מזלגות ודרקונים

מדרחוב נחלת בנימין בתל אביב משנה את פניו פעמיים בשבוע כשאומנים מציעים למכירה את מלאכת ידם. מה מתבל את שגרת יומם, ומהו האושר הגדול עבורם?

ענת ניר
15/10/2010

מי שעובר בנחלת בנימין, תל אביב, בימי השבוע לא נתקל ביותר מעוד רחוב תל אביבי מצוי, אחד מני רבים. בימי שלישי ושישי, לעומת זאת, נפתח המדרחוב הפועל ברחוב והמקום משנה את פניו ומתעורר לחיים. במשך יומיים בלבד מוקמים עשרות דוכנים ססגוניים המציגים את מרכולתם של אלו שבחרו בעיסוק יוצא דופן, אולי אפילו על סף סכנת שקיעה: מלאכת יד. הם מציעים למכירה תכשיטים, פריטי אופנה ויודאיקה, חפצי נוי מקוריים והכול עבודת ידיים מקורית.

את הסחורה נדרשים האומנים למכור בדוכן באופן אישי ולאורך זמן. "השוק הזה באמת מאוד ייחודי בזכות זה שמקפידים שמי שמוכר את המוצרים שלו זה האומן עצמו וההתמדה לאורך 20 שנה", מעידה ליאת קירס, אחת מאמני המדרחוב, המוכרת מוצרים ביתיים בעיצוב נוסטלגי. יחד איתה עובדים במדרחוב גם שרון בן דב היוצרת עם זיו, בן זוגה, בובות דרקונים, ואדר גולדפרב המפיח רוח חיים במזלגות מכופפים.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר
דיפולט. דיפולט, מערכת וואלה!
"הדרקונית מרלין", עבודה של שרון וזיו בן דב(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

המוצרים שקירס מוכרת עברו מספר גלגולים במהלך הזמן. היא התחילה עם קופסאות מתכונים ולוח עם גיר וכעת היא מוכרת גם ארגזי לחם משופצים. "זה לא מוצר שמוצאים, זה מוצר שאני צריכה לחפש", היא מסבירה. "אני בקשר עם כל העלטאזכנים בתל אביב ואני קונה דרכם". הזוג בן דב, לעומת זאת, יוצרים את כל חלקי הדרקון בעצמם. הם נוהגים לעבוד בנפרד ובסיום העבודה להרכיב את גוף הדרקון מהחלקים השונים. את חיות הסכו"ם שלו, אדר החל ליצור באופן אינטואיטיבי ללא תכנון מראש. "פשוט קניתי פלייר וכמה מזלגות והתחלתי לשחק", הוא משחזר. "לקח לי איזה שנתיים לפתח טכניקה שבה הם מתחברים אחד לשני בעזרת כיפופים".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
ליאת קירס ועבודותיה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

לדבריה של בן דב, מלאכת הכפיים באה בעקבות כישרון אומנותי ולא כתוצאה מבחירה באורח חיים. "אין ספק שזה לא הגיוני למכור מוצר שעובדים עליו כל כך הרבה, אבל יש המון שעוסקים בזה. למה אנחנו עושים את זה? כי אנחנו לא יודעים לעשות משהו אחר. פשוט אנחנו הכי טובים בזה".

עבור קירס, העיסוק במלאכת יד, בניגוד לעבודות אחרות, מאפשר לגעת בחומרי הגלם ולהרגיש באופן מוחשי כיצד נוצר מוצר יש מאין. "מה שמעניין אותי זה לצאת בסוף יום עבודה עם לכלוך על הידיים. האושר הכי גדול שלי זה להיות בסטודיו שלי. לשבת שם כל הלילה זה מבחינתי אושר".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
עבודה של אדר גולדפרב(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אך מלבד ההנאה והסיפוק מדובר במקצוע תובעני המצריך סובלנות והתמדה. העבודה במדרחוב מחייבת את היוצרים לטכניקה וחומר מוגדרים, ולעיתים בלתי משתנים. יחד עם זאת, במרוצת הזמן המוצר מקבל חיים משלו ומתפתח באופן טבעי בעיקר בגלל תגובות ההמון וגם בעקבות הניסיון הנרכש. "אנשים מחפשים דברים שימושיים ומחפשים מתנות", אומר גולדפרב. "אתה מתפתח לפי דרישת הקהל. במיוחד בנחלה, כשאתה צריך לייצר בעצמך את הדברים. אתה תראה אנשים יושבים 10 שנים עם אותו מוצר. הם לא עושים עוד דברים כי המוצר הזה מוכר מצוין. אתה מגיע עם המוצר שלך וזה מה שיש".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
ארגז לחם בעיצוב ליאת קירס(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

תגובות הקהל משפיעות לא רק על מכירות המוצר, אלא בעיקר נוגעות לליבם של היוצרים מאחורי הדוכנים. לרוב אותם הלקוחות חוזרים לדוכן המוכר במשך שנים. "יש לי רופא ילדים מארצות הברית שהוא כל פעם בא וקונה המון דרקונים וממלא את כל המרפאה שלו", מתארת בן דב. "היה זוג איטלקים שיום לפני החתונה הוא קנה לה דרקון במתנה. בכל יום יש לפחות מישהו אחד חמוד במיוחד".

לדבריה של קירס, הקשר בין היוצר לקונים לא רק מתבל את שגרת היום, אלא גם הכרחי לקיומה של היצירה עצמה. "אנחנו, האומנים בנחלת בנימין, מכורים למפגש עם האנשים. אם זה היה הקושי שלי בהתחלה, עם הזמן הבנתי שזו נקודת החוזק שלי. לאט לאט אתה מבין שזה לא סתם לבוא לפתוח דוכן. יש לך כל הזמן פידבק מאנשים שעוברים שם, אז קורים דברים מאוד טובים".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
קונים בנחלת בנימין(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
  • נחלת בנימין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully