שלושים ומשהו-משהו

הרבה לפני שהטרנד הירוק הגיח לחיינו, חברת העיצוב מוג'י הציעה פריטים מאופקים ואסתטיים תוך שימת דגש על ההיבט האקולוגי. פנקסי הנייר, כלי הכתיבה, הרהיטים, קופסאות האחסון ומוצרי הטקסטיל מבית היוצר של החברה היפנית, עשויים כולם מחומרי גלם בסיסיים ומאופיינים בניקיון, פשטות ומינימליזם. פלטת הצבעים מרוסנת, מוצרי הטקסטיל עשויים מחומרים טבעיים והשקיות והאריזות מסתחבקות אף הן עם הגלובוס ועשויות מנייר ממוחזר. בימים אלה חוגגת החברה היפנית יום הולדת 30 ומשיקה ספר מונוגרפיה שחושף תרבות חיים שלמה.

ניתן להגיד כי צניעות המוצרים של החברה היא שגרמה לה לצבור עדת מעריצים רצינית ברחבי העולם, שמורכבת מצרכני עיצוב שלא תרים אחר שמות של מעצבים מפורסמים ומותגים מפוצצים. באופן פרדוקסלי, מוג'י הוא מותג שאיננו ממותג. שם החברה הוא קיצור של צמד המילים היפניות Mujirushi Ryohin, שפירושן "מוצרים איכותיים שאינם ממותגים", שהפך בכל זאת למותג, כמעט בעל כורחו. מעצבים גדולים ומוכשרים כגון ג'אספר מוריסון ויוז'י יממוטו אמנם אחראים לעיצובם של שלל הפריטים, אך שמותיהם אינם זוכים לפרסום. 7000 המוצרים הגנריים הם שהופכים את האנונימיות לאסתטיקה גבוהה במיוחד. הסיבה לכך טמונה ברעיון אותו מובילה החברה מיום הקמתה, המבוסס על האני מאמין שלה: "אנטי מותג". הקמת החברה נבעה מתוך רצון לייצר מוצרים פונקציונליים שאינם מגונדרים, אותם הלקוחות ירכשו כתוצאה מצורך בנוחות והתחשבות בסביבה, ולא בזכות שם של מעצב ידוע כזה או אחר.

כמו המוצרים המדויקים, כך גם הספר – חד וחלק. הוא כתוב בצורה ברורה, אינפורמטיבית וחווייתית עם שלל תמונות וכרזות. הפרק הראשון מגולל את סיפורה ההיסטורי של מוג'י, חושף התבוננות בהשראות ובתהליכים של החברה וממחיש את הדרך הארוכה שעשתה כשהיא שומרת על ערכיה באדיקות. בשנותיה הראשונות ניכר כי החברה הציעה ליין של מוצרים בשפה נאיבית ופרופר יפנית וכנראה שעם היציאה לשוק העולמי היא קיבלה טוויסט קטן ועדכני. הפרקים האחרים מציגים את מוצרי מוג'י שזכו בפרסים שונים על עיצובם המוצלח; מודעות אותנטיות; קמפיינים וקטלוגים משנות ה-80; וסקירה של מוצרים, מכלי בית ועד פריטי אופנה. פרק מיוחד הוקדש לראיונות עם 7 מעצבים מובילים בחברה שנתבקשו בין היתר לכתוב מהי מוג'י בשבילם, וכיצד הם רואים את החברה היפנית בעתיד. מתוך תשובותיהם השונות של המעצבים עולה המסר כי הצעד המתבקש הבא של החברה הוא פתיחת "מוג'י הוטל", שבו ישולבו תחת קורת גג אחת כל הפריטים שיש לחברה להציע.

למרות הפרסומים הרבים שהבטיחו בשנה שעברה כי פתיחת חנויות מוג'י בארץ קרובה מתמיד, רק במרץ 2010 נחתם הזיכיון של מוג'י עם חברת "ימאה" בבעלותה של מיכל רון גביש, לשעבר סגנית נשיא גוטקס. "פירוש השם ימאה הוא 'חלום' ביפנית" היא מציינת, "וזהו אכן חלום שהולך להתגשם". החלום הזה, המשותף לחובבי עיצוב רבים, היה אמור להתגשם לפני כשנה, ולאור האכזבה הקולקטיבית, היא נמנעת מלהצהיר עתה על תאריך מדויק של פתיחת הסניף הראשון בארץ. "הזיכיון לא עומד עם שעון חול, אני מעדיפה לקחת את הזמן ולעשות את זה כמו שצריך מאשר לעשות מהלך פזיז". בינתיים היא מחפשת שותף שיתאים לקונספט של מוג'י, ולא רק "כזה שישפוך כסף" לדבריה, אלא יבין את דרך החיים והתרבות הייחודית של החברה שאיננה קמעונאית. "לא מדובר על תכנית עסקית שתגלגל מיליונים" היא מוסיפה. "אלא בפלח שוק צנוע יותר עם רווחים נאים. קהל הלקוחות של מוג'י בארץ איננו גדול, לא מדובר במאס-מרקט, לכן ירדנו מרעיון של פתיחת חנויות בשטחים גדולים והיום התכנון הוא מקומות אינטימיים ואיכותיים".

רון גביש מספרת שבעקבות אירועי המשט בעזה ביוני האחרון נפתחו בפייסבוק עמודים המבקשים שלא לפתוח חנויות מוג'י בישראל. אך כבר בשבוע הבא פורוטה מאסנובו, מנכ"ל מוג'י, צפוי לבקר בישראל וכולנו תקווה שזהו צעד אחד לפני עלייתה של החברה ארצה.

"מוג'י", 304 עמודים, כריכה קשה, בהוצאת Rizzoli, ניו יורק, 43.87 דולר, אמזון.