כשמגיע הראשון בספטמבר, יעדיפו רוב התלמידים לעשות כל דבר אחר מאשר לחזור לספסל הלימודים. הכיתות האחידות והמסדרונות הארוכים נראים יותר כמו מקום עבודה מתסכל מאשר מוסד לימודי מהנה ומי מאיתנו ירצה לחזור לעוד יום של עבודה לאחר חופש ממושך? אבל ישנם מבנים שמוכיחים שאפשר גם אחרת. כדאי להכיר כמה בתי ספר בעלי עיצוב יוצא דופן, שונים מאוד מהמוסד המוכר והאפור שרובנו זכינו להכיר.
אחד מהם הוא בית הספר הירוק באי באלי הממוקם בלב הג'ונגל, ממש בסמוך לנהר מקומי. תלמידי בית הספר לומדים בכיתות ללא קירות ובאף מבנה לא משתמשים במזגן. לנו זה אולי נשמע כמו סיוט, אבל המכשיר המזהם הזה הוא מילה גסה בבית הספר האקולוגי המתיימר ליצור סביבה בה לומדים התלמידים בהרמוניה מלאה עם הטבע. "זה לא כמו מבנה בטון" אומרים הילדים כשנשאלו על הלימודים במקום, "כשהרוח נושבת, אפשר ממש להרגיש אותה". הכיתות נבנו מחומרי בנייה טבעיים בלבד, בעיקר מבמבוק ומעט לבני בוץ. גם החשמל בבית הספר מופק מאנרגיית המים של הנהר ולא ממקורות מזהמים. את הנהר אולי מנצלים לחשמל, אבל לא בשביל להוריד את המים. השירותים במקום הם שירותי קומפוסט, מהם מפיקים מאוחר יותר דשן טבעי, המדשן את גינת הירק.
בית ספר יוצא דופן נוסף הממוקם גם הוא באינדונזיה נקרא "Sinarmas World Academy". מתכנני המקום מעדיפים להתייחס למוסד כאל עיר קטנה ולכיתות כשכונה. את מרכזו של המבנה השכונתי בחרו אדריכלי בית הספר לעצב בצורה לא סימטרית בכוונה. הצורה המיוחדת אולי נראית לא נוחה, אבל היא יוצרת חללי למידה פתוחים יחד עם חללי למידה אישיים וקטנים. מתכנני המבנה קיוו שהחללים המיוחדים יצרו למידה גמישה. בשיטה הזו יבחר התלמיד בכל שיעור אם מתחשק לו ללמוד לבד בחללים הנסתרים או בחללים הגדולים ביחד עם כל הקהילה.
בית ספר שאימץ גם הוא גישה קהילתית, אבל בצורה שונה, נמצא בכפר מינאמי יאמשירו שביפן. מי שיזם את הקמת המבנה הוא ראש הכפר שביקש למשוך למקום הורים צעירים ולעורר את חיי הקהילה המנומנמים של האוכלוסייה. ואכן, בית הספר הפך למבנה יוצא דופן הפעיל לא רק ביום, אלא גם בשעות הלילה. סימן ההיכר של המוסד- גג בצורת גל, לא רק שיוצר בניין שממש לא נראה כמו בית ספר, אלא גם מאפשר תחלופה של אוויר וחדירת אור שמש ברוב שעות הפעילות של המבנה. מלבד הקימורים יוצאי הדופן, מתאפיין המבנה בצבעים בהירים המסייעים לתלמידים למצוא את דרכם במוסד הגדול. יתרון לא רע לתלמיד המתחיל את יומו הראשון בכיתה א'.
גם בישראל ניתן למצוא בתי ספר שנראים שונה, למשל בית הספר "אננדה" שהוקם בקיבוץ ברקאי לפני כשנתיים. בית הספר מבוסס על עקרונות היוגה, לכן גם שיטת החינוך וגם מראה המקום נראים טבעיים ופחות מאיימים מבתי ספר קונבנציונאליים. "בית הספר נראה כמו בית." מאשרת אפרת מ"אננדה", "אין הרבה מאוד גירויים חיצוניים. כל בית הספר בפנים הוא עם מחצלות. בכתות יש שולחנות נמוכים והילדים יושבים על כריות קטנות."
ומהן התגובות של ילדים חדשים שמתחילים ללמוד במקום? "זה לא נראה כמו בית ספר".
בית ספר מקומי נוסף הדוגל בגישה טבעית הוא בית ספר ולדרוף שבקיבוץ הרדוף. בית הספר נותן דגש רב לפן העיצובי והאסתטי שבמבנה. ריבועים לדוגמה, הם מחוץ לתחום. "הצורות בבית ספר הן שונות," מסביר דרור צור, אדריכל המוסד, "הכיתות הן בצורה של מחומש או מתומן. הצורה המרובעת היא צורה מאוד סטטית והצורות האחרות יש בהן קצת יותר חיים. יש ניסיון ליצור מבנים שהם יותר בתנועה."
אבל בסופו של דבר, האם בית הספר נותן לתלמיד הרגשה אחרת? "הוא לא תעשייתי" מתערב בשיחה בנו של צור הלומד בבית ספר, "אבל זה נראה לי יותר קשור בזה שיש שם מבוגרים שאוהבים ילדים".