ביצת הפסחא שג'וליה רוברטס ניסתה לגנוב מהמוזיאון בסרט "אושן 11", לא הייתה סתם ביצה, אלא ביצה בשווי מיליוני דולרים, העשויה משילוב של מתכות יקרות ערך, המעוטרת באמייל ואבני חן. הביצה היוקרתית בסרט, היא חלק מקו שלם של ביצים, שהפכו לסימן ההיכר של "Faberge", אחת מחברות התכשיטים היוקרתיות בעולם. החברה הוותיקה, שהוקמה במאה ה-19, מתמחה חוץ מביצים גם בעיצוב תכשיטים החביבים על האצולה האירופית ומהווים סמל סטטוס עבור עשירי העולם. בחודש שעבר, נפתח הבוטיק המחודש של המותג בז'נבה, כדי להעניק לנשות החברה הגבוהה חווית קנייה מודרנית יותר. על העיצוב הופקד מי שנחשב הילד השובב של עולם העיצוב, המעצב הספרדי הצעיר היימה היון. על היון הוטלה המשימה הלא פשוטה של להעניק לחנות מראה עדכני ומודרני תוך שמירה על הקלאסיות והאלגנטיות שמאפיינת את המותג ולקוחותיו.
הילד מתמתן
הבחירה בהיון לעיצוב הבוטיק המחודש של פארבג'ה אינה מובנית מאליה. בכל זאת, מדובר במקום אליו מגיעות נשות האריסטוקרטיה האירופית למדוד תכשיטים בשווי מאות אלפי דולרים. האלמנטים הקרקסיים שכה אהובים על היון והשרבוטים הרנדומאליים האופיינים לו, לא תואמים את הסגנון המאופק והנקי של המותג. היון נדרש למתן את עצמו ולסגת מהעיצוב המופרע לטובת גישה מעודנת יותר. ההימור שלקחו עליו פארבג'ה בהחלט הוכיח את עצמו - היון עמד במשימה בגאון.
כבר מהכניסה לבוטיק, היון טרח לרמוז לעוברים ושבים שהמקום שהם חולפים לידו מיועד לאלו שהממון רווי בכיסם. המבקרים בחנות נכנסים אליה דרך דלתות גדולות ומרשימות, מורכבות מפנלים עשויים זכוכית בצבע אדום עוצמתי ודרמטי, ועליהן חיתוך גס של דוגמאות אבני חן שונות. באמצעות אלו, היון הצליח ללכוד את קרני השמש המאירות דרכן, המפארות את הכניסה בצורה אלגנטית ששום גוף תאורה מלאכותי לא היה יכול לעשות במקרה של דלת גדולה ואטומה.
יש מי שירגיש פה בבית
מחלל הכניסה הקונות הפוטנציאליות מובלות לחדר המרכזי. שם, באווירה נינוחה וביתית הן מודדות את התכשיטים. עושה רושם, שמטרתו של היון הייתה ליצור אווירה אינטימית שתשאב את הלקוחות לעולם של פארבג'ה ותנתק אותן מכל מה שמתרחש מחוץ לו, מתוך המחשבה שבצורה כזו יהיה קל יותר להיפרד ממאות אלפי יורו. בפינת הישיבה ישנו שילוב המאזן בין הכובד של הספה המרופדת לעדינות של כסא האוהבים שעשוי מעץ הניצב לצידה, המוכיח כי היון השכיל לעצב בפשטות חומרים יקרי ערך. להעצמת תחושת היוקרה, היון בחר להשתמש בחומרים יקרים במיוחד, כמו שיש מסוג Carrara, מגוון של סוגי עץ נדירים ואת הקירות מכסים וילונות משי שעוטפים את החלל ומעניקים לשוהים במקום תחושה רכה, עוטפת ומגנה. גם סקאלת הצבעים שהיון בחר: גוונים בהירים ונגיעות של סגול, משדרת רכות וניקיון עיצובי. האדום הוא הצבע הדומיננטי והאצילי שחוזר על עצמו בקצב אחיד ומדוד באזורים השונים החל בדלתות הכניסה, מסגרת השולחן המרכזי, וכלה במסגרת המראה שתלויה על הקיר.
בכל זאת שומר על הטאץ'
שפתו הייחודית ו"חתימתו" האישית של המעצב באה לידי ביטוי בריהוט וגופי התאורה בבוטיק המחודש. השנדליירים המשתלשלים מהתקרה שומרים על צביונו המודרני של המקום עם קריצה לעולם הישן והזוהר באמצעות ברק מטאלי. הגוונים המטאליים שאהובים על היון מתחילת דרכו המקצועית, מבטאים בבוטיק את האלמנט היוקרתי. אלו תורמים לחלל מראה שבו הישן פוגש את המודרני והמודרני מכבד את הישן.
עוד מוטיב עיצובי שמאפיין את היון ועליו הוא לא ויתר גם הפעם, הן מראות שמעטרות את התקרה וחוזרות על עצמן בפרויקטים שונים ומגוונים שלו, כדוגמת מותג הנעליים "קמפר" שנפתח במהלך 2009 בטוקיו. מעבר לתפקידן הפונקציונאלי של הגדלת החלל, היון מוצא במראת התקרה אלמנט סקסי ומסתורי שעומד במבחן הזמן. ואם במבחן הזמן עסקינן, נראה שעיצובו עיצובו הכולל של הבוטיק, המורכב באופן מודע מאלמנטים נצחיים, בהחלט יעמוד בו.