רטרו שיק בלי קלישאות

לאחר שמד מן קטפה פרסים בטקסי האמי וגלובוס הזהב, אפשר להתמקד לרגע פחות בדמויות ויותר ברקע, ולקבוע שהתפאורה בסדרה משחקת תפקיד, לא פחות מג'ון האם וכריסטינה הנדריקס. הסדרה אשר עונתה הרביעית משודרת בישראל במקביל לשידורה בארצות הברית, עוסקת בחייו של דון דרייפר, פרסומאי עם זהות גנובה בניו יורק של המחצית הראשונה של שנות ה-60. בהתאם לכך, עיצוב הפנים שמלווה אותה כולל ברובו דקורציית פנים עשירה וויזואלית, האופיינית לסגנון האמריקאי במשרדים ניו יורקיים במרומי גורדי השחקים של שדרות מדיסון, דירות רווקים או זוגות צעירים במנהטן ובברוקלין, חדרי בתי מלון ובתים רוויי אור בקליפורניה.

צילומי מד מן נעשים בקומפלקס בניינים בלוס אנג'לס, כשבדרך כלל ישנם כארבעה עד עשרה סטים בפרק, חלקם קבועים וחלקם מתחלפים. כמה מן הסטים הקבועים הזכורים במד מן, הם משרד חברת סטרלינג קופר (שהחל מהעונה הנוכחית הפכה לסטרלינג קופר דרייפר פרייס ושינתה מיקום); משרדיהם האישיים של דון ורוג'ר אז ועכשיו; סביבת שולחן הקבלה של מזכירת הרגע של דון; דירת פארק אווניו של פיט קמפבל וטרודי; בית אמה של פגי ודירתה הקטנה בברוקלין; דירתם של ג'ואן וד"ר האריס ומטבח משפחת דרייפר, כמו גם הסלון, חדר השינה והמבואה בביתם בפרברים. מסיבות תקציביות, מרבית הצילומים הם צילומי פנים (מת'יו ויינר, יוצר הסדרה התחייב בפני רשת הכבלים AMC המפיקה את הסדרה לא לחרוג מהתקציב בתמורה לחופש אמנותי) וכך, עיקר עבודת העיצוב נעשית בסטים סגורים.

צבעי הסט אופיניים לתקופה וכוללים הרבה כחול וירוק ים. גווני עורם של השחקנים הם גורם מרכזי בבחירת צבעי הרקע, כשהמטרה היא להגיע למראה משלים. ג'ון האם (דון) למשל, נראה הרבה על רקע כחול המחמיא לו. לג'נוורי ג'ונס (בטי), המאוד בלונדינית מותאמים רקעים בגווני ירוק, ומאחר שכריסטינה הנדריקס (ג'ואן) היא ג'ינג'ית, בדרך כלל ההעדפה עבורה היא גוונים ורודים וירוקים בהירים. ג'ון סלאטרי לבן השיער ייראה הרבה על רקע גווני שחור לבן.

הריהוט והאביזרים ברובם מקוריים ונרכשים או נשכרים מדי עונה, במסגרת מסעות חיפוש ורכש הנעשים על ידי מעצב ההפקה דן בישופ וצוות העיצוב. ריהוט כבד נרכש או נשכר בחנויות ייעודיות כמו Futurama המתמחה ברפרודוקציות של ריהוט ממחצית המאה הקודמת ו-Modernica, המייצרת ריהוט מודרני ומחזיקה כ-3,000 פריטי ריהוט ואביזרים תקופתיים המושכרים להפקות קולנוע ולטלוויזיה. ריהוט קל יותר ואביזרים נמצאים בדרך כלל בחנויות וינטג' באזור לוס אנג'לס כמו Xcape או Deja Vu. אמריקאים רבים מהתקופה בה עוסקת הסדרה, נהגו להשתמש בריהוט מסוג "דניש מודרן" (Danish Modern), ריהוט עץ מינימליסטי מדנמרק, שנראה לא מעט בסדרה. הוא היה פופולרי בשנות ה-60 כיוון שנמכר בעלויות סבירות ונעשה באופן איכותי, מה שמסביר את שכיחותו היום בחנויות וינטג'.

