תינוקת יקרה לי יקרה

"ילדים זה שמחה, ילדים זה ברכה". ילדים זה מה זה יקר!

סביר להניח שאם היה נערך מחקר עולמי בנושא ההוצאות הכספיות על תינוקות, אין ספק שישראל הייתה מובילה בפור מרשים על שאר הגויים.

שילוב חד-פעמי בין הבעיה הדמוגרפית המטילה על כולנו אימה, תקופת הצנע עליה סיפרו לנו הדורות הקודמים וג?ן האימא הפולנייה (שנמצא גם בגברים), גורם לנו למנוע מעצמנו קורנפלקס אמיתי תוצרת חוץ, רק בשביל שלתינוק שלנו יהיה את כל מה שהוא צריך, או יותר נכון מה שאנשי השיווק שכנעו אותו שהוא ממש חייב ושבלי זה הוא יגדל להיות דביל, נמוך ומכוער. בקיצור, אחמדינג'אד קטן על הדמי כיס שלכם.

מהסיבה הזאת בדיוק, נראה ששוק מוצרי התינוקות הוא היחיד שהמשבר הכלכלי הנוכחי לא השפיע עליו. אלפי מובטלים טריים לא יעצרו את המשלוח החדש של מוצצי-המדחום, שיגרמו לתינוק שלכם להיראות לוהט בעוד הוא קודח משפעת האלפקות החדשה. ונראה אתכם לא קונים אחד כזה.

התינוק החדש הוא למעשה כמו מתגייס טרי, שכל הורה מרגיש שצריך לצייד אותו כהלכה, מה שאומר להגיע לאפסנאות תינוקות ולרכוש לחייל לעתיד מגוון פריטים מופרכים. למשל, פחות ג'ריקן אלכוהול לניקוי הטבור (זה אמנם נושר תוך שבוע אבל מה רע, תדפקו את הראש עם השאריות), כפפות למניעת שריטה עצמית (שזה למעשה זוג גרביים לידיים אבל עולה פי שש), מתקן לייבוש בקבוקים (מה לא בכבוד של הבקבוקים לבלות לצד הכוסות והפומפייה שלכם על המייבש כלים?).

והרשימה עוד ארוכה - סטריליזטור לחיטוי בקבוקים (תכל'ס? מדובר בקופסת פלסטיק שמכניסים למיקרו עם מים – האריזה של הטייקאווי תעשה את העבודה), מדחום לאמבטיה (תכניסו את המרפק: אם הוא נמס ונושר לאמבט כנראה שהמים חמים מדי) ועד המלך של הפריטים הטיפשיים - כורסת הנקה (אגלה לכן סוד, בהאכלה השלישית באותו לילה אתן לא ממש תתנדנדו עליו בשאנטי עם חיוך מטומטם).

המשותף לחנות למתגייס ולמרכז לתינוק, הוא ששתיהן מנפיקות רשימת ציוד "מומלצת" ושבשני המקרים, זה שקניתם עבורו את המוצרים, יעשה לכם אולקוס בלילות.

אחרי שגמרתם לצייד את עצמכם והתינוק כבר ממש בבית, מתחילה ההוצאה האמיתית, שנובעת ממה שקוראים בצבא "ציוד מתכלה" – חיתולים, מגבונים, מוצצים ומזון לתינוקות. נכון, אתם וההורים שלכם גדלתם ממש בסדר עם חיתול בד שנסגר בסיכת ביטחון ומוצץ גומי פושטי וגם הטוסיק שלכם יצא די בסדר, למרות שניגבו אותו עם טישו רגיל ולא עם מגבונים עדינים ומבושמים, אבל ברור שצריך ללכת עם הקדמה. ולכן חוץ מקומץ מחבקי עצים אדוקים, רובכם תצרכו כמה אלפי חיתולים חד-פעמיים ומספיק מגבונים לחים בשביל לנקות את כל היאכטה של שרי אריסון. פעמיים.

הבעיה היא שהמוצרים האלה נצרכים בקצב מטורף והמחירים שלהם מאוד יקרים. לקניות שלכם בסופר מתווספים באופן קבוע בין חמישים למאה שקלים בשבוע. חברים, אנשים שפויים כמוני וכמוכם ממלאים את הבגאז' בחבילות חיתולים כשהם חוזרים מהחופשה באילת, רק בשביל לחסוך כמה שקלים. כל מבצע מיוחד ברשת השיווק, הרחוקה לאללה מביתכם, יגרום לכם לדחוס בעשר בלילה שש עשרה אריזות חיתולים שיספיקו לילד עד גיל שבע. רבאק, שניים במאה.

הבשורה הטובה שבילד השני זה הרבה יותר זול מכמה סיבות: רוב הציוד שורד את הילד הראשון; הפעם אתם כבר מבינים שאין שום הבדל בין מוצצי הסיליקון שעולים 40 שקל לזוג, לרגילים מגומי שקונים שלושה בעשר; את הכוכב השני תעבירו למזון מוצק הרבה יותר מהר כי המטרנה/סימילאק הזה עולה כמו זעפרן או קוויאר בלוגה; לתינוקת השנייה כבר לא תחליפו חיתול תשע פעמים ביום אלא רק כשתיזכרו בזה כשתיראו אותה מקפצת ברחבי הבית על ישבנה כמו על כדורי הגומי האלה שהיה לכם שהייתם קטנים. סליחה בובה.