מרבית הסטודנטים לעיצוב רגילים לתכנן צעצועים, כלי בית, טלפונים ניידים ושלל מוצרי חשמל שגרתיים המלווים את כולנו לאורך כל שעות היום. במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון לעומת זאת, קורס ייחודי הנפתח השנה בפעם השנייה בתולדות בית הספר מציע לסטודנטים הכשרה בנושא שלרוב תהליך העיצוב שלו נשאר מאחורי הקלעים.
בקורס, שנקרא "עיצוב וארוטיקה", עוסקים הסטודנטים במיניות, בעיצוב ובמה שביניהם, ומעצבים בין השאר מבחר אביזרי מין וצעצועי סקס לחדר המיטות. "זה נראה לי תחום שמעניין לעסוק בו, משהו שהוא שונה וחריג מהנורמה" מסביר נדב קרמיש, סטודנט שלמד בקורס בשנה שעברה, את ההחלטה להירשם אליו. "מצד שני, הרבה שמעו על הקורס הזה ועיקמו את האף. זה תחום שבאופן טבעי מקושר לאנשים בראש עם פורנוגרפיה". גם עופר זיק, מרצה בקורס ומעצב אביזרי מין בעצמו, טוען כי מרבית האנשים נוקטים בגישה שמרנית בכל הנוגע למין ולאביזרים הנלווים אליו. "החברה המודרנית של היום שמה את הנושא של הסקס במחשכים" הוא אומר. "אני חושב שמיניות היא לא דבר שצריך להחביא. למה בן אדם צריך להרגיש לא בנוח עם עצמו?".
על אף שזו לא בושה לעסוק במיניות ולעצב צעצועי סקס, עדיין שררה מבוכה באוויר במהלך המפגשים הראשונים בסמסטר. "היה ברור שבקורס יהיו אספקטים של מבוכה, בטח בתחילתו" מאשר זיק. "לא סתם הקורס ניתן כקורס בחירה. המבוכה התפוגגה מהר מאוד אחרי הרצאת המבוא". הרצאה זו עסקה בהיבט ההיסטורי של הארוטיקה והדגישה בפני הסטודנטים שהם לא היחידים בתחום, העיסוק במין היה כאן מאז ומעולם. בשיעורים הבאים ניתנו שלושה תרגילי חימום קצרים, במהלכם נוצר קשר אינטימי יותר בין הסטודנטים. "קילפנו שכבות של בושה ונפתחנו יותר אחד לשני" אומר קרמיש. "כמובן שהיו הרבה מאד הומור וצחוקים תוך כדי, כי היתה שם גם אי נוחות, אבל זה רק הוסיף לאווירה".
צייר לי ויברטור
את תהליך העיצוב עצמו התחילו הסטודנטים במחקר מקיף על הנושא. הם ערכו ראיונות עם חברים, קרובי משפחה, אנשי מקצוע שונים ובעצם כל מי שהיה מוכן לחלוק איתם את חייו האישיים. "זה נכון שזה תחום קצת יותר קשה כי מעט מאד אנשים מוכנים לשתף בחוויות שלהם", מסביר זיק את הבעייתיות בנושא, "אבל בסופו של דבר אתה מבין איך להגיע לאנשים שיש לך דיבור פתוח איתם". לקרמיש למשל, היה פשוט יותר לשוחח עם מגוון אנשים מזדמנים ולדובב דווקא את בנות המין היפה "התחלתי לשאול ואם ראיתי שלמישהו לא נוח אז הפסקתי. שמתי לב שבחורות הרבה יותר פתוחות לגבי זה. די מהר העסיסיות של המידע נעלמת וזה הופך להיות מידע יבש".
בתום המחקר החלו הסטודנטים לבנות מודלים למוצר אותו הם מבקשים לפתח. על אף שבשלב זה קיבלו הצעצועים צורה, גודל ומרקם ממשיים, נותר להם מגעם של החומרים התעשייתיים מהם נוצרו ולכן רובם נשארו בגדר אביזר תמים שנורא מפתה להשתמש בו, אך עדיין לא מומלץ להכניס לחדר המיטות. יחד עם זאת, העבודה על המודל הפכה את המוצר מקונספט מופשט לאביזר מוחשי, כזה שכולם יכולים לראות. האם לא נורא מביך לעבוד במשך שעות על מודל שנראה קצת פאלי? "זה לא שאנשים מבינים ישר מה זה עושה" משיב קרמיש, " וחוץ מזה, די מהר יש מטרה מול העיניים ואתה רוצה להשיג אותה, וזה לא מעניין אותך כל כך מה אנשים חושבים".
התוצאה הסופית של הקורס היא קבוצת סטודנטים, מעצבים תעשייתיים לעתיד, שכעת מובכים פחות ומודעים יותר לכל הקשור באביזרי המין, וגם מבחר מוצרים המציעים גישה שונה, מרעננת ורגישה יותר למתרחש בין הסדינים. אחת הסטודנטיות עיצבה מיכל בצורת צדפה המכיל חומר סיכה למהלך הסקס, סטודנט אחר עיצב ויברטור המופעל באמצעות קול וקרמיש תכנן ויברטור זוגי שמתלבש על היד, בעל צורה נעימה שאינה מאיימת על המשתמש. אך האם מתכננים הסטודנטים לחדור לתחום, או שמדובר בקוריוז של סמסטר אחד? "אם תגיע איזו הצעה, אני אשמח לעסוק בזה" מצהיר קרמיש, "זה היה לי מעניין וכיף".