מדורת השבט

רגע לפני יריית הפתיחה של משחקי מונדיאל 2010 בדרום אפריקה - בזמן שכולם מכוונים את שלטי הטלוויזיה, דואגים לפלזמה בגודל קיר, מצטיידים בטונות של פיצוחים וליטרים של בירות, יצאנו לבדוק מה זה עיצוב אפריקאי, מהו כולל ומה הסיפור של המסכות המפחידות האלה שהם כל כך אוהבים.

היבשת החמה, שמתכוננת לארח בקרוב את מספר התיירים הגדול שידעה אי פעם, היוותה במאה ה–19 מקור השראה לאמנים מערביים רבים שהגיעו לבקר בה, ונמשכו למסתורין הטמון בה, לפראיות, לאקזוטיות הקסומה ולמנהגים המסורתיים של תושביה. כל אלו באים לידי ביטוי בעיצוב המקומי, שנחשב גלגול המשכי של האמנות השבטית. אמנות זו נחשבת לחלק בלתי נפרד מהדת המקיפה את כל תחומי החיים של השבטים השונים שמתגוררים באפריקה, ביניהם בני שבט הזולו, הבושמנים והמסאים. מלבד המסכות הנחשבות לפופולאריות והמוכרות ביותר בקרב המערביים, רוב הפריטים האפריקאים נוצרו בראש ובראשונה לצרכי שימוש טקסי או פולחני, בין אם מדובר בכלי נגינה, שרביטים, שולחנות, או שרפרפים.

אוצר הדימויים בעיצוב האפריקאי קשור ברוב המקרים לטבע ולציד חיות בר – פעולה שגרתית בחיי היומיום של המקומיים. היבשת החמה מתהדרת במגוון בלתי נדלה של בעלי חיים עוצמתיים החל מפילים, קרנפים, אריות וכלה בזברות. חיות אלו באות לידי ביטוי בשטיחים לרצפה או לחלופין שטיחי קיר (Tapestry) העשויים מפרוות עשירות בטקסטורות, יריעות עור המשמשות כמוצרי טקסטיל ונוצות ססגוניות, שברוב המקרים מעטרות את כליו של מנהיג השבט, לרבות מסכות, כיסאות ושרביטים. טקסטורת הפרוות והעור של החיות, כמו הפסים שחורים לבנים של הזברה או חברבורות הנמר, הן בסיס גם לדוגמאות המעטרות רהיטים וכלי פולחן.

באפריקה יש אמנם מספר רב של שבטים השונים לחלוטין אחד מהשני (וברוב המקרים גם מתעבים אחד את השני), אך המכנה המשותף בין כולם הוא השימוש הנרחב בעץ. ההישג הגדול ביותר בעיצוב האפריקאי הוא ללא ספק הגילוף בעץ, הנחשב לחומר הגלם הפופולארי ביותר ביבשת השחורה, בעזרתו מעצבים את רוב הפריטים השימושיים. זברנו, וונגה, אגוז אפריקאי ואינגה, הם רק חלק ממגוון השמות של העצים בהם המקומיים משתמשים ליצירת ריהוט, כלי ציד ומסכות פולחניות. עצים אלו מאופיינים במראה מאסיבי ודחוס, ומתהדרים בגוונים רבים (ברוב המקרים כהים). הם עמידים במיוחד בפני שחיקה ולכן, פריטים שעשויים עצים אפריקאים מתאימים גם כריהוט חוץ ואפילו כדקים חיצוניים. (אחרי האקלים הלוהט באפריקה – הכל קטן עליהם). חומרים פופולאריים נוספים שניתן למצוא בטבע, כגון במבוק, נצרים, ענפים, זרדים, קליפות קוקוס ורפיות, משמשים בין היתר לקליעת סלים, קערות, מחצלות ושאר עבודות יד. יאמר לזכותו של עיצוב זה שהוא לגמרי אקולוגי.

קשת הצבעים בעיצוב האפריקאי ססגונית, מגוונת ומייצגת נאמנה של המרקם התרבותי העשיר שקיים באפריקה. לא תמצאו שם הרבה ורוד או סגול, אלא בעיקר צבעי אדמה חמים, חומים וכתומים לצד גוונים רבים של צהוב המסמל את השמש החמה ששולטת ביבשת. לאלו חוברים הצבעים שמכונים צבעים "כלל אפריקאים": זהב, שחור, ירוק ואדום. לכל אחד מהם משמעות ורובם מתנוססים על הדגלים השונים של המדינות האפריקאיות. הצבע המוזהב (שמופיע הרבה פעמים כצבע צהוב) מסמל בקרב המקומיים את הזהב שנגזל מהם על ידי המערביים. השחור מסמל את צבע עורם, הירוק את הצמחייה של אתיופיה והאדום מסמל את צבע הדם שנשפך בקרבות.

מעבר לצבעוניות המגוונת של מוצרי הטקסטיל האפריקאים, עיטורם מבוסס על תבניות גראפיות די פרימיטיביות שחוזרות על עצמן שוב ושוב. שימוש נרחב בפסים, שבלונות, מעוינים ועוד, עשויים כרקמות בעבודת יד או צבועים בטכניקות מסורתיות, המזכירים במידת מה את עיצוב הרטרו של שנות ה-50 שבולט כאן בארץ. על חלק ממוצרי הטקסטיל העכשוויים כמו כריות נוי ושטיחים, מתנוססים הדפסי פניו של נלסון מנדלה, המסמל את הזהות הדרום אפריקאית החדשה.

לסיום, איך אפשר לדבר על העיצוב השבטי, מבלי להזכיר את המסכה האפריקאית?! המסכה, שמסמלת את הכוח המאגי בקרב השבטים השונים, הפכה לסימן ההיכר הוויזואלי של היבשת השחורה והיא נושאת משמעויות רבות. לחלק מהמסכות מיוחסים כוחות על טבעיים כגון הרחקת רוחות רעות, ברכה לפריון או הורדת גשמים, לחלקן הצלחה בציד וחלקן משמשות כתפאורה מרשימה בחג או מאורע שבטי. המסכות עשויות מעצים מקומיים ומעוטרות בקרני חיות, חרוזים, קונכיות, נוצות, שערות רפיה צדפים ועוד. המקומיים נוטים לאפר אותן בפסים צבעוניים כפי שהם מאפרים את עצמם טרם יציאתם לקרב ויש כאלה שמנציחות את זכרם של בני השבט שהלכו לעולמם. קחו זאת בחשבון לפני שאתם ממהרים לתלות אחת כזו מעל המיטה בחדר השינה.