מיליון דולר עם נעלי ים

אריק בן שמחון הוא אחד מתוך 11 המעצבים שנבחרו להציג פריטים ברחבה המרכזית בתערוכת העיצוב במילאנו, שהתקיימה באפריל האחרון. בן שמחון בלט מבין 2,000 המעצבים שהשתתפו בתערוכה כולה ולאחר ש"סומן" כבר בשנה שעברה, מצא עצמו השנה במרכז. "שנה שעברה הרגשתי כמו בחורה שעומדת במיני בכיכר העיר", מספר אריק, "כל כתבה שסיקרה את התערוכה, פתחה עם הקולקציה שלי. השנה הרגשתי יותר נינוח, ידעתי יותר איך הדברים עובדים ונהניתי יותר".

קולקציית 2009 של בן שמחון נשענת על אופנה ספורטיבית וממשיכה את קו הקולקציה הקודמת, בה כיכבה כורסת "מעיל הרוח", שהוצגה בין היתר בבית האח הגדול. "אופנה ועיצוב הם שני תחומים שמתערבבים בשנים האחרונות והם מגיבים לתרבות ברמה המיידית, בניגוד לאדריכלות", אומר בן שמחון.

הקולקציה מורכבת מספות הבנויות מקוביות, בדומה לריבועי השרירים בבטן; כיסאות נמוכים על גלגלים, עם מושב אופניים; ערסלים; שקי אגרוף המשמשים כמתקן לעיתונים, ואפילו כיסא תינוק. כולם עשויים מחומרים קלים ונוחים לתחזוק, פולי ראטן, בד דמוי עור ובד המשלב חומר קטיפתי שקל לנקות. הם בעלי אופי משעשע, ומשולל אקסיומות של "איך עיצוב צריך להיראות". גם השמות שבחר בן שמחון לכל פריט הם בלתי רגילים, הערסל הוא "טרזן", גוף תאורה שנדלק באמצעות דגם מוקטן זהה הוא One & Ahalf ושק אגרוף לעיתונים הוא "Bad News".

את הפריטים החדשים ניתן לראות בקטלוג חדש, שצילם אורי אקרמן, בו הם נראים כבתהליך שריפה, בצורה עדינה ומתפתלת, כשהעשן מקבל צורה נוזלית ממש. בין פריט לפריט, מופיעות סקיצות שממחישות את כברת הדרך של כל עיצוב, לצד צילומים של האסוציאציות שבהשראתן נוצרה הקולקציה: כפפות רכיבה, מגנים, חגורות גב ועוד.

אריק נמצא כבר 13 שנה בעולם העיצוב. הוא לא למד את המקצוע מעולם. כשהיה בן 20 וקודם להיות מנהל משמרת בפיצרייה בה עבד, הרגיש שהוא על גג העולם. כיום גג העולם מבחינתו זה לעצב בפועל 50% מהזמן שלו.

גם אחרי שבנה לעצמו שם של יוקרה בתחום ויש לו נציגויות ברחבי העולם, הוא מרגיש שעוד לא הגיע ליעדו ויש לו הרבה מה ללמוד. כשהאקדמיות לעיצוב פונות אליו בבקשה שיבוא להרצות בפני סטודנטים, הוא מסרב. "קטונתי", הוא אומר, "אני לא יכול לקחת על עצמי את האחריות ולהגיד לסטודנט זה כן וזה לא. לדעתי אין פה חוקיות". חוסר החוקיות של אריק, משך את תשומת הלב בתערוכה האחרונה במילאנו. החוק היחידי שהוא מקפיד עליו הוא הריכוז והדיוק לקראת התערוכה. הוא מספר שלפני התערוכה הוא מרוכז ומדויק מאוד. אין בו חשק לשום דבר אחר פרט להתכוננות לרגע עצמו. "אני לא עצבני, לא חרמן, לא מבולבל", הוא אומר, "מקדיש את כל כולי למאורע".

"ישנם כמה מרכיבים חיוניים כדי להגיע לתוצר סופי מוצלח: צריכה להיות מערכת יחסים מעולה עם הצוות: אורי אקרמן הצלם, אלון דרי הגרפיקאי ואנוכי זה שילוב מקצועי מושלם מבחינתי, שהביא אותנו לדבר השלם. דבר נוסף הוא נושא הזמן - צריך ממנו הרבה: לקח לנו 8 חודשים להגיע למצב האידיאלי של הקטלוג, שיהיה אינפורמטיבי ונוכל להמשיך איתו 5 שנים קדימה. ודבר אחרון הוא לנסות ליצור שפה זהה בין מה לאיך שמציגים את הפריטים."

"רצינית אך משעשעת. שפה של מיליון דולר עם נעלי ים. כך גם אני בוחר את החברים שלי. איכותיים, ערכיים, אנשי שיחה, מצחיקים ויחד עם זאת לא מנופחים מחשיבות עצמית."

"רפי כהן, ממסעדת רפאל, פנה אליי במטרה לשדרג ולחדש את העיצוב במסעדה. בגלל המצב, המיתון וכו', החלטנו שניתן כמה היי לייטים בודדים ולא נשנה את כל הקונספט. הדבר הראשון שרפי בחר להתחיל איתו היה כיסא תינוק וככה נולד "Bambino". הבד ממנו הכיסא מעוצב הוא בד "אלים", שמתוכנן לעמוד בכל מבחן שבו הקטנטנים עשויים להעביר אותו."

"כל פעם זה משתנה. נכון לעתה אני מאוד אוהב את ה-Bici, דגם כיסא נמוך אופן עקרוני, בגבהים ובצבעים שונים, על גלגלים עם מושב של אופניים. כשהוא נמצא בחלל פיין, הוא יוצר טוויסט מפתיע, שובר שגרה, ככה לדעתי צריך להיראות עיצוב."

"האדרנלין קיים כל הזמן. אני לקראת סיום הקולקציה הבאה, שכמובן נובעת מהקולקציה הנוכחית, משמרת אותה, מפתחת אותה, לוקחת אותה צעד נוסף קדימה, פחות נוקשה, יותר משוחררת ומשופשפת תרתי משמע."

"אני בדיוק עושה ראיונות למעצבים צעירים שאני רוצה להעסיק. אני משחרר קצת את המושכות בתחום הטכנולוגי שבו אני פחות שוחה, ומפנה לי יותר זמן להיות הארט דיירקטור."