מועדים לטרחה

איך אתם מעדיפים את החג שלכם – בבית עם כל הטרחה, או להתארח אצל קרובים ולעמוד שעות בפקקים? הצביעו והשפיעו

אפרת בראשי וליה פן
16/09/2009

(אילוסטרציות: shutterstock)

להתארח (אפרת בראשי)

אין יותר נוח, כיפי ומפנק מלהתארח אצל משפחה או חברים בחגים של תחילת השנה, זה מה שנקרא "ושמחת בחגייך". כל ההכנות המתישות, ההתארגנות המלחיצה, התבשילים, המתח והתקווה לרצות את כל האורחים בערב הזה, לא מכבידים על הכתפיים שלכם כשאתם אורחים.

חסר לכם מה לעשות? אתם עובדים כל כך קשה כל השנה, אז גם בחג אתם צריכים לעבוד? מה אתם צריכים את כל האחריות הזו? אם חלילה וחס למישהו מהאורחים תכאב הבטן ביום שאחרי הארוחה, באופן טבעי לחלוטין, בלי היסוסים מיותרים, האצבע המאשימה תופנה לאוכל שהמארחים עמלו עליו כל כך הרבה. תגידו לי, זה שווה את זה? אל תשכחו שבתור אורחים אתם תמיד יכולים לפרוש מתי שמתחשק לכם, בתירוץ שהילדים מתים מעייפות ולא הספיקו לישון אחר הצהריים.

המארחים האומללים לעומת זאת, יאלצו להעביר את הערב הארוך בנחמדות, לפעמים מאולצת עד אחרון האורחים, ותמיד יהיה האורח התורן שיתעקש להישאר עד השעות הקטנות של הלילה, ולספר סיפורי נוסטלגיה מהילדות או מהצבא.

לא נוכל להתעלם מגולת הכותרת שמגיעה בסיום הערב המעייף הזה: האורחים הולכים הביתה לישון כמו תינוקות אחרי ארוחה טובה, ואילו המארחים צריכים לנקות את ערימות הכלים, הבלגן והלכלוך שנשאר. עזבו אתכם מכאב ראש, החג הזה קנו לכם משהו יפה ללבוש, הצטיידו בזר פרחים שופע, או סרוויס מהודר בצירוף אגרת שנה טובה, וצאו להתארח אצל חברים או משפחה.

לארח (ליה פן)

דמיינו לעצמכם את התמונה הבאה: נתיבי איילון/כביש 6/כביש החוף/כביש מספר 1 - או כל אחת מהדרכים שעתידות להיפקק בערב ראש השנה. אתם עומדים זו השעה השנייה ברציפות. מאחורה הילדים חסרי סבלנות, הסבא או הסבתא מטרחנים בראש ואתם צופרים וצורחים. לא משנה איזה חישובים תעשו; "נצא מוקדם כדי לחמוק", או "נצא מאוחר כשכולם כבר יאכלו" – סביר להניח שתמצאו את עצמכם תקועים, עצבניים, רעבים ומאחרים.

זו לבדה יכולה להיות הסיבה שעדיף לערוך בבית את סעודת החג. זה הרי לא משנה כמה תצטרכו לעבוד – לפני ואחרי - או איזה בני משפחה תיאלצו לארח – העיקר שלא תעמדו בפקק. זו אולי הסיבה העיקרית, אבל בוודאי לא היחידה. כי אם לא מספיק הסיוט בדרכים, אין דבר שיכול למוטט עוד יותר את מצב הרוח מאוכל תפל. ואתם הרי מכירים כבר את הקלישאה הוודי אלנית – לא זו בלבד שהאוכל לא טעים, גם המנות קטנות. ארוחת חג בבית מבטיחה שהשליטה הקולינרית, איכותית וכמותית, נמצאת בידיים שלכם. אל דאגה, זה לא אומר שאתם תבשלו בעצמכם את הסעודה כולה; יש לכם את הפריבילגיה להטיל על כל אחד מבני המשפחה להכין את הספציאליטה שלהם – הם הרי יהיו אסירי תודה שאתם מארחים אותם – כמו גם לגבות עם אוכל מוכן שאתם סומכים על המקור שלו ולדאוג שיהיה מספיק ממנו.

עניין נוסף שעומד לזכותכם הוא היכולת לשלוט בקצב של הערב, ועל ידי כך להימנע מהתנחלות רבתי של הדודים על הספה. תזמון מדויק של הקינוח, למשל, יגרום לאורחים לעזוב בדיוק ברגע הרצוי.

ואז מגיע התענוג האמיתי. בעוד כולם משרכים באיטיות וכבדות את רגליהם אל המכוניות ומתכוננים נפשית למרתון המשפחתי הנוסף שהם עומדים לעבור בזחילה, אתם יכולים לשתות כוסית דז'יסטיף, להיכנס למיטה ולשמוח על כך שהמקרר שלכם מפוצץ עכשיו באוכל לשבועיים.

  • ראש השנה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully