רומן ביקורים

הנחת יסוד

זוג נורא שיקי מזמין וילה מאדריכל נורא ידוע שבונה להם בית נורא ייחודי. אודי שרבני לא נופל בפח הזה. פרק נוסף ב'רומן ביקורים'

  • נקיון
אודי שרבני
(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אני מניח שראיתי בתים כאלה לפני כן. אחרי הכל, היה מקור אחד ומשם זה התפזר. אני מניח שהם ישבו על האדריכל הזה הרבה זמן. אני מניח שהם בחרו בו אחרי שראו כתבה כזו או אחרת עליו. אני מניח שהאדריכל צולם בכתבה כשהוא שעון על כורסה אופנתית. אני מניח שבאותה תמונה היו לו משקפיים עם מסגרת עבה. אני מניח שליד הכתבה היו פזורות תמונות של עבודותיו ומתחתיהן הסבריו לעבודתו, ומה הלקוח ביקש באותה פעם. אני מניח שבמשנה – האותיות המודגשות שמתחת לכותרת הכתבה – צוין שזהו ביקור בית אצל מישהו שעושה בתים. אני מניח שלפני כן, כשהציעו לעשות איתו את אותה כתבה הוא אמר "אני עושה, אני לא מדבר". אני מניח שבתחילה האדריכל לא ש?ש? לכך. אני מניח שלאחר מכן הוא ש?ש? להצטלם. אני מניח שהוא אחז בכוס קפה כשהצטלם. אני מניח שהוא ביקש מהצלם לראות את התמונות מיד אחרי שצולמו ואמר לו "הנה, זאת טובה", כדי שזה ייכנס לתת מודע של הצלם ומשם יגיע עד לבחירה במערכת. אני מניח שכשהאדריכל עשה זאת (קם מכורסתו ואמר "אפשר לראות את התמונות רגע?") הוא כביכול ביקש זאת על הדרך, אך זאת הייתה דרכו להראות שהוא לא לחוץ לראות איך הוא יצא. אני מניח שזו דרכו של כל מרואיין ומצולם (אבל זה נושא לפעם אחרת). אני מניח שהאדריכל החזיר את הבטן החוצה אחרי שכל צוות ההפקה הלך.

אני מניח שהיא פתחה את העיתון, התקשרה לבעלה, ואמרה "פתח בעמוד (שם העמוד) בעיתון (שם העיתון) במוסף (שם המוסף), רואה? תראה את הבית שהוא עשה ב(שם המדינה). כזה אני רוצה!". אני מניח שבעלה היה באמצע העבודה והחזיר לשפופרת נהמת אישור קטנה רק בשביל לחזור לענייניו. אני מניח שבערב הם כבר דיברו עליו. אני מניח שהמילה 'נישה' נזרקה לפחות חמש פעמים.

אני מניח שהם התקשו לקבוע פגישה עם האדריכל. אני מניח שהם הגיעו אליו דרך חברה טובה "שמבינה בעניינים כאלה". אני מניח שהוא היה בחו"ל בזמן שהתקשרו אליו בפעם הראשונה, ושהצליל המוזר מצידה השני השפופרת גרם להם לנתק מיד. אני מניח שאחד מהם (יש לשער שהבעל) אמר "אל תפריעי לו, הוא בחו"ל". אני מניח שלאחר כמה ימים הוא ניסו שוב וקבעו לפגישה. היא כבר הייתה מצוידת בכל הפרטים. אני מניח שבפגישה בעלה שאל את עצמו במה הוא יותר טוב ממני. אני מניח שהם התרגשו.

אני מניח שהאדריכל קילל אותם בלב בפגישות המתקדמות, או לחילופין מצא נחמה אצל זוג חברים אחר כשסיפר להם על הזוג שרוצה בדיוק כמו בתמונה בעיתון. אני מניח שהאדריכל אמר לאותו זוג חברים "נו, הכתבה ההיא בעמוד (שם העמוד) בעיתון (שם העיתון) במוסף (שם המוסף)". אני מניח שהם אמרו אה כן. אחרי זה הוא אמר "ה?ני אהוו", וסיפר להם את הסיפור. אני מניח שאחרי שהאדריכל הלך מביתם, אז הגבר אמר "הלוואי ואלה יהיו הצרות שלנו".
או שלא.

אני מניח שבזמן העבודה האישה התהלכה עם התמונה מהעיתון והעירה לקבלן. אני מניח שהקבלן עשה בעיות ואמר שאי אפשר אחד לאחד. אני מניח שבאחד הימים, כשהילד שלהם התהלך בחלל שמתעד להיות חדרו, הוא נתקל בפעם הראשונה בחייו בפלס הירוק שהיה מונח שם; הרים אותו, ייצב זאת, והוקסם מהבועה שבמרכזו. אני מניח שמישהו לא היה מרוצה עד הסוף מדבר כלשהו, אבל שיגרת אמצע הדברים כבר החליקה זאת. אני מניח שהעבודה הסתיימה והגיע הריהוט החדש. אני מניח שכל אחד מבני הבית אהב נישה אחרת. אני מניח שהם חיכו קצת עד לחנוכת הבית. אני מניח שהאדריכל גם הגיע ואמר "כאלה פרפקציוניזם לא פגשתי", בחיוך, אבל לא בתוכו. אני מניח שהזוג לקח זאת כמחמאה. אני מניח שעדיין לא היה סימן של סוליה על אחד הקירות. אני מניח שהוזמנתי גם אני לחנוכת הבית.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

לכתבה המלאה

***

מישהו מזומן לחנוכה של בית שכבר קיים בעוד מקומות. וגם ההפך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully