וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זה התחיל תמים ונגמר במקדחה

צחי בירן

23.4.2009 / 17:06

צחי בירן מסכם את השהות בבית עם ילדי החג ומגיע למסקנה שלחשוב מהווגינה זה לא בשבילו. הגבר בבית - פרק 6

שבוע עבר מסופו של החג הארוך ביותר במסורת היהודית והפדגוגית – הפסח סוף סוף הסתיים. כשלושה שבועות של אוכל משמין, מנת יתר של משפחתיות ובעיקר הרבה יותר מדי זמן למלא עם הילדים.

בואו נודה באמת: אנחנו מאוד אוהבים את הילדים שלנו. הכי בעולם. אבל שבוע עד שלושה של 24 שעות איתם, גרמו אפילו לחסונים ביותר שבנו להתגעגע לזמזום העדין והשקט של אורות הניאון בעבודה. בבוקר בו החזרנו אותם לזרועותיה של מערכת החינוך, נשמעה אנחת רווחה כללית שגרמה לרעידת אדמה קלה בצפון הארץ.

אחד הדברים שאני שונא במיוחד בחגים, זה האטרקציות והפסטיבלים המיוחדים. שבועות וחודשים לפני החגים יושבים מיטב אנשי השיווק ושוקדים על מזימות שטניות שכל מטרתן אחת היא: מכונית עמוסה לעייפה במבוגרים עייפים ובילדים צווחים, מונעת דלק ורגשות אשם, בדרך לאטרקציה מופרכת כזאת או אחרת.

הקונספט שונה מאירוע לאירוע, אך התוצאה אחת היא: הוצאות כספיות מופרזות על דלק, מזון, צ'ופרים (קרטיב ב-10 שקלים. באלוהים), קניות מיותרות (בלון של דורה החופרת ב-20 שקלים, אללה איסתור) ועומסי תנועה מפה ועד בית לחם הגלילית (ג'יזס!!!).

כאמור, הטייטל של האירוע משתנה מחג לחג ומאתר לאתר – מפסטיבל בניית ארמונות בחול בחוף פולג (40 סמ"ר למשפחה זה לא מספיק?), פסטיבל הצגות רחוב במוזיאון (אין מצב שהילדים שלכם כבר ראו פו הדוב בגובה מטר שמונים מתעלף מחום בחבטה עזה), הפנינג הפרחת עפיפונים בחוף אפולוניה (תראו ילדים! רואים את העפיפונים כבר מהפקק בצומת גלילות) ועד הפנינג משחקי מחשב בקניון (כדי להתברג לחנייה פנויה צריך להיות רב-אמן בטטריס).

יש גם את הבילויים הרגילים, שכוללים את גני החיות ובראשם הספארי רק שבניגוד לסופ"שים רגילים כמות המבקרים גרמה לגלגל"צ לדווח על עומס תנועה בין האריות להיפופוטמים (צבי מתזמן 20 דקות) ולא מעט חיות לא זוכות לראות את אחרי החגים בשל קשיים בעיכול מצות ומארז חגיגי של מסיבמבה.

לאם ותינוקה?

אבל מה, כולנו אכולי רגשות אשמה. אנחנו עובדים יותר מדי שעות, לא מקדישים מספיק זמן לילדים, אוטוטו בגיל 12 הם מתחילים לשנוא אותנו ועד אז מה הם יספרו בגן אחרי החופשה – נסענו לסבתא ולים? וככה מצאתי את עצמי באחד מימי החג נכנע למצפוני ונוסע עם התינוקת לפסטיבל בייבי בקניון, אי שם במרכז הארץ. הגדולה ואשתי פנו לאטרקציה אחרת. יחד עם עוד חברה בחופשת לידה שמנו פעמנו לאירוע, כשאני מתעלם במפגיע משני ביטויים בעיתיים במודעות שהציפו את העיתונים - המילה "קניון" והפנייה הברורה ל"אם ותינוקה" – יצאנו בכל זאת לדרך.

הגענו לקניון די מוקדם - ככה זה עם תינוקות – לישון עד מאוחר בחג או בשבת זה לא בלקסיקון שלהם. חלק מהחנויות טרם נפתחו, אבל המקום כבר סאן בעגלות מאובזרות משלל דגמי יוקרה ואמהות. המון אמהות. למרות שלטי הענק והמודעות עתירות הפאתוס, כל הפסטיבל הסתכם במספר דוכנים למכירת מוצרי תינוקות ממותגים יותר ופחות ועוד כמה מבצעי הנחות לאם ולתינוק ברשת הפארם המקומית (קני חבילת חיתולים וקבלי תחבושות הגייניות בחצי מחיר – הפמיניזם במקור).

שמנו גלגלינו למתחמון הג'ימבורי המקומי ושחררנו את התינוקות לשוח על המזרנים. מהתכונה שהחלה במקום הבנו שמיד מתחילה הפעלה עם התינוקות. למרות שחששתי שאדרש להציג חזיית הנקה החלטתי להישאר. שאר האימהות הסתכלו בי בחשד מופגן אך כשהבחינו שבתי התינוקת נראית כמו שיבוט (יפה) שלי השתכנעו שלא מדובר בפדופיל והכניסו בחזרה לתיק את הגז מדמיע.

חלצתי את נעליי המאובקות ליד מגפיהן האופנתיות ונכנסתי לזירה הצבעונית והרכה. המפעילה המבוגרת נכנסה למתחם, בחנה את המשתתפות ונעצה בי מבט חודר. "ברוכות הבאות לחוויה המוזיקלית של אמא ותינוקה... אוי יש לנו גם אבא אחד, ברוך הבא!", הצינה בקולה הרעידה קלות את פעמוני התופי מרים שהיו מפוזרים על המזרון.

זה התחיל תמים ונחמד. התינוקת שוכבת על הגב ומשחקים לה עם הגפיים. אחר כך נפנפנו עם המטפחות הצבעוניות והסתחררנו עם התינוקות בידיים. השבעתי את החברה בחייה שלא תגלה לאיש שפיזזתי בחינניות של שאול יהלום, כשאני מוקף נשים ומנופף צעיף שיפון. שמרתי על פאסון גם כשהמדריכה הודיעה שמותר להניק במהלך הפעילות. התינוקת תקעה בי מבט מבוהל והרגעתי אותה שאין מצב.

ככל שהפעילות נמשכה, החלה המנחה להתעלם מנוכחותי וקראה למשתתפות לשחרר את הצ'אקרות הנשיות. חיפשתי את הצ'אקרות בין בגד הגוף לחיתול ואז התחלתי לחוש מיותר. המדריכה החלה להשמיע מנטרות אינדיאניות ואני חיקיתי אותה חרישית במבוכה. "תוציאו את הקולות מבפנים", אמרה באנגלוסקסיות, "תוציאו ישר מהווגינה". ארזתי את התינוקת בחופזה ונמלטתי בדמעות להום סנטר. קניתי לי מקדחת פטיש. הייתי חייב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully