כמו ר' מתגלגלת

בית פרטי בקיסריה שעוצב בצורת בומרנג ובסגנון ירושלמי נזירי, עוקב אחר המוטו של אוסקר וויילד ומתחסן מטרנדים רגעיים

  • אדריכלות
  • קיסריה
טלי הרדאבל
(צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)

הבית בשכונה החדשה של קיסריה מאופיין, בהתאם למקור ההשראה שלו, בסגנון ירושלמי מאופק המכתיב את הטון אך הנמשך גם למחוזות אחרים, נהנתניים יותר. האדריכלית רינה דוקטור רצתה אווירה מינימליסטית וצנועה, סגפנית כמעט, המאופיינת גם במרחבים גדולים, בגובה מרשים ובשפע של אור החודר פנימה מבעד לחלונות רבים הנמשכים כמעט עד לרצפה ומחברים בין החוץ לפנים.

הבית בנוי בצורת האות רי"ש הפתוחה לחצר בפסאדת חלונות, עבור זוג עם שלושה ילדים בוגרים שעזבו את הבית ומתארחים בו מדי פעם. לכן צורכי הדיירים מתממשים בקומה אחת, קומת הקרקע. בקומת המרתף ישנם משרד וחנייה, ובקומה העליונה חדרי האירוח.

דוקטור מאמינה במוטו של אוסקר וויילד, "אופנה היא צורה כה בלתי נסבלת של כיעור, שאנו חייבים להחליף אותה אחת לשישה חודשים", לכן בחרה לעיצוב הבית מעט חומרים, רובם מקומיים. הריצוף מאבן אימפריאל בז' מחצי האי סיני, ללא ליטוש ובגימור פראי, עם פוגות רחבות; על כל הקירות טיח גס בגוון אפרפר, ועבודות עץ מדגלאס פייר, חלקות למגע, אדמדמות ונפלאות לעין, פרי ניסוי שערכה דוקטור; בול עץ שנרכש נח חצי שנה, וממנו גולפו בסופו של דבר דלתות וארונות.

מוטיב נוסף חוזר בבית הוא הים, המאוזכר בצדפים הטבועים בקירות ובמדפים ובאוסף של דגמי ספינות המשרה אווירה רומנטית. בבית תלויים גם גופי תאורה העשויים רעפים רומיים מעוקלים, המקרינים אור רך ועדין. אלמנטים אופנתיים הושארו מאחור בפרויקט הנוכחי.

עוד בוואלה!

מה חשוב לדעת בעת תאונה, ובתביעת ביטוח רכב

לכתבה המלאה
מבט לכיוון הפטיו (צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)

חצר סודית שלא רואים מהכביש, התחומה בדלת עץ מסיבית, היא פטיו פורח הפונה לכיוון דרום וממוקם בכניסה לבית. מהפטיו, מבעד לקיר זכוכית שבו גם קבועה דלת הכניסה, נשקף פנים הבית. דלת נוספת מובילה לקומת המרתף שבה חניה ומשרד, ומדרגות חיצוניות מובילות לקומה העליונה.

(צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)
בתוך נישה הוטמן ארון אחסון עם דלת המסתירה בלגן, ועל חזיתה לוח לכתיבה יומיומית בגיר (צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)

המטבח, מימין לכניסה, מעוצב בסגנון נוסטלגי. חזיתות הארונות צבועות שמנת, ובמרכז ניצב אי עבודה ואירוח ענק מעץ אלון משויף. סביב האי כיסאות בר השאולים מציור של ואן גוך, שתורמים לרומנטיות. על החזיתות כיתובי פתגמים בגופן מסתלסל בצרפתית, המזכירים לדוקטור בתי מרקחת ושנעשו על ידה עם סטנסילים שהוזמנו במיוחד. נדבך אישי נוסף מופיע על פני ארון צר, שחזיתו לוח שחור ושאפשר לשרבט עליו בגיר לבן. משטח העבודה המקורי עשוי אבן גרניט שחורה משויפת.

באזור האירוח והמגורים, הכולל את המטבח, את פינת האוכל ואת הסלון, מרבית התאורה שקועה בתקרה, למעט גופים בודדים, בהם שתי מנורות Tolomeo בעלות זרועות ארוכות המקרינות אור ישיר לצורך עבודה במטבח.

