כשהיפנים עברו לבאוהאוס

מינימליזם בעבודה ואהבה לבנייני העיר תל אביב הם אלה שהובילו את האדריכלית מרין אלי, לפתח את המותג החדש "Architecture on paper". במשך 3 שנים עובדת אלי, בת 32 ואדריכלית בעיסוקה, על פיתוח המותג החדש שלה. ביום היא אחראית במשרד "רונה כהן אדריכלים" על פרויקטים אדריכלים בתחום המגורים, ובלילה היא שוקדת על מבנים קטנטנים מנייר המתעדים את האדריכלות בתל-אביב.

אלו עשויים בטכניקה יפנית המשלבת אוריגאמי (קיפולי נייר) וקיריגאמי (חיתוכי נייר) שנראים כפופ –אפ מינימליסטי. החלוץ בתחום "אוריגאמי אדריכלי" (O.A) הוא הפרופסור והאדריכל היפני מסהירו קטני (Masahiro Chatani), שהמציא את השיטה בשנת 1981 ומאז הוציא ספרים רבים בתחום, הציג בתערוכות רבות וזכה לפרסום נרחב בעולם.

מעטים האנשים שהולכים בעקבות קטני ויוצרים בטכניקה שהמציא בשל המורכבות והסיזיפיות שבדבר, אך את מרין שנחשפה לעבודותיו במקרה זה דווקא משך וסיקרן, והיא היחידה בארץ שעוסקת בתחום.
שילוב שתי הטכניקות של אוריגאמי וקיריגאמי על נייר בודד שבו חיתוכים וקפלים משני צידיו בלבד, חושף מודל תלת מימדי של מבנה בגודל 16x11ס"מ, הנפתח לזווית של 90 מעלות.
"זוהי צורת ביטוי מינימליסטית ביותר" מציינת מרין "באמצעותה אני בוחרת לבטא את הבניינים השונים. הקסם ביצירות אלו, זו הצניעות והפשטות שלהן מצד אחד, עם המורכבות הגדולה שהן מכילות מצד שני".

המבנים של מרין הם מעיין פסלים מנייר אקולוגי נטול עץ (מורכב 5% עץ ו - 95% חומר מקשר), שעומד בקיפול ובפתיחה מרובים בשל דחיסותו. אלו המאופיינים כאדריכלות מודרנית/באוהאוס נעשים בנייר לבן, והאקלקטיים שביניהם בגוון צהבהב.

תהליך היצירה של כל מודל מתחיל בשיטוט ברחובות תל אביב שבו מרין בוחרת בניין מסוים כבסיס ליצירה. לאחר מכן, היא מאתרת תיעודים שלו, תמונות היסטוריות ושרטוטים אדריכליים של תכניות וחזיתות, תוך שהיא פונה לאדריכל שתכנן אותו, או באמצעות תכניות שנמצאות בעיריית תל אביב. מבנה שלא ראתה במו עיניה היא לא מייצרת "החיבור למבנה וההתרגשות שנוצרת אצלי כתוצאה מנוכחות במקום" מציינת מרין "היא שנותנת לי את הדרייב ליצור אותו". כל מרפסת, חלון, מדרגה או גגון מתועדים אחד לאחד באמצעות חיתוכים וקיפולים במרחקים מוקפדים, שיוצרים דגמים מינימליסטיים קלילים ואווריריים, המעניקים לארכיטקטורה ערך מוסף והתייחסות מדוקדקת למרכיביה. חלק מהפתחים האדריכליים שמרין יוצרת נותרים סגורים למחצה ובכך מאפשרת לרוכש אותם לפתוח באופן עצמאי ועדין, באמצעות קיסם ולשחק בצורה ובתאורה שחודרת אליהם.

מבנים כמו בית אנגל, בית הלפרין ובית אידלסון המהווים אבן דרך בהתפתחות האדריכלות הישראלית הם המודלים הראשונים של מרין, ובהמשך היא מתכוונת ליצור את מרבית מבני העיר. על כל אחד מהדגמים ישנה מעיין תעודת זהות המפרטת את שמו, שנה שהוקם, שם האדריכל, והרחוב בו נמצא, והם מגיעים בתוך צלופן שקוף שהופך למזכרת אולטימטיבית.

בימים אלו מרין עובדת במקביל גם על מבנים בערים גדולות בעולם כמו פריז, ברלין ולונדון והיא מצפה מהמוצר להימכר גם בארצות שמעבר לים למרות שמבנים מפורסמים כמו האייפל והביג-בן לא תמצאו אצל מרין "יש מספיק אדריכלים שתיעדו את אלו".
אפשר להשיג את "Architecture on paper" בחנויות עיצוב כמו "לעילא", מרכז הבאוהאוס, סקצ'בוק ועוד במחיר 40-45 שקלים ליחידה.