"הכול התחיל מפרויקט הגמר שלי בבצלאל. רציתי לעצב מכונת שוקולד ביתית, בדומה למכונת קפה, וכחלק מהמחקר בנושא הלכתי לשוקולטיירים הבודדים שהיו אז (1997) בארץ. אחד מהם היה מקס ברנר", מספרת מעצבת הכלים איריס זוהר (40) על תחילת דרכה המקצועית.
הפגישה בין ברנר וזוהר הולידה שת"פ: במסגרת ההסכם בין הסטודנטית הצעירה לחנות השוקולד הקטנה שברעננה, מקס ברנר הציעו לפנק את המבקרים בתערוכת הסיום של בצלאל, בשוקולדים איכותיים ולהדגים בעזרתם כיצד פועלת המכונה שעיצבה זוהר. היא בתמורה עיצבה להם כלי מיוחד להגשת שוקולד, תחת השם Suckao (שילוב של Suck Cacao) - בתחתית הכלי יש מקום לנר שממיס את השוקולד, ובחלקו העליון נמצא קש מתכת שמאפשר לשאוב את השוקולד הנוזלי.
מקס ברנר שמחו על ההמצאה, וביקשו מזוהר לעצב להם כלים נוספים. הכלי השני שעיצבה היה Hug mug - ספל חיבוק, ללא ידיות, שמאלץ את המשתמש לחבק את השוקולד ולהתמסר לחוויה הקולינרית והחושית. "מקס ברנר" לא ממש ידעו איך לאכול את הרעיון של כוס ללא ידיות, אבל הפלרטוט של המשתמש עם הכלי, שבתה אותם בסופו של דבר והוא הפך להיות הכלי המזוהה ביותר עם הרשת, שחוותה באותו זמן תקופת צמיחה.
תצאו מהאכילה האוטומטית
"אני מודעת לכך שהעיצוב שלי שובר שיגרה", אומרת זוהר, "וזו בדיוק המטרה שלי. אני רוצה שהכלים יגרמו לאנשים לפעול שונה ולצאת מהמקום של הטייס האוטומטי. הם מצריכים שיתפסו אותם בצורה אחרת ממה שרגילים, שישתו ויאכלו מהם בצורה מפתיעה, שינקו אותם בצורה שונה ובכלל יתייחסו לתוכן שלהם. כמו שליין יש תורה שלמה הכוללת כלים וטקסים, כך גם לשוקולד".
במהלך הראיון שנערך בבית קפה, זוהר בוחנת כל פריט המונח על השולחן. היא בודקת את ארץ הייצור בתחתית כוס הסודה, את הקשית הקטנה שנגזרה במיוחד לכוס ואת סימני המדיח שנותרו על הדופן. "אלו דברים שאני מתייחסת אליהם ברצינות רבה כשאני מעצבת", היא אומרת ומספרת שהחלום שלה באופן מפתיע, הוא שכל מסעדה ובית קפה יגישו את המזון בכלים שעוצבו במיוחד עבורם, כשהם משמשים כחלק מה- DNA של המקום בדיוק כמו עיצוב החלל והלוגו.
הכלים של זוהר מאופיינים בשפה נקייה והם אינם משקפים טרנדיות. לזוהר, שהיא גם בעלת תואר בפילוסופיה עם התמחות באסתטיקה, היה חשוב לצקת כלים שיעזרו לכם להתענג על כל ביס ולהחזיר אתכם רק לרגע, לימים בהם פולי שוקולד היו חומר גלם נדיר, המשול לזהב.
במקביל לעיצוב הכלים ל"מקס ברנר", זוהר עובדת על מוצרים נוספים שהופכים אותה למעצבת רב ממדית. כך לדוגמא כשנולדה ביתה הבכורה, עיצבה סדרת פריטים רכים עשויים לבד שנקראים "איגי" (כשם החיבה שלה בבית), שכללו תיקים, ארנקי טישו ומתקנים לנייר טואלט. חברת Fred & Friends האמריקאית מוכרת את המתקן לקיסמים שעיצבה זוהר בצורת משאית קטנה על גלגלים שנעה על השולחן ממקום למקום.
ל"עלית" עיצבה את הכוס עם הלב, ששוב גורמת למשתמש לאחוז בה בצורה שונה מהרגיל. וכשלקוח מגיע אליה ומבקש ממנה מוצר הכי פשוט, הכי זול והכי סטנדרטי היא מבהירה לו שטעה בכתובת.