רומן ביקורים

מי שמביט בי מאחור

חלול ודקיק או משתפל כמו שקית חלב - אודי שרבני בודק אחוריים אבל בוחר דווקא לפי האישיות. פרק נוסף ברומן ביקורים

אודי שרבני
02/07/2010
פול ווליום שמעצבן את השכנים(צילום: ShutterStock)

לאחות של הדוגמנית היה תחת איום. הדוגמנית הגיעה לביקור אחרי כמה עבודות בחוץ לארץ. היא לא יכולה להגיד שיש לה בית אחד, אבל היא לא יכולה להגיד שיש לה כמה. היא רק אומרת: אף אחד מהם, וכו'. היא טסה הרבה ויש לה כמה בסיסים.

האחות של הדוגמנית עדיין מתפארת בכך שאחותה היא הדוגמנית המפורסמת, אבל מדי פעם זה לא יוצא לה. הרבה דברים כבר לא יוצאים לה; שהיא גם יפה, שיש לה קריירה שהולכת בכיוון הנכון.

הן מתייעצות הרבה, בעיקר בטלפון. לאחרונה היא – הדוגמנית, זו הנשענת על טכנו?פוביו?ת בשביל לייחד עצמה – התקינה סקייפ וזה קל יותר לשתיהן. אבל ממילא אין לה בסיס אחד, וגם ככה היא ומחשבים, וכו'. ככה היא אוהבת להגיד את זה; אני ומחשבים וכו'.
אחותה של הדוגמנית חדה בלשונה. היא חשבה על זה – אבל עדיין לא עד הסוף כי מחשבות מסוג זה לא נאמרות בגוף ראשון יחיד – שאולי זה נכון שמי שפחות יפה נעשה שנון יותר כי הוא לא צריך להסתמך. בהמשך לכך, חשבה שזה יכול להיות גם לא נכון באותה מידה; הכל עניין של אימון. בכל מקרה, התחת של אחותה של הדוגמנית היה איום.

הוא השתפל לה מהצדדים, נזל כמו שקית חלב. רפוי. אבל היא הייתה יותר סקסית, אחותה של הדוגמנית. השפתיים שלה כבשו את שיניה, ובפעמים שהוציאה את לשונה – בעיקר בחורף כשהן התייבשו; היא סבלה מזה באופן תמידי – היא נבלעה בחזרה בהכנעה, כמו אותה מאפרה שיש לה בדירתה; הסיגריה מונחת על הפיתיון המתכתי, ואז, במכה אחת, מכסה מתכת מתהפך מלמטה וחונק אותה. גם אם היא לא כבתה טוב. בעיקר, יש לומר, כשהיא לא כבתה טוב.

הצעקה האחרונה

כשהדוגמנית מגיעה מחוץ לארץ היא ישנה אצל האחות. לפעמים אין כוח לפרוק את המזוודה. היא – הדוגמנית – כמובן מהירה יותר בפירוק והרכבה, הרי הכל עניין של אימון וניסיון. אבל היא לא חשבה על כך. וגם לא על הסתמכות.

הדירה של אחותה של הדוגמנית הייתה מעוצבת לפי הצעקה האחרונה; בכל פעם שהשכן מלמעלה היה צועק, היא עיצבה אחרת את דירתה. היא אוהבת לקחת משפטים ולתת להם פיזיות, אחותה של הדוגמנית. לפי הצעקה האחרונה.
כבר הרבה זמן שהוא לא צועק, השכן, ולכן, דירתה נשארה בעינה. היא אף פעם לא ראתה את השכן אבל הבינה מבעלת הדירה שמשהו לא בסדר איתו. גם הדירה שלו שייכת לה – לבעלת הדירה של האחות של הדוגמנית – אבל כל עוד הוא משלם בזמן (והוא משלם בזמן שנתיים) זה בסדר.

בעלת הדירה אומרת שצריך לברך כל יום. "צריך לברך כל יום בבוקר כשקמים", היא אמרה לה. בעלת הדירה לא התנגדה לדבר שהאחות של הדוגמנית הציעה; החלפת צבע, הכנסת כלב (למרות שדבר זה לא נעשה לבסוף), הוספת פרקט (על חשבון הדיירת כמובן), הוספת מחיצת גבס בין המטבח לסלון.

תמיד יש פעם ראשונה

באותו יום, כשהדוגמנית באה לבקר הן ישבו ודיברו. הדוגמנית אמרה שהיא צריכה שינוי.

"מי?"

"את. את צריכה שינוי בחיים שלך", הדוגמנית אמרה.

"אבל טוב לי ככה"

"את לא יכולה להסתמך"

"אנשים עושים זאת כל יום, מסתמכים"

"תקשיבי, בואי נסדר את הדירה אחרת. כבר הרבה זמן שלא. ובעצם, זו הפעם החמישית שאני שומעת את השיר הזה, למה את לא מתלוננת?"

מעבר לחלון נשמע אותו שיר שוב ושוב. כל פעם שהיה נדמה שיהיה שיר אחר, הדבר חזר על עצמו שוב, נאכל על ידי עצמו. סוף השיר התחבר לתחילתו שהתחבר לסופו.

"זה השכן שלך, למה את לא מתלוננת?"

"אני לא חושבת שמותר לי"

"מה זאת אומרת?"

"אני לא חושבת שמותר לי, שמותר לנו"

"לפעמים אני לא מבינה אותך", אמרה הדוגמנית, "לפעמים אני באמת מנסה. זה כבר קרה בעבר?"

"מה?"

"שהוא שם את אותו שיר כל הזמן בווליום הזה"

"לא, זו הפעם הראשונה".

עוד בוואלה!

נסיעה טובה: הדרך המשתלמת ביותר לרכוש רכב

בשיתוף max

המחיצה שבין המטבח לסלון נשארה איך שהיא; עומדת יציבה, אך עם זאת קלה לשבירה. לא היה כלב כי בסוף זה לא יצא אל הפועל. הייתה מאפרה כסופה שלוקחת את זה במכה אחת. השיר הושמע שוב ושוב, יותר מחמישים פעמים. בזמן שהאחות של הדוגמנית דיברה היא ספרה את הפעמים. בלב. היא חשבה על זה שאולי השכן עכשיו מת ובגלל זה השיר חוזר על עצמו. ואולי לא. כי אולי בעצם היא אוהבת את הדירה שלה, כמו שהיא עכשיו.

  • אודי שרבני

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully