החורף הזה מביא עמו שני סגנונות עיצוב קוטביים. האחד, שמוכר היטב לכולנו, הוא המינימליסטי-תעשייתי - תורה עיצובית שניתן לתמצתה בעזרת מושג שטבע האדריכל והמעצב לודוויג מיס ון דר רוהה: Less is more (פחות זה יותר). מצד שני, אם מאסתם בסגנון הסגפני, תשמחו לשמוע על טרנד שסוחף את העולם, שובר את הכלים ועושה שימוש במגוון חומרים, צבעים, צורות ומרקמים.
הסגנון החדש נראה עמוס, קצת מבולגן ואפילו תיאטרלי. אבל מעצבים מסבירים כי אם נתבונן היטב נגלה בו סדר והיגיון - למעשה, מערכת מאורגנת של חוקים וכללים.
הסיבה לפריחתו הססגונית של סגנון העיצוב החדש לא ממש ברורה, ועד שיגיע הסבר רשמי נסתפק בשתי גרסאות להיווצרותו. הראשונה מצביעה לכיוון המשבר הכלכלי הגלובלי שפקד אותנו אשתקד: פרטי עיצוב רבים שלא נמכרו בתקופת המיתון "נארזים" ונמכרים עתה בחבילה אחת, מה שיוצר את המראה העשיר.
את הגרסה השנייה לפריחתו של הטרנד מביא לנו המעצב מיכאל ששון, מבעלי חנות העיצוב לילדים קרוסלה, והאחראי על עיצובו האקסטרווגנטי של הבית מסדרת הטלוויזיה "האח הגדול". לדבריו, מעצבים רבים מאסו בסגנון המינימליסטי, שהשתלט על עולם העיצוב, ופנו לכיוון ההפוך - הססגוני והמגוון.
לא משנה באיזו גרסה תבחרו, הטרנד ה"מבולגן" פוטר אתכם מהצורך ליצור מראה אחיד ונקי לביתכם. חסל סדר התאמת הספה לווילון ולאריח שעל אדן החלון.
הרוקוקו של המאה ה-21
על אף שמדובר בטרנד חדש זו אינה הפעם הראשונה שסגנון עיצוב עושה שימוש נרחב בהרבה פריטים, בשילובי צבעים ובאלמנטים גרפיים. במאות הקודמות סגנון זה זכה לשמות כמו "רוקוקו", "ארט נובו" ו"אוריינטלי". במאה ה-21, כשאנו כל כך שבעים מהמינימליזם, יש המכנים אותו "מקסימליסטי".
יוסי גולדברג, מעצב והבעלים של חנות הרהיטים אלמנטו, מציע בקולקציית 2010 רהיטים ופריטים העונים על הקריטריונים של המקסימליזם. לדבריו, את ההשראה הצבעונית הוא קיבל מהסקנדינבים, שסובלים ממזג אוויר אפור וקודר ומוצאים מפלט צבעוני ברהיטים ובעיצוב הבית.
"העושר הצבעוני והגיוון האינסופי של הצורות הגרפיות מקנים ייחודיות לכל בית", מסביר גולדברג. "מכיוון שאין אפשרות לחזור על הצורניות המשתנה ולשכפל אותה שוב ושוב, לא ניתן לעשות 'קופי-פייסט', כמו בעיצוב הבית המינימליסטי, שהתחיל לעורר תחושת שעמום".
מדובר אולי במושג חדש בעולם העיצוב, אבל ה"מקסימליזם" נכנס אלינו הביתה כבר לפני שנים - בלי שממש שמנו לכך לב - לשירותי האורחים. בגלל (או אולי בזכות) שטחו הקטן של חלל זה אפשרויות העיצוב בו אינסופיות.
אורי אליס, מנהל קשרי אדריכלים בחברת מוצרי הסניטריה ויה ארקדיה, מספר כי לקוחות רבים משקיעים עשרות אלפי שקלים בעיצוב של שירותי האורחים: "יש דרישה ליצור ערבוב של סגנונות בשירותי האורחים. לדוגמה, חיפויי קיר בסגנון עור מבריק, רצפת פסיפס מוזהבת המנצנצת בחשכה, כיור המונח על שיש בגוון ברונזה וברז שחור מעוטר באבני קריסטל".
התוצאה היא שירותי אורחים המקרינים מורכבות ואפילו בלגן; גם אם ממש נתאמץ לא נוכל להישאר אדישים למראה החלל העמוס. כעת סגנון זה יוצא מהשירותים לשאר החדרים בבית.
סגנון לכו-לם
הבשורה המשמחת ביותר במקסימליזם, היא שהסגנון אינו מצריך אותנו להוציא סכומי עתק על רהיטים ופריטי דקורציה שונים לבית. פריטים שמוצעים בשווקי הפשפשים ובחנויות יד שנייה נכנסים לקטגוריה המקסימליסטית, מה שיכול להפוך את העיצוב גם לזול יותר וגם לידידותי לסביבה.
אווה סמואלוב, מעצבת הבית של הדיזיין סנטר מציינת כי שילובי טפטים צבעוניים, שולחן עץ כפרי, כיסאות בעלי רגלי ניקל, וילונות עשויים בדי תחרה רומנטיים ופרטי אווירה משלימים כמו ואזות פרחוניות, מהווים דוגמה לבית המעוצב בסגנון זה.
סמואלוב מוסיפה שכדי ליצור מראה מעניין ומתוחכם מבלי להיות "קורבן סגנונות", יש צורך בתכנון מוקדם שימנע גודש מעייף מדי. כלומר, גם בסגנון זה שנראה לנו כחסר כללים, מומלצת להיעשות עבודת הכנה, בין אם זה שוטטות בחנויות הרהיטים, גלישה באינטרנט או עלעול במגזינים לעיצוב, שיסייעו לנו לשלב בצורה נכונה את החומרים, הצבעים והטקסטורות.
לשלוט ברעש העיצובי
אי אפשר לדבר על מקסימליזם בלי להזכיר את הבית של המדינה - בית "האח הגדול". לדברי ששון, עיצובו של הבית מתבסס על סדר מופתי, החללים מבוססים על צורת יהלום (המטבח, למשל) והוקדשה מחשבה רבה להתאמת הצבעים הרבים.
"הבאנו בחשבון שהדיירים יבלגנו את הבית", מספר ששון. "שהם יעבירו את המגבות, את המצעים ואת הכריות ממקום למקום - אף על פי כן העיצוב נשמר, מתפקד ומעיד שיש היגיון ב'רעש העיצובי"'.
לדבריו, מאחר שאין לנו תרבות מגורים ותיקה ומבוססת, כמו לאירופאים למשל, לעיצוב המקסימליסטי סיכוי טוב להיכנס לבית הישראלי. וכמו כל דבר בחיים, כדי שהבית שלכם לא ייראה כמו אוסף מקרי של פריטים - רצוי שגם את המקסימליזם תאמצו במידה.