מעט מאוד מהריהוט הנראה בסדרה יוצר במיוחד, כמו למשל הלוח למראשות המיטה הזוגית העטוף קטיפת טורקיז של דון ובטי ושולחנות המתכת המשרדיים. כל השאר מקורי, אפילו בדים, חפצי נוי קטנים, מאפרות, כלי אוכל ועטים – הכל כדי לשמור על תחושת אותנטיות. למשל, ספל הקפה המשובץ שפרנסין שכנתם של דון ובטי מחזיקה באחת מפגישות הבוקר שלה עם בטי, קצת דהוי כדי להימנע מתחושת מלאכותיות. על מדף במטבח מאחורי בטי ופרנסין העסוקות ברכילות, נראים שאר חלקי הסט אליו הוא שייך, צנצנת סוכר וכלי לחלב. כמו כן, בפרק שעסק בקמפיין אפשרי למשרד התיירות הישראלי נראה על שולחנו של דון גליון אותנטי של שבועון הבידור הישראלי והפופולרי אותו זמן, "עולם הקולנוע".

הדקורציה מסונכרנת עם הבגדים, עליהם אחראית מעצבת אופנת הסדרה ג'ני בריינט. התיאום נעשה על מנת שהתפאורה, התופסת מקום נרחב בפריים, לא תאפיל על הביגוד ותיצור איתו הרמוניה. כשם שחצאיות הנשים, סגנון שיערן וגזרותיהן משתנות (הן נעשות דקות יותר) עם חלוף השנים בסדרה, כך גם נעשים שינויים הדרגתיים בסט בהתאם לזמן ההתרחשות, לדמויות ולעלילה כמובן. ברט קופר, ממייסדי החברה וחובב אמנות אמיד, מתהדר בציור מאת אמן "אסכולת ניו יורק" מרק רותקו, התלוי במשרדו ב-1962, זמן בו הגיע הצייר לשיא הצלחתו ופרסומו. החל מהעונה השנייה מכונות הכתיבה המשמשות את מזכירות המשרד הן מסוג IBM Selectrics, דגם שהוצג לראשונה ב-1961 וכבש את השוק עקב היכולת לשנות את הפונטים.

סט שלם חדש בעונה הנוכחית הוא דירתו האפרורית של דון, המשקפת את הנקודה הזו בחייו: גרוש מדוכא לפרקים שאינו מרבה לבשל, כותב ביומנו כשהוא ישוב על כיסא קטן הסמוך לשולחן מתקפל ומארח מדי פעם בת זוג ללילה בחדר השינה הצר והפונקציונלי שלו. כשילדיו מגיעים לביקור הוא מלין אותם במיטת קומותיים, הממוקמת בחדר השינה הנוסף.

כדי לערוך תחקיר תקופתי, נעזר צוות העיצוב במידע ממגזינים וספרים מתחום העיצוב, שיצאו לאור בשנות ה-60. בין אלה אפשר למצוא גליונות וינטג' של House Beautiful, מגזין עיצוב פנים אמריקאי היוצא לאור מאז 1896 וקטלוגים של Montgomery Ward, רשת חנויות כלבו שנוסדה ב-1872 והוציאה לאור קטלוגים שהציגו את מגוון המוצרים ששיווקה בתחומי מזון, ביגוד, ריהוט, חשמל, קוסמטיקה וצעצועים. ארבעה ספרי עיצוב שימשו עד כה כמרכזיים בעיצוב הסטים השונים: Fifties Furniture: Schiffer Book for Collectors מ-2005, The Doubleday Book of Interior Decorating and Encyclopedia of Styles מ-1965, Inside Today's Home מ-1954 ו-Creative Home Decorating מ-1946.

שניים מתוך ארבעת הספרים הללו עוסקים בעיצוב פנים בתקופות מוקדמות יותר כיוון שפרקים רבים במד מן כוללים סצינות פלאשבקים לעברו של דון, מה גם שביתם של דון ובטי, כמו גם כמה מן הסביבות האחרות בסדרה הוקמו, לפי ההגיון העלילתי, קודם לזמן התרחשות הסיפור.

עם זאת, בישופ סיפר בראיון לוושינגטון פוסט ביוני השנה שבמכוון אין שימוש בחפצים איקוניים ואין כוונה להפוך את מד מן לקטלוג שנות ה-60, משום שאנשים החזיקו אז בבתיהם חפצים ישנים, לפעמים אפילו מהשנים של טרום מלחמת העולם ה-2, ממש כשם שהיום אנו מחזיקים ברשותנו חפצים מעשורים קודמים.

לכן, רבים מהחפצים והריהוט שנבחרו אינם בהכרח ממותגים או כאלו שעוצבו בידי מעצבים מפורסמים. "כיסא ברצלונה" (כיסא שעוצב עבור הביתן הגרמני ביריד הריהוט הבינלאומי שנערך בברצלונה ב-1929 ועד תחילת שנות ה-60 יוצר באופן המוני והיה לדוגמא קלסית של עיצוב תעשייתי מודרני), למשל, לא ייראה במד מן במטרה להימנע מקלישאות.