מעלים לכם את הסעיף

אחרי חיפוש מתיש שכלל אינספור טלפונים, רישום אצל כל המתווכים בסביבה ומנוי לכל האתרים הרלוונטיים, מצאתם סוף סוף את דירת חלומותיכם. ברכות! המחירים המופקעים שבעלי הדירות דורשים מהשוכרים כבר הפכו ממזמן לעניין שבשגרה, אך לאחרונה נודע לוואלה! בית על שלל סעיפים מוטרפים שבעלי הבית מרשים לעצמם להכניס לחוזה השכירות. הם כמובן לא חוששים מתגובת השוכרים, יש הרי תור ארוך של אנשים נואשים שמחכים להיכנס לדירה אם רק תמצמצו. הנה כמה סעיפים קיצוניים ביותר שיגרמו גם ללמודי הניסיון להצטמרר ואולי אף לשקול את הצעד שאין ממנו חזרה – לחתום על משכנתא.

* הדייר מחויב להתפלל בבית הכנסת הסמוך לנכס בכל יום שישי -כנראה שבעל הדירה המיסיונר מנסה להתחבב על הציבור הדתי המתגורר בשכונה, ודואג להשלים להם מניין על חשבון הדייר.

* על הדיירים חל איסור מוחלט לשמוע מוזיקה בסופי שבוע - מנסים להחזיר אותנו בתשובה?

* הדייר מתחייב להניף דגל ישראל במרפסת ביום העצמאות. כשמדובר בבעלים פטריוטים אל תצפו למשהו אחר ויש מצב שהם אפילו יעברו ליד הנכס ביום השבתון, כדי לראות שעמדתם במשימה הלאומית.

* על הדייר חל איסור מוחלט לדבר עם חלק מהשכנים, או להזמין אותם לתוך הנכס - כנראה שבעל הדירה המיזנטרופ הצליח להסתכסך עמוקות עם השכנים, ולפיכך הדייר האומלל הוא חלק מהפרופגנדה.

* הדיירת שנכנסה לדירה הייתה ללא בן זוג. במידה ובמהלך תקופת השכירות לדיירת יהיה בן זוג, הנ"ל יוכל לישון לא יותר מפעמיים בשבוע בנכס - יש נטייה לדמיין את בעלי הדירות כאנשים אומללים, עריריים וקנטרנים. במקרה הזה הסטריאוטיפ נשמע מחמיא.

* הדייר מתחייב שלא להלין בדירה יותר מאדם אחד נוסף מלבדו, גבר או אישה, גם לפרק זמן קצר. הטיעון ה"הגיוני" שיכול להיות לבעלים בהקשר של סעיף זה הוא שהמחיר ניתן לדייר בודד, ובמידה ויכנס אורח הנכס שווה יותר ועלותו בהתאם. המטרה ככל הנראה היא למגר את מגורי הקומונה. יש סיכוי שסעיף זה יכול בהחלט להועיל לכם במידה והחברים שלכם הם מהזן המתעלק.

* הדייר יקבל הנחה בשכר הדירה תמורת האכלת החתולים שנמצאים בבניין - ההנחה מתקזזת כמובן עם האוכל שתיאלצו לרכוש לחתולים ולכן אין כאן שום הנחה אלא יותר מחייבות אישית, שבעל הדירה מנסה להפיל עליכם. המטרה אולי נעלה – אבל רק שכרתם דירה, לא הקמתם סניף של צער בעלי חיים.

* טיפול העץ שממוקם בכניסה לבניין הוא באחריות הדייר, לרבות גזמתו בעונת הסתיו. על הדייר לדאוג שהעץ יראה מטופח כל ימות השנה - הבעלים לא מעוניינים להוציא כסף מיותר, והרי למה להם?! אם יש להם דירה שווה להשכיר וכל דייר פראייר ישמח לעשות הסבת מקצועית לגננות.

בחוזה יש פירוט דקדקני של תכולת הדירה לרבות מדף מעץ מט ליפול במטבח ונקודה של קו טלפון ישן, מהתקופה שבה היה נראה כמו שקע בקיר. כאן כנראה מדובר בבעלים מבוגרים במיוחד (ככל הנראה ממוצא יקי), המתקשים להיפרד משרידים ארכיאולוגיים.

השירותים בדירה הם בול פגיעה ובאם הדייר מעוניין באסלה, ישלם בעצמו עליה ויהיה רשאי להסירה בסיום החוזה - סביר להניח כי בעל הנכס הוא שאנטי באנטי שחזר מהודו ומאמין בתנוחה הטבעית של חילוף החומרים בגוף, אחרת אין דרך להסביר את התופעה ההזויה.

יש להקפיד כי שמו של בעל הנכס יהיה על תיבת הדואר ולא של הדייר. בנוסף אין לתלות שלט על הדלת - מישהו פה פוחד שידעו שהוא משכיר את הדירה? ייתכן שמדובר בדירה שנמצאת במרכזו של מאבק ירושה, או שסתם מדובר בבעל בית רכושני במיוחד.

חדר אחד בדירה יהיה נעול דרך קבע ואין לדייר רשות להיכנס אליו בשום פנים באופן - או שהחדר משרת את הבעלים כמחסן שזה עוד איכשהו לגיטימי, או שהוא מסתיר שם את גווית אמו. כדאי בכל מקרה לשאול, שלא תמצאו את עצמכם בסצינה מ"פסיכו".

לדייר אסור לתלות תמונות על קירות הדירה, לא על ידי מסמרים ולא על ידי הדבקות שונות, גם לא בהבטחה שהקירות יצבעו ויתוקנו - שוב נתקלנו בבעל בית ממוצא יקי שדוגל בקו עיצובי מינימליסטי. מצאו לכם דרכים אחרות להחיות את הדירה. אולי אקווריום.

אין לתלות כביסה במתקן זמני או קבוע במרפסת הדירה שפונה לרחוב, אלא רק במרפסת האחורית - זהו אחד הסעיפים היותר אסתטיים ששמענו עד כה. עם זאת, הסעיף עדיין מופרך בהתחשב בעובדה שאנחנו גרים בעיר מזרח תיכונית ולא באגף במוזיאון הלובר.

חוזה השכירות נחתם לשנה, אך כל שלושה חודשים הדיירים מחויבים לפנות את הדירה לחודש שלם ולחזור אליה רק בסיומו - זה מה שקורה כשהבעלים רוצים לרקוד על שתי חתונות במהלך השנה, מבלי לפספס חלילה את דמי השכירות הגבוהים שמשלמים התיירים שבאים ארצה מפעם לפעם. שוב יצאתם פראיירים.