בוגרים לגילם

מערכת הישיבה של אסף וקסלר ואסף גרינשפן בוגרי מכון הטכנולוגי חולון, מספקת פתרון לחללים קטנים. במקום למלא את הבית באינספור רהיטים, הם בנו מערכת ישיבה בה כל פריט ממלא שתי פונקציות: כסא שהופך לכורסא, ספה שהופכת לספסל ושולחן אוכל שהופך לשולחן קפה נמוך. השינוי נעשה בדגש על הפונקציות ומתרכז בפשטות התפעול.

נעמה פוטרמן, בוגרת המכון הטכנולוגי חולון, משתמשת בשטיחים משומשים ליצירת כורסאות. מושב הכורסאות נוצר כתוצאה מגלגול השטיחים, כשצורת המשענת נתמכת בעזרת טבעות סביבן ליפפה פוטרמן את השטיח. הכורסאות ניתנות לאחסון האחת בתוך השניה, וכך לא תופסות מקום בחלל כשהן לא בשימוש.

אלה דקל, בוגרת שנקר, לא כל כך אוהבת מגשים. זה מזכיר לה חוויות קולינריות לא כל כך נעימות כמו אכילה בחדרי אוכל צבאיים או בבתי חולים, לא עלינו. יחד עם זאת, השימוש בו נחוץ ומתבקש בחללי אוכל ציבוריים. כדי לפתור את הבעיה ולבטל את השימוש במגש, היא עיצבה מערכת כלי אוכל שאינה תלוית מגש. הכלים עשויים קרמיקה בשילוב סיליקון ומתחברים אחד לשני בנעילה גיאומטרית פשוטה באמצעות מחבר גמיש מסיליקון. הכלים מתאימים גם לארוחות בופה, קייטרינג, מלונות, בתי קפה וכדומה.

לירן פאליק טבת, בוגרת שנקר, עצבה כיסא בהשראת מצב גוף האישה במהלך ההריון, עם התייחסות לשכבות, מתיחה, עיוות, וחוסר שליטה על גוף/החומר. היא השתמשה בגזרה פשוטה שלתוכה הזריקה שני סוגים שונים של פוליאוריטן, אחד ספוגי ואחד קשיח. כתוצאה משילוב החומרים הספוגי והקשוח, הכיסא שעשוי מחומר ופרטים שאינם נשלטים, כמו קפלים, מקבל צורה מוגדרת ונשלטת.

אריאל בן לולו, לירון רביבו ומיכל קסלר, בוגרי מכללת הדסה ירושלים שמים קץ ל"תעביר לי את המלח בבקשה" בעיצובם את מלחייה ופלפלייה אישית לכל סועד, המוצמדות אחת לשנייה ומולבשות על הצלחת. המוצר נולד מתוך התבוננות ובחינת תרחישי שימוש של עיוורים וכבדי ראייה במלחיה ופלפלייה. לא עוד גישושים לחיפוש המלחייה או תלות באנשים. המוצר מורכב משני חלקים בעלי צורה משלימה המתחברים ליחידה אחת על ידי מגנט.

בן שקולניק, בוגר מכללת הדסה ירושלים, עיצב מאפרה בשיטת כרסום על פי גריד קבוע. בסיס המאפרה עשוי עשרות גזרי עץ, והרגליים עשויות מגפרורים. העיצוב היוצא דופן יוצר גם משחק למשתמש, שצריך לבחור מהיכן לתלוש את הגפרור הבא מבלי לפגום ביציבות המאפרה. הגפרורים הינם "strike anywhere mach", המאפשרים הצתה על כל מצע עם חספוס קל.

גיל שפי, בוגר בצלאל, בבחר לחבר בעבודתו עבודות יד מסורתיות לצד מודרניות. הוא בחר לבדוק את החיבור באמצעות שילוב בין עבודת יד פלסטינית מסורתית של קליעת נצרים, לבין תעשיות מודרניות כמו יציקות מתכת, נגרות ופלסטיקה. באמצעות טכניקה שהוא פיתח המשלבת בין הטכנלוגיות, שפי בנה פרטי ריהוט כמו שולחן, גוף תאורה ושרפרף.

אורית גולדשטיין, בוגרת בצלאל, מעניקה פתרון עיצובי למשתנות הבול קליעה (אסלה אלטרנטיבית) שנחשבות במחקרים הרפואיים כבריאות לגוף בשל תנוחת הכריעה. החלק המרכזי של האסלה עשוי קרמיקה והמדרך עשוי עץ טיק ובנוי בצורה משופעת היוצרת תמיכה לכף הרגל, ליציבות טובה ונוחה. אופן השטיפה זהה לאסלת שירותים רגילה וחיבורי האינסטלציה מתאימים לחיבורים הסטנדרטים.

יואב אבינועם, בוגר בצלאל, עוסק בשימוש חוזר בשאריות עץ כתגובה ליחס בתרבות שלנו לשימוש וניצול חוזר של חומר. הוא השתמש בתבנית מוכנה מראש, אליה יצק את הנסורת והשרף וכך יצר למעשה אתסטיקה חדשה מחומרים שהיו מיועדים להיזרק.