. ליד הפסנתר פוף מצמר אנגורה לבן, פריט קליל וטבעי, המוסיף אישיות לחדר.
הסלון נוח ולא רשמי אם כי יוקרתי. הבעלים ומעצב הפנים ערבבו כאן רהיטים מודרניים קלאסיים מאמצע המאה ה-20 עם כמה פריטים עכשוויים. שני כיסאות העור, שנקנו בחנות עתיקות, מתאימים לספות הנוחות. את הצורות המדויקות והפרטים של כמה פריטי עיצוב עילי, כמו המנורות ושולחנות הצד מעץ הובנה שחור, מאזנות כמה עבודות אמנות בעלות אסתטיקה רגשית וחופשית.
הסלון נוח ולא רשמי אם כי יוקרתי. הבעלים ומעצב הפנים ערבבו כאן רהיטים מודרניים קלאסיים מאמצע המאה ה-20 עם כמה פריטים עכשוויים. שני כיסאות העור, שנקנו בחנות עתיקות, מתאימים לספות הנוחות. את הצורות המדויקות והפרטים של כמה פריטי עיצוב עילי, כמו המנורות ושולחנות הצד מעץ הובנה שחור, מאזנות כמה עבודות אמנות בעלות אסתטיקה רגשית וחופשית.
בפינת האוכל וילונות, שמכסים את הקיר האחורי ותוחמים גם את החלל, ומוסיפים תנועה עדינה לחדר, מבלי להיות נוקשים וחמורים. מראות הווינטג', שנלקחו מפארק שעשועים ישן, מקנות לחדר מגע הומוריסטי, אך מעודן. השנדליר הגרמני, שיוצר בשנות ה-60, עשוי מנחושת, והקלאסיות הנצחית שלו מעניקה זוהר לחדר, שצבעיו עמומים. מעצב הפנים גילה אותו בחנות עתיקות. סביב שולחן האוכל, כסאות בעיצובו של הנס ואגנר. את הפסל המרשים, שמכניס הביתה את העולם העירוני והתעשייתי שבחוץ, פיסל ג'ון צ'יימברלין. הזיקה לאמנות עכשווית מתבטאת היטב בפינה זו. בחדר המדיה, הצמוד לסלון ולפינת האוכל, הרשו לעצמם המעצבים להגזים בצבע ולעצב חדר חמים בגוונים עזים. ספות כתומות מבד קורדרוי של ראלף לורן בשילוב כריות בגוון מנוגד למדפים מעץ ההובנה, שנוכחותו חזקה בחלל.
חדרי השינה משקפים את אישיותו של כל אחד מדיירי הבית. בחדרה של האם ניכרת אישיותה העשירה, התרבותית, המשעשעת והעכשווית. על מיטת נינה רוטה, שעיצב קרל ספרינגר לחברת קפליני, כיסוי עשוי מפרווה דמוי ארנב. הווילונות הסגולים של מנואל קזנובה מוסיפים מגע דרמטי וחינני של צבע. שולחנות הווינטג', העשויים מברונזה ומזכוכית, שימושיים מאוד בחדר היוקרתי, השומר גם על הפונקציונליות שלו. מעל המיטה תלוי תחריט מקורי של מאטיס. מול המיטה ממוקמות שתי כורסאות, וביניהן קמין, עשוי זכוכית גלקסי. אי אפשר להתעלם מנוכחותם של כמה פריטי אמנות מודרנית, כמו הציור של Edenar בגווני סגול.
חדרה של הבת הצעירה צבוע ורוד בגוון תיאטרלי, ויש בו כמה נגיעות קסומות: וילונות התלויים ממבנה מתכת מעל המיטה, וילונות בגוונים חמים מכסים את רובו של החלון הענק, שעוצב ב-Designers Guild , ולהם דוגמה עליזה ומשעשעת. כסא Cone של וורנר פנטון וכסא הבועה של אריו ארניו הם דוגמה לחיבור הגיוני בין עיצוב החדר ליתר חלקי הבית. יצירה צבעונית ומשעשעת של האמן היפני הידוע טאקאשי מוראקמי ממלאת את הקיר בשמחה, והשטיח מהווה מצע נעים למשחקים. את חדרה של בת העשרה אפשר להגדיר כחדר קוסמופוליטי, שמודגשת בו האקלקטיות כשהגוונים יוצרים אווירה בריטית עם נימה הומוריסטית.
הצלחת הפרויקט היא בכך שכל המאמץ, תהליך הבנייה, הניסיונות, התיקונים והזמן החולף הם בלתי נראים, כאילו האיזון המושלם שממנו נהנים הדיירים כיום, היה קיים בבית מאז ומעולם. הבית אינו מהסוג המעודן הקר וחסר הרגש, עם אוסף פריטים מעוצבים שמפוזרים סביב. יש בו שילוב של חפצים, שנבחרו בקפידה ומרקמים, שיש בהם מן הקסם של הדיירים. אופיים הנעים והפתיחות שלהם הם שהופכים את הבית למיוחד במינו. "אני חושב שהבית הוא עדכני מאוד ומגוון מאוד בו זמנית. הוא גם פשוט למדי, ולא עמוס, מכיוון שהשקענו מחשבה בבחירת מקום לכל חפץ. יש בו מידה של יוקרה ורצינות, שאופפת את המקום מבלי לפגוע בנוחות, שנעים לחיות בה", מסכם האדריכל.