פינת האוכל נדיבת המידות ממוקמת בהמשך המטבח וכוללת עשרה כיסאות במאי מעץ עם ריפוד עור בגוון תכלת (צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)

מרחב הסלון תחום בקיר אבן לקט. זוהי האבן הפשוטה ביותר, מהסוג שנאסף בשדה. חלק מהאבנים בולטות מהקיר ויוצרות מדפים קטנים שעליהם נחים דגמי הספינות, נציגי אותו אוסף בן עשרים שנה הפזור ברחבי הבית, אפילו בשירותי האורחים. הריהוט האקלקטי נצבר עם השנים וכולל צמד כיסאות "ואסילי" בעיצוב מרסל ברוייר ולצדם ספות לבנות, רכות ומזמינות. שולחן הסלון נבנה מארבע פיסות פרקט שהועמדו על בסיס ברזל המאפשר לשחק עם ארבע הקוביות ולהעמידן חופשיות, לטובת דינמיות באירוח.

מוטיב חוזר בבית הוא קיר אבנים גולמיות, ששב ומופיע בחדרים שונים (צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)

לאורך מתחם האירוח חזית של חלונות הפונים לגינה, המשדרת פתיחות. במבט ראשון נראה כי אין תריסים, דבר שאינו מתיישב עם הפנייה לכיוון מערב המשופע בשמש משעות הצהריים ואילך, אך התריסים מתגלים כארבעה מטרים מקצה הרחבה החיצונית. הם טמונים בקורות שמעל הפרגולה, נמשכים מטה בלחיצת מתג ויוצרים סיכוך מגן על הבית, מעין מעטפת חיצונית המגדילה את תחושת המרחב הפנימי.

חזית הבית מכיוון הגינה (צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)

אגף נוסף של הרי"ש מוביל לפינת עבודה פתוחה המשקיפה לחצר ובה שולחן עשוי זכוכית ורגלי מתכת בגוון ניקל. בהמשכה ממוקם חדר השינה המרכזי, שבו המוקד היא מיטת ברזל שנעשתה בעבודה עצמית, הפונה לחצר וליציאה רחבה לגינה. מאחוריה חוזר קיר אבני הלקט, כמו בסלון. מצדו השני של הקיר אמבטיית Free Standing הנתונה במעטפת עץ ודגמי ספינות נוספים על מדפי אבן בולטים. לתחושה האוורירית תורמים וילונות לבנים שקופים למחצה וכילה.

האמירה האישית נתמכת ביצירת אמנות התלויה לצד המיטה - ציור של תלמה לנצמן ההולם את הרעיון שלפיו "בית גדול צריך עבודות אמנות גדולות". יצירות נוספות בבית הן פרי עבודתן של בלהה אהרוני, ענת בגר ונעה שי.

קיר מרכזי בחדר השינה מהווה מצדו האחד גב למיטה, ומצדו השני מסתיר אמבטיה פתוחה (צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)
(צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)

קומת המרתף מוקדשת למשרדים ולמוסך רחב ידיים. מלבדו, יתר הקומה מחופה פרקט, ובתוך מרחב פתוח נסגר משרד ב"אקווריום" זכוכית הממוסגר בפרופיל בלגי לבן. בתוך המשרד ספריה גדולה ולבנה, שולחן זכוכית עם "רגלי חמור" מעץ וכיסאות במאי עשויים עור. סביבת העבודה שנוצרת שלווה למדי, אם כי חבל שבבית הנהנה מגינה כה יפה, כשעובדים בשעות היום נמצאים במרחב עם חלונות קטנים וכמעט נטול אור ונוף.

חדר העבודה (צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)

בחלקו החיצוני של הבית, לכיוון הגינה, פרגולה מקורה בבמבוק שממנו משתלשלים שני מאווררי תקרה קלועים. משלימים את הקונספט רהיטי עץ וקש, המעניקים יחד אווירה נינוחה. בקצה החצר בריכה מלבנית המסתיימת במפל חד, וחיפויה הפנימי פסיפס בהרכבה אישית של דוקטור, בגווני תכלת וירוק. כחלק מגישת הידידותיות לאירוח, הננקטת בכל הבית, יש בחצר מחסן ומקלחת לרוחצים בבריכה.

(צילום: בנין ודיור, אלעד שריג)

בלב הגינה עץ דולב, בן שנה, שנשתל בנקודה מרכזית מול המיטה ומול פינת האוכל, ויוצר צירים ממשיכים מהבית לגינה. גינה ישראלית עם מרבדי לבנדר וצמחי תבלין מקומיים הוקמה על ידי דיירי הבית, כולל התכנון, השתילה והתחזוקה. "אנחנו לא נותנים למישהו אחר את הכיף הזה", הם אומרים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully