תפסו צבע

    בנייני המגורים בישראל נשטפים בטרנד ססגוני שהגיע מעבר לים. מפגן קרקסי או התקרבות לנוף עירוני אירופאי?

    • עיצוב סביבה
    מאת אפרת בראשי

    חזיתו הצבעונית של מלון דן בתל אביב, שעוצבה על ידי האמן יעקב אגם, היתה מעט קשה לעיכול לתקופתה. כיום היא נחשבת לטרנד החם בעיר. מאות בנייני מגורים נצבעים בשנים האחרונות בשלל צבעי הקשת ביוזמת הדיירים, שמבקשים לרענן את סביבת מגוריהם ולהעניק לה מראה ייחודי.

    תל אביב, המוגדרת על ידי ארגון אונסק"ו כעיר הלבנה, צועדת בראש המגמה ומתהדרת במאות בניינים צבעוניים. לא קיים חוק הקובע באילו צבעים ניתן להשתמש ובאילו לא, אבל מעיריית תל אביב נמסר כי על פי חוק התכנון והבנייה, למהנדס העיר ולוועדת התכנון והבנייה העירונית יש סמכות לדרוש שעיצוב הבניין יתאים לסביבתו - לרבות בגוונים ובחומרי המעטפת - כדי להבטיח השתלבות במרקם העירוני הקיים. כן נמסר כי במסגרת הליכי מתן הרשאות בנייה נבחנים גם חומרי הגמר של מבנים מתוכננים וכי באזורים מסוימים בעיר, כמו רובע לב העיר, קיימת תוכנית עיצוב אדריכלי. בתוכניות להרחבות בנייה באזורים אלה יש לאשר, בין היתר, גם את גוון הגמר של המבנה.

    הטרנד הססגוני הגיע אלינו מעבר לים. האדריכלות הצבעונית נחשבת פופולרית מאוד באירופה ובמקסיקו. מתהדרים בה בתים פרטיים בכפרים נידחים ומבנים אדריכליים סופר-מודרניים.

    (תוכן מקודם)

    לא רק בזמן הקורונה: השירות הרפואי שעוזר לחולי לב

    בשיתוף שחל
    לכתבה המלאה
    ייעוץ צבע של מישל הולץ ברחוב הירקון 10 בתל אביב (צילום: יח"צ)

    טשטוש הפגמים

    "קשת הצבעים העניפה יכולה להיות פתרון עיצובי לבניינים ישנים שאינם מתהדרים באדריכלות מרשימה", טוענת מישל הולץ, המתמחה בייעוץ עבור צביעה חיצונית של מבנים. "הצבע מטשטש את הפגמים במבנה ובאסתטיקה שלו, ומעלים את נזקי הפיח והלכלוך שהוא צובר עם השנים".

    הולץ, ילידת שוויץ, החלה לעודד את הטרנד האירופי לפני כעשור - וכיום היא אחראית לכ-1,000 בניינים צבעונים בישראל. לעתים היא מעניקה שירותי ייעוץ צבע ללא עלות, כחלק מהשיפוץ הכולל שמעניקה חברת "עזרה וביצרון" בתל אביב, ופעמים אחרות היא מוזמנת באופן פרטי לבקשת דיירים.

    הולץ מכנה את עצמה אדריכלית צבע, ואף שעיקר עיסוקה נסוב סביב פלטת הצבעים היא מספרת כי פעמים רבות היא משמשת גם פסיכולוגית ומגשרת בין הדיירים בבניין. "השגת הסכמה על צבע הבניין בין כלל הדיירים היא משימה קשה מאוד", היא אומרת. "לכל דייר טעם ועמדות משלו, ולא תמיד השיקולים הענייניים עומדים במרכז תהליך קבלת ההחלטות".

    לדברי הולץ, בחירת צבע הבניין צריכה להתחשב בצורת המבנה ובהשפעת הצבע על הסביבה. ללא התחשבות בגורמים אלה, אומרת הולץ, דיירים יכולים למצוא את עצמם בבניין מגורים קרקסי שלא הולם את דייריו ואת סביבתו. "יש להתאים לכל מבנה את הצבע שלו - ורוד לא יתאים למבנה מסיבי, שחור לא יתאים בגבולות העיר הלבנה, וצהוב לא יתאים למבנה היי-טק", היא מסבירה.

    כשמדובר בשכונה תוססת המתהדרת בחנויות, בתי קפה והמולה צבעונית כגון ברחובות דיזנגוף ובזל בתל אביב, הולץ סבורה כי ניתן להשתמש בצבעוניות דומיננטית כדי לחבור לאווירה הכללית. "לעומת זאת, יש שכונות מגורים שלא מומלץ להשתמש בהן בצבעים רועשים, כדי להימנע מדיסוננס עם יתר המבנים בסביבה".

    טיפ נוסף שהולץ מעניקה למבקשים לצבוע את בניין מגוריהם הוא להתחשב בתנאי האקלים והשמש במיקום המסוים של המבנה: "במקרה שהבניין ממוקם באזור שבו שמש קופחת והוא אינו מוצל, רצוי להשתמש בצבע בהיר, מכיוון שצבע כהה עשוי לדהות, להתבלות ולהתפוצץ עם השנים".

    רחוב הרב קוק בתל אביב. ייעוץ צבע: מישל הולץ

    מו"מ של שנתיים

    רינה האוזר, חברה בוועד השיפוץ של בניין מגורים ברחוב הנביאים בתל אביב, מספרת כי בחירת הצבע לבניין דרשה דין ודברים בין הדיירים שנמשך שנתיים. "החלטנו שבמסגרת שיפוץ הבניין, חידוש הלובי והחזית נוסיף לו גם צבע", היא מספרת. "התלבטנו רבות בנוגע לאיזה צבע לבחור ובסופו של דבר, בסיועה של הולץ, החלטנו לצבוע רק את החלק התחתון של המרפסות בצבע ירוק, כדי לא ליצור יותר מדי פרובוקציה".

    גבי פרלשטיין, המתגוררת בבניין בפינת הרחובות דיזנגוף ובן גוריון בתל אביב, החליטה ללכת עד הסוף עם הצבע וביקשה לצבוע את כל הבניין שבו היא גרה בגוון שלא ניתן לפספס. "אם כבר צובעים, אז שיהיה בגוון חזק", היא אומרת. מכיוון שהבניין מוקף בעצים וצמחייה ירוקה, פרלשטיין ושכניה הסכימו בעצתה של הולץ, שהצבע הירוק ישתלב יפה באזור, ולא יגרום לבניין להיראות כנטע זר.

    רחוב רמז בתל אביב. ייעוץ צבע: מישל הולץ

    באירופה הצבע הוא פיצוי

    האדריכל אלי אליקים מ"אליקים אדריכלים", שאחראי בין היתר לניהול התכנון בנמל תל אביב, מאמין כי שימוש בצבע בבנייה האירופית משמש ליצירת דרמה אדריכלית שמפצה על כך שמזג האוויר האירופי לא מאפשר ליצור דרמה כזו בבנייה הלבנה של הסגנון הבינלאומי (באוהאוס).

    "לאדריכלות הלבנה יש ערך מוסף של משחקי אור וצל שנוצרים על גבי המבנה ומעניקים לו דרמה ונפח. האקלים האירופאי אינו שופע בשמש ולא מאפשר ליצור את המשחק הזה. מסיבה זו, באופן פרדוקסלי, האדריכלות הלבנה פחות מתאימה לאירופה, וזו גם הסיבה לכך שהיא נקלטה בישראל באהבה רבה", אומר אליקים.

    לדברי אליקים, בניין שנצבע בצבעים עזים ודומיננטיים מאבד ומטשטש את משחקי האור והצל שמתקיימים במבנה לבן. לכן, באזור שטוף שמש כמו ישראל יש לשקול היטב את מידת השימוש הראויה בצבע. "אין שום פסול בצבעוניות", הוא אומר, "אבל הבעיה מתחילה כשהצביעה נובעת מבחירה שרירותית של הדיירים ומבלי להתחשב בשאר הבתים שברחוב".

    אליקים מציע לשמור את השימוש בגוונים הדומיננטיים למבני ציבור, כדי שיוכלו לשמש מעין נקודת ציון חיוניות במרחב. לעומת זאת, כדאי לדעתו למתן את השימוש בצבע כאשר הדברים אמורים בבתים רגילים. "הצבע שקיים זה 300 שנה באירופה מעניק לנוף העירוני מראה משובב ונאיבי, אך הוא עלול להיראות מוזר על גבי הקופסאות העירוניות שמצויות במחוזותינו", הוא מסביר

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully